הכנתי רשימה של כמה מהמצבים האופייניים לפונים לאבחון פסיכודידקטי.
מדובר במאפיינים שיכולים ל"הדליק נורה אדומה", ולאותת על הצורך לפנות
להתייעצות ולערוך אבחון פסיכודידקטי.
·
- כאשר ההישגים בלמודים נמוכים למרות ההשקעה.
- כאשר הצוות החינוכי מעריך יכולות גבוהות שלא באות לידי מימוש; כלומר התלמיד יכול להגיע להישגים גבוהים בהרבה ממה שהם בפועל.
- כאשר התלמיד מתקשה לרכוש את מיומנויות היסוד כמו קריאה, חשבון ובהמשך הבנת הנקרא ואנגלית בשיטות המקובלות, ונמצא בפער מתלמידי כיתתו.
- כאשר כתב היד לא קריא. הכתיבה מלווה בשגיאות כתיב רבות ויש הימנעות מכתיבה.
- כאשר לתלמיד קושי לזכור את החומר הנלמד אחרי זמן.
- כאשר התלמיד לא ממלא את המטלות הלימודיות: שעורים מבחנים וכד'.
- כאשר התלמיד לא מספיק להשלים את המבחנים, למרות שהוא יודע את התשובות.
- כאשר התלמיד זקוק להסברים רבים נוספים על מנת להבין שאלות ואת המתבקש ממנו.
- כאשר התלמיד מתקשה לעבוד באופן עצמאי וזקוק לעזרה והשגחה אינטנסיביים.
- כאשר התלמיד מפריע בשעור ו/או לא מקשיב ולא מרוכז.
- כאשר התלמיד מאחר לשעורים ונעדר מבית הספר.
- כאשר לתלמיד קושי ליצור קשר חברתי.
- כאשר הצוות החינוכי מפנה את תשומת לבכם ההורים לקשיים של התלמיד.
ניתן לפנות לאבחון פסיכודידקטי בכל עת וזמן. אף פעם לא מאוחר מדי.
בכל זאת כדאי לכם לדעת מספר כללים:
·
- אבחון פסיכודידקטי תקף ע"פ חוק ל – 3 שנים
- אבחון פסיכודידקטי הנעשה החל מכתה ז' ואילך תקף עד סוף כתה יב' לצורך התאמות לבחינות הבגרות וניתן להיעזר בו לצורך זה עד גיל 25 שנים.
- אבחון פסיכודידקטי הנעשה בגיל 16 שנים ואילך תקף גם לצורך הקלות בבחינה הפסיכומטרית למשך 5 שנים, רק במקרה שהוא כולל את כל הסעיפים הדרושים למרכז הפסיכומטרי.