אבחונים לכתות ט' פיילוט של משרד החינוך

אבחון פסיכודידקטי הוא כלי שמיומן להיעזר בו פסיכולוג חינוכי על מנת למפות חוזקות וחולשות של התלמיד/ה בבית ספר יסודי, חטיבה ותיכון ולהבין הסיבות לקשיים בתחומים שונים: לימודי, חברתי ורגשי. בשנים האחרונות מתרבות הפניות לביצוע אבחון פסיכודידקטי.

דו"ח אבחון פסיכודידקטי הינו מסמך רשמי, המכיל המלצות ודרכי פעולה לסייע לתלמיד/ה. המלצות של דו"ח אבחון פסיכודידקטי מכוונות לדרכי למידה מתאימים לתלמיד/ה, למתן שעות שילוב בבית הספר, לפיתוח חלק רגשי או חברתי, להמשך ברור רפואי ועוד.

ריבוי הפניות לאבחון פסיכודידקטי גרם להצפה של בקשות ודרישות לבית הספר מצד הורים לסיוע בשעות שילוב, בעזרה לילד ובקבלת התאמות בדרכי ההיבחנות (הקלות בבחינות). בקשות אלו, על אף שהן לטובת התקדמות התלמידים, מהוות מעמסה על מערכת החינוך, הדלה ממילא באמצעים ומשאבים כספיים.

לכן, הצוות החינוכי היום לא ממהר להמליץ להורים לפנות לאבחון פסיכודידקטי. בהנחיית מפקחי משרד החינוך המורים מונחים לעקוב אחר התלמיד ולבדוק את נחיצות האבחון, שנקבעת לרב בישיבה רב צוותית. הרעיון מבורך, אך יישומו מצריך תאום בין גורמים חינוכיים שונים לכינוס הצוות הרב מערכתי לדיון על הילד/ה, וכפועל יוצא מאבדים זמן יקר להתקדמות.

בשל ריבוי ביצוע אבחונים פסיכודידקטיים וריבוי הבקשות לקבלת התאמות בדרכי ההיבחנות בבחינות הבגרות. הקים משרד החינוך מערכת בקרה מסועפת, המצרה עם השנים את סמכותם של אנשי המקצוע והצוות החינוכי לקבל החלטות; 

למעשה, הוטלה על הצוות החינוכי ליישם ההמלצות כפי שנרשמו באבחון פסיכודידקטי, ולבדוק את נחיצותם לגבי כל תלמיד/ה, מה שצורך זמן ומשאבים. נתוני הבדיקה נידונים בוועדת התאמות של משרד החינוך על מנת לאשר או לשלול הבקשות להמלצות באבחון פסיכודידקטי.

כל זה עדין לא סייע בהפחתת הבקשות לקבלת התאמות בבחינות הבגרות...

ולכן, עלה רעיון חדש, יצירתי ומורכב יותר.

זוהי השנה השלישית שהוא מיושם כפיילוט בכמה ישובים בארץ. מדובר בתלמידים הלומדים השנה בכתה ט' בכמה ישובים בארץ בינהם: רעננה, הוד השרון, נתניה ועוד.

תלמידים אלו היו במעקב של הצוות החינוכי כבר עם היכנסם לחטיבה בכתה ז'. הם אותרו תחילה תוך עריכת מיפוי מבוקר.

בהמשך, הופעלו תוכניות התערבות ועזרה, ונבדקה השפעתם על התלמידים.

לקראת סיום כתה ח', נבחרו תלמידים לפי קריטריונים מסויימים, כעדיפות ראשונה לעריכת אחד מסוגי האבחונים: אבחון דידקטי, אבחון לקויי למידה, אבחון לקויות למידה, אבחון פסיכולוגי או אבחון פסיכודידקטי.

השנה התבקשו השפ"חים (שרות פסיכולוגי חינוכי) באיזורי הפיילוט להיערך לביצוע האבחונים לתלמידים, שנבחרו לאחר מעקב של שנתיים. אבחונים פסיכודידקטיים אלו אמורים להיות במימון משרד החינוך (סכום סמלי ינתן על ידי ההורים) ולהתבצע בתוך המבנים של השרות הפסיכולוגי. 

