8.4.19

אבחנה שלא מבחינה



בשבת האחרונה התפרסמה כתבה מעניינת מאד על בחור בשם צחי שביט, שנדחה מהצבא על רקע אבחנתו כסובל מאוטיזם קל, אספרגר עם OCD ("על רצף ההצלחות" מאת דביר עמר, אתנחתא 4.4.19 בשבע גיליון 839)


"הפסיכיאטר שאבחון את צחי, הבטיח להוריו כי בנם לא יצליח ללמוד באוניברסיטה...והוא טעה ובגדול"!!

למרות התחזית הפסימית, צחי הצליח להביא לידי ביטוי את יכולותיו האקדמיות באוניברסיטת אריאל (לסיים תואר שני ולעבוד כמתרגל), וסייע להפצה ופיתוח של משחק השחמט בארץ ובמיוחד ביהודה ושומרון, מקום מגוריו. בנוסף, הוא התפרסם בין הסטודנטים בכישוריו וביכולתו לסייע להם בתחום הלימודי, ויצר קשרים חברתיים בקמפוס.



"באופן פרדוקסלי כולם מעידים עליו שמה שמוביל אותו להצלחות בשנים האחרונות הוא דווקא יכולת התקשורת שלו עם אנשים ויחסי האנוש, דבר שהרופאים טענו שהוא לוקה בחסר. 

מסתבר שלא משנה מה האבחונים העידו עליו, דבר אחד בטוח: שביט מצליח לעמוד בכל היעדים שהוא מציב לעצמו, ומשאיר את כולם פעורי פה..."



אכן, אנחנו כאנשי מקצוע הוכשרנו כבעלי סמכות להגדיר ולתת אבחנות (כמו: ליקוי למידה, ליקוי למידה לא מילולי, הפרעת קשב ורכוז) על פי קריטריונים מקצועיים רלבנטיים ו/או על פי כלים איבחוניים (כמו: אבחון פסיכודידקטי, אבחון ליקויי למידה, אבחון פסיכולוגי, אבחון דידקטי, בדיקת קשב ורכוז, בדיקת MOXO).

יחד עם זאת, אני תמיד טוענת כי ההצלחה של כל אחד מאיתנו, למרות כל האבחנות הרפואיות או החינוכיות שניתנו, תלויה בהרבה משתנים נוספים.



כך למשל לחומרת הקושי יש משמעות גדולה; אינו דומה מי שחומרת הקושי שלו אובחנה בדרגה קלה, כמו צחי שביט, ובמקרה כזה יש סיכוי טוב יותר לשיפור, לעומת מי שחומרת קשייו ברמה גבוהה יותר, וסיכוייו לשיפור משמעותי קטנים יותר.



משתנים נוספים כמו: מוטיבציה והתמדה, תמיכה של הסביבה והמשפחה הפעלת תוכניות התערבות מקדמות – יכולים לסייע ולשנות את המצב.



כפסיכולוגית חינוכית נתקלתי לא פעם בנתונים דומים, שעלו מתוך אבחון פסיכודידקטי או אבחון ליקויי למידה, מבחינת סוג הקשיים וחומרתם. בכל זאת, משתנה המוטיבציה, שאותו אנו לא מודדים בתהליך אבחון פסיכודידקטי או אבחון ליקויי למידה, היווה מרכיב מאד משמעותי; 

מי שהשקיע מאמצים לאורך זמן בעקביות והתמדה הצליח לשפר את מצבו, ולהגיע להישגים טובים יותר ממי שרמת המוטיבציה שלו והשקעתו היו נמוכים יותר. 
כבר אמרו חכמנו על כך: "יגעת ומצאת – תאמין"!

כשאנו נמצאים בחיינו במצב מצוקה, ואנו שקועים בתוך הקושי, אנו חסרי אונים וקשה לנו להאמין ולהיות בתקוה.

אולם אם נסתכל על חיינו מ'מעוף הצפור', מלמעלה, נוכל לראות לא רק את מוקדי הקושי, אלא גם את ההתרוממות מהם וההצלחה שבאה בעקבותם. ראיה כזו יכולה לחזק ולתת כוחות להתמודדות.

קישורים נוספים: