21.12.14

עטרה רוטפלד


  • פסיכולוגית מומחית בתחום החינוכי מטעם משרד הבריאות בישראל.
  • מדריכה בכירה בפסיכולוגיה חינוכית מטעם משרד הבריאות בישראל.
  • מטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת מטעם האגודה הישראלית לטפול משפחתי.
  • מרצה במוסדות להשכלה גבוהה; 
  • בעלת תואר M.A- פסיכולוגיה ייעוצית.
  • פסיכולוגיה משפטית - הבינתחומי - הפקולטה למשפט.

אבחון פסיכודידקטי או טפול פסיכולוגי


הורים רבים פונים אלי בבקשה לערוך לילדם או לילדתם אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי. בדיקה כזו נפוצה היום מאד. רבים מתלמידי הכתה עוברים אבחון כזה, ולכן קל לשכנע את ילדכם או ילדתכם להגיע לתהליך שכזה. מה גם שבסופו הוא יוכל לזכות בהקלות בבחינות. כלומר, מבחינת הילד/ה התהליך לרב כדאי ויש "שכר בצידו" – ההקלות.


אולם ישנם מקרים בהם יש צורך בטפול פסיכולוגי, טפול זוגי או טפול משפחתי, ולא באבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי, ולעיתים הקליינטים הם ההורים ולא הילדים. ולמה כוונתי?

תהליך האבחון הפסיכודידקטי והאבחון הפסיכולוגי מתחיל קודם כל בשיחה עם ההורים. השיחה נועדה להיכרות הדדית שלי את ההורים והילד, על פי פרטים שהם מוסרים, ושל ההורים אותי. כבר בשיחה כזו עולים ההורים; האם הם יושבים קפואים על מקומם, מתוחים או מתנועעים, איזה מקום ישיבה הם בוחרים ובאיזה מרחק מההורה השני. אני שמה לב לדרך הדבור; מי הדובר? מי מתחיל ראשון? מה טון הדבור וכדומה. מה הדינמיקה בין ההורים; מהי מידת ההסכמה או השוני בדעות בינהם.

ישנם  מקרים בהם עולים מאפיינים מאד ברורים ובולטים, שצרך להיות עיוור כדי לא לראות אותם. למשל, על כל שאלה פשוטה ואינפורמטיבית, כמו: איך עבר ההריון או הלידה עם הילד/ה המועמד לאבחון, עולים וויכוחים קשים ומרים בין ההורים, כאשר כל אחד מהם עומד על דעתו בתקיפות שגרסתו אמיתית. ישנם הורים, שמתעלמים מנוכחותי ואפילו מרימים קולם וזורקים משפטים מעליבים ופוגעים להורה השני.

ברב המקרים כאשר אני מאמתת את המתרחש בחדר הקליניקה שלי ומבררת האם התנהגויות כאלה גם קורות במציאות. אם אכן כך הדבר, ולרב הורים מודים בכל, אני משקפת את מחשבותי ותחושותי שהאוירה המלחמתית והביקורתית בבית משפיעה על תפקודו של הילד/ה בכלל ועל הישגיו הלימודיים בכלל. חישבו מה קורה לילד/ה החוזר לביתו, סביבתו הבטוחה, ולא מוצא מקום שלו ורגוע ללמוד בו ולנוח בו. לחילופין, הוא מאזין וצופה בויכוחים קולניים אינסופיים של הוריו. איך זה היה משפיע המצב הוא כזה, והיסטוריית החיים של הילד/ה מחזקים זאת, הפתרון אינו אבחון פסיכודידקטי אלא צורך להיכנס לתהליך של טפול זוגי להורים ן/או טפול פסיכולוגי לילד/ה שיקבל כלים להתמודד עם הלחץ והמצוקה הקיימים בבית.

קישורים נוספים:

אבחון פסיכודידקטי 

טפול פסיכולוגי

אבחון פסיכולוגי

אבחון לבי"ס יסודי

אבחון לחטיבה

אבחון לתיכון

אבחון להשלמת בגרויות

אבחון לפסיכומטרי

טפול משפחתי

11.12.14

הורים גרושים


אני פוגשת ילדים ונוער וגם בוגרים, שהוריהם התגרשו . יש מקרים בהם ההורים, למרות היותם גרושים, ולעיתים חיים כבר במערכות יחסים אחרות, מסוגלים לבוא ולהיפגש יחד כצוות הורים עבור ילדם ולשוחח על מנת לקדם את התפתחותו, ואין זה משנה אם מדובר בתהליך לאבחון פסיכודידקטי או טפול פסיכולוגי. במקרים אחרים ההורים מתקשים להיפגש יחד ולתקשר בינהם, גם אם מדובר בעתיד ילדיהם המשותף. 