אלא מה, רעיונות לחוד ויישום לחוד. ביצוע מסות גדולות של אבחונים פסיכודידקטיים דורש צוות גדול, מבנים ובעיקר כסף. כדי להתגבר על חלק מהבעיות נעשתה פניה לפסיכולוגים חינוכיים פרטיים להצטרף לפרוייקט. חלק מהשפ"חים יצטרכו להפנות את המועמדים למבנים פרטיים בהם עובדים הפסיכולוגים מחוסר מקום.

על אף שביצוע אבחונים פסיכודידקטיים לתלמידי הפיילוט של כתות ט', היה אמור להתחיל בתחילת שנת הלמודים, הוא כרגע (אנחנו כבר בחופשת חנוכה) הפרוייקט משתהה בשל חוסר תקציב...

קישורים נוספים:

ליקויי למידה - מלון מושגים

ליקוי למידה  אבחנה

לקות למידה - מהי?

סוגי האבחונים

אבחון פסיכודידקטי - איך לבחור?

הורים יקרים!

אנחנו בתקופה של אחרי כל החופשים והחגים, ונמצאים כבר ברצף למודים ארוך עד לחופשת החנוכה. התלמידים כבר הסתגלו למסגרות החדשות, למורים, לחברים ומתקדמים בכל יום בחומרי הלמידה במקצועות השונים. יחד עם זאת, יש תלמידים שלא עומדים בקצב הלמידה, מגלים קושי בתחום זה או אחר, מתקשים להתרכז לאורך זמן ולפעמים מפריעים בכתה וזקוקים לעזרת ההורים או מורים פרטיים.

אתם כהורים צריכים לשקול את רמת החומרה של הקשיים של ילדיכם; כמה זמן הקושי קיים, באיזה תדירות הוא מופיע. מה תגובת הילד/ה לעזרה שאתם נותנים לו, האם ניכר שיפור לאורך זמן או לאחר מתן סיוע? האם הילד קולט מסרים, מפנים אותם ומיישם אותם בהמשך בצורה עצמאית?

העין הבוחנת, הדואגת והביקורתית שלכם ההורים מאוד חשובה כאן, משום שאתם מכירים את הילד שלכם מרגע לידתו ויכולים להשוות את התפתחותו בנקודות זמן שונות על רצף החיים ולבדוק אם קיים שיפור או חלה הרעה, ומהם לדעתכם הסיבות לכך.

כיום עומדת בפני ההורים אפשרות של אבחון פסיכודידקטי, אבחון מקיף היכול למפות חוזקות וחולשות של הילד/ה, לאתר ולמקד את הסיבות לקשיים ולהמליץ על דרכי התמודדות. ככל שתקדימו, תאבחנו את הבעיה ותכוונו לדרכי פעולה מתאימות, ילדכם ייתרם מסיוע ומדרך מותאמת עבורו ללמידה. יוכל להשיג הצלחות ולמנוע תסכולים.

בחירת המקום או הפסיכולוג לעריכת אבחון פסיכודידקטי הוא גם כן לא פשוט. כיום יש מבחר גדול של אפשרויות לערוך אבחון פסיכודידקטי. כמו לכל דבר, אתם בד"כ פונים לקבל הצעת מחיר מכמה מקומות. אבחון פסיכודידקטי הוא לא רק השוואה של מחיר. מחיר נמוך לא יתן בהכרח את אותו תוצר כמו מחיר גבוה. 

יש עוד נתונים חשובים שמשפיעים על איכות התהליך והתוצר והם:

כישוריו של הפסיכולוג החינוכי – האם הוא מומחה או בהליך התמחות. וותק בעבודה חשוב מאד במקרים כאלה היות שפסיכולוג חינוכי, עבודתו משתבחת עם השנים כתוצאה מצבירת ניסיון והתנסות. אבחון פסיכודידקטי הוא לא רק העברת בטריית מבחנים ורישום ציונים. אבחון פסיכודידקטי דורש מיומנות וניסיון באיסוף נתונים על היסטוריית החיים של הילד/ה, וביצוע אינטגרציה נכונה של המימצאים ביצירת פרופיל אמיתי של הילד/ה לגבי הסיבות שמסבירות את קשיו ומתן המלצות תואמות. חשובה אם כן מיומנותו וניסיונו של פסיכולוג חינוכי מומחה בתהליך אבחון פסיכודידקטי להגיע לשורש הבעיה.

חשוב לברר מה כוללת בטריית המבחנים ובמה יתרון המקום שפניתם לעריכת אבחון פסיכודידקטי על פני מקומות אחרים. למשל, במכוננו מועבר מבדק ממוחשב מוקסו MOXO או TOVA (טובה) לבדיקת קשב ורכוז. רכיב זה נכלל במחיר הכללי, וחוסך עלויות וזמן המתנה בהמשך לביצוע מבדק זה במקום אחר.

אבחון פסיכודידקטי כולל לא רק בדיקת קריאה וכתיבה, אלא גם בדיקה של חשבון ואנגלית באופן מורחב, שפעמים רבות לא נכללים במחיר המוצג לצרכן.

מפגש הכרות עם ההורים לפני אבחון פסיכודידקטי חשוב מאד לברור היסטוריית החיים של הילד/ה מבחינה התפתחותית, לימודית, משפחתית וחברתית. ישנם המדלגים עליו או מקצרים אותו.

חשוב לבדוק האם מתקיימת פגישת משוב להורים, בו מוסברים מימצאי אבחון פסיכודידקטי בשפה מובנת. במפגש זה ניתנת האפשרות לשאול שאלות ולהבין מה מצב הילד/ה ומהם דרכי הפעולה הנדרשים. ישנם מקומות ששולחים את דוח אבחון פסיכודידקטי במייל, ולא ניתנים להורים הסברים לגבי מצב הילד/ה שלהם.

ישנם מקרים מסויימים שיש צורך לערוך מפגש משוב עם הצוות החינוכי. מפגש כזה נעשה בהסכמת ההורים ובנוכחותם. חשוב לברר אם שרות זה נכלל במחיר אבחון פסיכודידקטי.

דבר נוסף, חשוב לבדוק האם תהיה אפשרות נגישה וישירה לחזור בשאלה או בבעיה שנוצרת לאורך שנות תקפותו של דו"ח אבחון פסיכודידקטי. אבחון פסיכודידקטי הנעשה בחסות מקומות ציבוריים כמו: קופת חולים, ספק אם תהיה כתובת לחזור למאבחן/ת אחרי כמה שנים, כאשר כבר לא יעבוד במקום זה.

בהצלחה!!!

קרא עוד:

לקויות למידה

אבחון פסיכודידקטי

קשב ורכוז

חוק חינוך מיוחד

אבחון לפסיכומטרי

חברים יקרים!

מועד אחרון להגשת בקשה לקבלת הקלות בבחינה הפסיכומטרית הוא 5.11.19, לנבחנים בבחינה הפסיכומטרית במועד חורף הקרוב.

הבחינה הפסיכומטרית נחשבת כקובעת גורלות לגבי עתידם של הבוגרים המבקשים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה; ככל שהציון בבחינה הפסיכומטרית גבוה יותר, הסיכוי להתקבל ללמודים בחוג הנחשק גבוהים יותר, במיוחד במקצועות היוקרה כמו: הנדסה, משפטים, פסיכולוגיה, רפואה ועוד. 
אפשר להגיד לזכותם של הבוגרים הישראלים כי קיימת אצל חלקם מוטיבציה גבוהה להישגיות והצלחה. חוגי הלימוד במקצועות הנחשקים, מובילים בהמשך לעבודה במסלולי עבודה במקצועות החופשיים, ששכרם גבוה יחסית לשאר המקצועות במשק הישראלי. 
מי שאובחן בעבר כליקוי למידה ו/או עם הפרעת קשב ורכוז יכול להגיש בקשה למרכז הארצי לבחינות ולהערכה לקבלת הקלות או התאמות בבחינה הפסיכומטרית. 
נציין כי גם מי שהוא בעל מוגבלות פיזית כמו: לקות ראיה, בעיה אורטופדית וכד' וגם מי שסובל מהפרעות נפשיות מסויימות (כמו: חרדות,  OCD ) וכן מגבלויות פיזיות רלבנטיות כמו: לקות ראיה, בעיה אורטופדית וכדומה, זכאים להגיש בקשה לקבלת הקלות בבחינה הפסיכומטרית.

רכזתי עבורכם תשובות לשאלות בנושא אבחון  לפסיכומטרי: 

מתי כדאי לערוך אבחון לפסיכומטרי?

איך לעבור מבחן אמי"ר בקלות?

מה הסיכוי שלי לקבל התאמות בבחינה הפסיכומטרית?

מידע והדרכה במילוי שאלונים לאבחון לפסיכומטרי

אבחון לפסיכומטרי - להשיג את הבלתי אפשרי

אבחון לפסיכומטרי - מידע

המלצות קליינטים

ועוד המלצות בפייסבוק העסקי

נשמח לענות בכל שאלה 0556822582; 09-7717099

בהצלחה!!!

עידכונים ושינויים בתהליך אבחון פסיכודידקטי

הורים יקרים!

תוכנית מלקות ללמידה המיועדת לתלמידים ליקויי למידה מופעלת מזה כשנתיים כפיילוט (תוכנית ניסיונית) בחמש עשרה מקומות בארץ, ובינהם רעננה, הוד השרון ונתניה.

הרעיון העומד מאחורי התוכנית מלקות ללמידה הינו טוב מיסודו, ובמהותו רוצה לאתר את התלמידים הסובלים מלקויות למידה משמעותיות, ללא קשר למצב הסוציו אקונומי של המשפחות מהם הם מגיעים, ולתת להם סיוע לימודי מתאים. כל זה במטרה לשלוט ולבקר על האוכלוסיה העוברת אבחון פסיכודידקטי או אבחון לקויי למידה או אבחון דידקטי או אבחון פסיכולוגי לצורך קבלת התאמות או הקלות בבחינות הבגרות.

בשנתיים האחרונות נעשה מעקב אחרי התלמידים הלומדים בכיתות ז'  - ח', ועולים בשנת הלמודים הקרובה (תש"פ) לכתה ט'. בתקופה זו זוהו תלמידים עם קשיים על פי מבחני הערכה, שנעשו להם ועל פי הישגים לימודיים והתנהלותם במהלך השנה בכתה. התלמידים שולבו על פי הצורך בתוכנית חינוכית מתאימה כמו: דרך הוראה שונה או עזרי הוראה מותאמים לקשייהם, תוך מעקב אחר התקדמותם. לקראת סיום כתה ח', נבדקה התקדמות התלמידים בהערכה מחודשת, שהושוותה למצבם בתחילת כתה ז'. תלמידים, שהראו קשיים משמעותיים, גילו פער בתפקודם לאחר מתן התאמות בבחינות (כמו: הקראת שאלות במבחנים, הארכת זמן וכד') והוערכו בסבירות גבוהה כליקויי למידה – תלמידים אלו יאובחנו (אבחון פסיכודידקטי, אבחון דידקטי, אבחון לקויות למידה, אבחון פסיכולוגי) בשרות הפסיכולוגי בישובם על ידי פסיכולוגים חינוכיים מהשפ"ח או פסיכולוגים מומחים פרטיים, שהצטרפו לסייע לאבחון מסות גדולות אלו של תלמידים.

כאמור מדובר בתוכנית פיילוט ניסיונית, ועדין לא ידוע מה תהיה השפעתה על התלמידים בפרט, הצוות החינוכי ומערכות החינוך בכלל. כמו בכל ענין, יועלו יתרונות וחסרונות של תוכנית זו, ויפיקו מסקנות לשיפור ההתנהלות בעתיד.

התוכנית הביאה לעמימות רבה בקרב הורים ומורים לגבי ההתייחסות לאבחונים מכל סוג שהוא: אבחון פסיכודידקטי, אבחון דידקטי או אבחון לקויי למידה. נציין כי התוכנית מופעלת כרגע רק על תלמידים שיחלו ללמוד בכתה ט' בשנה"ל הנוכחית ורק באזורים שנקבעו כמוקדי הניסוי.

פרט לאוכלוסייה המשתתפת בניסוי לעיל, נשארו תלמידים רבים: תלמידי תיכון, כיתות ז' – ח' ותלמידי בית הספר היסודי וכמובן תלמידי כתה ט', שאינם מאזורי תחום הניסוי, שיכולים להיעזר באבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון ליקויי למידה או אבחון דידקטי - על מנת לברר מהם הסיבות לקשייהם ולקבל המלצות להתמודדות לשיפור מצבם. הזמן במקרים כאלו לא עושה את שלו. התלמידים עוברים לכתה הבאה, צריכים להתמודד עם דרישות גבוהות יותר ללא כלים או דרכים חדשות וללא עזרה. בדרך זו צובר התלמיד תסכול, חוסר אונים ולעיתים מוותר מהתמודדות, נושר מבית ספר או מעביר האנרגיה לאפיקים שליליים (כמו: התנהגות לא נאותה).

לאורך כל שנות עבודתי כפסיכולוגית חינוכית, ומדובר כבר כמעט ב – 30 שנות ניסיון, עבר נושא אבחון פסיכודידקטי תהפוכות ושינויים, שחלקם נובעים מרצון לנתב פלח זה שמכיל כוח ועוצמה (כלכלית וארגונית) כל אחד לתחומו, ורק מקצתם נובעים משקולים מקצועיים.

בעבר פסיכולוג חינוכי שהיתה לו המיומנות והמומחיות לבצע אבחון פסיכודידקטי, המליץ על דרכי התמודדות על פי נתוני אבחון פסיכודידקטי שערך, והמלצותיו התקבלו מול הרשויות. בהמשך, ובשל העליה בכמות ההמלצות להקלות בבחינות הבגרות, משרד החינוך החל לפקח תחילה על ההקלות המשמעותיות (כמו: בחינות בע"פ ובחינות מותאמות) שעלו מתוך אבחון פסיכודידקטי, ובהמשך הרחיב את הפיקוח לכל סוגי ההתאמות / הקלות לבגרות. כרגע, משרד החנוך שם לעצמו מטרה להקטין את כמות האבחונים מכל סוג שהוא (אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון לקויות למידה, אבחון דידקטי), על מנת לצמצם את האישורים להקלות הניתנים לתלמידים העוברים את בחינות הבגרות. 
מה תהיה השפעת התוכנית מלקות ללמידה? האם היא תשיג את מטרותיה. מי ירויח ומי יפסיד? ימים יגידו...

קרא עוד:

לקויות למידה

אבחון פסיכודידקטי - עכשיו או לחכות.

ליקוי למידה לא מילולי

השעיית תלמיד מבי"ס - האם יעיל?

כמעט בכל כתה יש היום תלמיד אחד או שניים, הלוקחים על עצמם את תפקיד "ליצן הכתה" וגורמים להפרעות בשעורים. הערות, רעשים, זריקת פתקים וחפצים, פטפוטים אינסופיים ולעיתים גם התחצפות והרמת קול או כסא כנגד האחר.

בדרך כלל מדובר בתלמידים הסובלים מקשיי קשב ורכוז עם היפראקטיביות ADHD, שאחד ממאפייניו הוא קושי בוויסות ההתנהגות. אבל לא רק ילדים עם קשיי קשב ורכוז עם היפראקטיביות ADHD מפריעים בכתה. ישנם ילדים שעוברים משברים שונים של החיים (הורים מתגרשים, ויכוחים בבית וכד') או ילדים עם דימוי עצמי נמוך על רקע ליקויי למידה חמורים -  ה"מתנהגים" את קשייהם ופורקים את תסכוליהם בכתה בין חבריהם. ישנם ילדים שנגררים אחרי הילדים המפריעים. חלק מהילדים הללו עברו אבחון פסיכודידקטי, אבחון ליקויי למידה או אבחון קשב ורכוז. חלקם טרם עברו אבחון פסיכודידקטי, אבחון ליקויי למידה או אבחון קשב ורכוז – והסיבה לקשייהם לא נמצאה.

כאשר מדובר בהפרעה מוגזמת הגורמת לפגיעה פיזית או מילולית בתלמידים ומורים ו/או לפגיעה בניהול השעור בכתה ובמקרים בהם האזהרות והערות לא הועילו למיתון ההתנהגות - יש בסמכות הנהלת בית הספר להשהות את התלמיד ליום עד ארבעה ימים.

סביבת בית הספר הפכה לסביבה לא פשוטה להתמודדות לחלק מהתלמידים והמורים. לכך תרמה ההשקפה ששמה את הילד וצרכיו במרכז, התרופפות הסמכות של ההורים והמורים והתרבות המתקדמת, המנהלת את חיי היום יום למול אמצעי התקשורת.

התלמידים שרוצים ללמוד, מוסחים מההפרעות של תלמידים אחרים, במיוחד אלו הסובלים מקשיי קשב ורכוז. המורים מתקשים להאציל את סמכותם על תלמידיהם. האמצעים שעומדים לרשות המורים מוגבלים, וכמעט כל תגובה שלהם מבוקרת על ידי הורים, תלמידים, מנהלים מפקחים ועוד. התלמידים המפריעים גם כן סובלים. אומנם חלקם מטופלים בתרופות האמורות למתן את הסימפטומים של קשיי הקשב והרכוז, אבל לעיתים  זה לא מספיק. המנגנון הפנימי המווסת את התגובות המילוליות והגופניות לא מפותח אצל הסובלים מקשיי קשב ורכוז ADHD, וקיים חסך במיומנויות אלו.

לצערינו, ההשעיה היא כמעט "הנשק" האחרון של מערכת החנוך להתמודד עם בעיות ההתנהגות. לאחר שיחות עם התלמיד והוריו, אזהרות והתראות מגיעה ההשעיה בעקבות התרחשות אירוע קיצוני ומוגזם בו יש פגיעה בתלמידים אחרים. המסר המועבר בעקבות ההשעיה: "הגזמת...כך לא מתנהגים בבית ספרנו...". לרב מוצעת להורים אפשרות של אבחון פסיכודידקטי, אבחון ליקויי למידה ואבחון קשב ורכוז על מנת לאבחן מה הסיבות להתנהגותו של התלמיד.

יש הורים שלא ממהרים לקחת את הילד לאבחון פסיכודידקטי, אבחון ליקויי למידה או אבחון קשב ורכוז, ומנסים לפתור את המצב בצורות אחרות. ללא מענה נכון המצב הרבה פעמים מסלים, וכמעט כולם יוצאים נפגעים; התלמיד המפריע עם קשיי הקשב והרכוז צובר הערות שליליות, המחזקות את דימוי ה"ילד הרע" שבו. לעיתים העונש הופך לפרס המתורגם לעוד כמה ימי חופש שניתנו לו. ההורים מתוסכלים וכועסים על הצוות החינוכי, שלא נותן מענה לילדם. הם מפסידים ימי עבודה או צריכים לדאוג להשגחה חלופית כשמדובר בילדים המושהים בכיתות הנמוכות. התלמידים האחרים בכתה מתקדמים באיטיות רבה יותר ומפסידים חומר לימודי, בשל ההפרעות בשעורים. המורים גם כן מתוסכלים ומתקשים להביא לשיפור המצב.

הגיעו אלי כמה בוגרים אחרי שרות צבאי, שהציגו הפרעות התנהגות בבית ספר. הם הגיעו אלי לערוך אבחון פסיכודידקטי או אבחון לפסיכומטרי ותארו בפני את היסטוריית החיים שלהם. במקרים אלו לא חסרו מסמכים המוכיחים את בעיות ההתנהגות שהציגו כתוצאה מהפרעת הקשב והרכוז. בהסתכלות לאחור על שנים אלו הם ראו את בעיות ההתנהגות שלהם כעובדה. למרות הטפול האינטנסיבי בתרופות בקשיי הקשב והרכוז, אבחונים רבים שעברו (אבחון פסיכודידקטי, אבחון לקויי לידה), העזרות והתיווך המסיבי שקבלו בהוראה מתקנת ושעורים פרטיים, בעיות ההתנהגות פחתו, אך לא נמנעו. אפשר לומר כי התגייסות הצוות החינוכי למקרים, מתן אוזן קשבת, אמפתיה ומציאת פתרונות מנהליים (העברה לכתה מקבילה) – סייעו במקצת להקלת הסימפטומים.

אני מסכימה כי קשר טוב בין מורה לתלמיד יכול לעשות פלאים. יכולת זו תלויה באישיות של כל אדם ובמידה שבה הוא יכול לממש אותה. זה לא קל. זה לא פשוט, במיוחד במערכת החינוך בישראל בה הכיתות מאוכלסות מאד (כ – 40 תלמידים בכתה), ולא יכולות לתת מענה אינדבידואלי מספק לכל תלמיד (בניגוד למערכת החינוך הקיימת במדינות שונות בעולם).

קרא עוד:

משעים ולא מתמודדים - כתבה ישראל היום 25/7/19

קשר מורה תלמיד - סרטון