מניסיוני המקצועי כפסיכולוגית חינוכית לאורך השנים, אני יכולה לזהות כי ילדים, נוער ובוגרים, שהוריהם השכילו לקיים מערכת יחסים הורית בונה ובריאה עבור ילדיהם, הם בריאים יותר בנפשם ומצליחים יותר במהלך חייהם המקצועיים והמשפחתיים. למעשה, ההורים הצליחו להעביר את המסר "אומנם אנחנו לא מסתדרים כזוג, אבל אתה הילד/ה שלנו, ובשבילך נעשה את הכל כדי שיהיה לך טוב ושתצליח". כמובן, שהורים גרושים, שממשיכים במריבות שלהם ובמיוחד בהסתה אחד כלפי השני בקשר שלהם עם ילדם, משפיעים לרעה על התפתחותו הנפשית והרגשית, מה שעלול לפגוע בתפקודו הלימודי, החברתי ובהמשך הזוגי.


הורים! חשוב לכן, לעשות הפרדה בין רגשות וחוויות שיש לך כלפי בן/בת הזוג, לבין הצורך להתנהל בצורה מושכלת ובונה כשמדובר בענייני הילדים. בסופו של דבר, לטווח הארוך ההתאפקות שווה, ותרויחו גדילה בריאה של ילדכם המשותף.

5.12.14

ווטסאפ - ניהול נכון




האינטרנט הוא חלק בלתי נפרד מחיי המתבגרים בחברה המערבית. זוהי קבוצת גיל שעושה שימוש רב ביותר באינטרנט ובאמצעים מודרניים אחרים (ווטסאפ, אינסטגראם וכד') והיא קובעת מגמות מתוך אימוץ תוכנה כזו או אחרת.


מה מיוחד בתקשורת אלקטרונית ומדוע מתבגרים נמשכים אליה?

הטלוויזיה שייכת לעולם המבוגרים ומחשב ואינטרנט מאפשר מקום חופשי ושיוויוני יותר לצעירים.
בעוד שהחיים מנוהלים על ידי כללי התנהגות בפיקוח הורים ומורים,הפורום, הבלוג (יומן אישי מפורסם באינטרנט) והרשתות - מציעים למתבגרים שדה התבטאות משוחרר מפיקוח והכוונה, בו המשתתפים קובעים את הכללים.
תהליך עיצוב הזהות, בו נמצאים המתבגרים, גורם להם לחוות שלל רגשות: בלבול, אימפולסיביות, מצבי רוח קונפליקט עם הורהוהשתתפות ברשת חברתית באינטרנט, היא אחת מהדרכים לשיחרור בטוח וחיובי של חוויות אישיות.
מתבגרים שחשים שאף אחד לא מקשיב להם, שאין מי שמבין אותם ושקולם לא נשמע - מוצאים תשומת לב בתקשורת האלקטרונית.
פסיכולוגיים רואים בבלוג לא רק דרך לשיחרור רגשות, אלא גם תהליך טיפולי בדומה לכתיבה ביומן רגיל (בוניאל ניסים וברק 2008).
• הרשת מהווה מקור מידע חשוב – בשל גישה נוחה אליה ויכולת למצוא מידע, לברר נושאים לא ברורים שמעניינים אותם.
• בני נוער פונים לאינטרנט ליצור קשרים עם זרים ולהרחיב את מעגל החברים שלהם ולשמור על קשרים קיימים.
שימוש בתקשורת סינכרונית (ICQ מסנג'ר, צ'ט) וא – סינכרונית (יש השהיה בין תגובה לתגובה וכל צד מגיב בזמן מתאים לו) – שימוש בתוכנות למסרים מיידיים נותן למתבגר חלופה לזולת זמינה ולגיטימית לתקשורת עם קבוצת השווים שכה חיונית להן (דולב כהן 2008).

האם קיים הבדל בין שיחות פנים מול פנים לשיחות בתוכנות מקונות?
מחקרים מראים כי מתבגרים רבים מוצאים שהתוכנות למסרים מיידיים נוחות לשיחה על נושאים שהיו מתקשים לדון בהם פנים אל פנים(2007, VALKENBURG @ PETER).
השיחות על ידי מסרים מיידיים נוחות במיוחד גם ליצירת אינטראקציות עם בני המין השני ללא שיפוטיות וחשיפה במפגש פנים אל פנים (דולב כהן 2008).
לאינטרנט גם השפעות שליליות:
• עלול להוביל להפנמת רעיונות אנטי נורמטיבייםללמידת חומר מושחת ומזיק. עלול לגרום למתחים במשפחה, להיסחפות למשחקי הימורים ולהפצת שמועות ורכילויות במטרה לפגוע באנשים (ברק 2000).
צפיה מוגזמת באתרים פופולריים בקרב מתבגרים כמו היוטיוב YOU TUBE עלולה לגרום לחלק מהמתבגרים לאימוץ התנהגויות שליליות.באתר זה מופצים סרטים בוטים מוצגת התעללות של נוער באחרים. חלק קטן מהמתבגרים מתמכרים לאינטרנט.
מחקר בטייוואן ( CHANG @ CHENG, 2009, YEN, KO, YEN) מצא שהשגחה הורית נמוכה, קונפליקט במשפחה, דכאון של מתבגר, קשר רופף לבית הספר וחברים הצורכים אלכוהול - קשורים להתמכרות זו.
במסגרת עבודתי, אני נפגשת עם מתבגרים והוריהם המתמודדים עם הקשיים הנובעים משימוש באמצעי התקשורת המודרניים (אינסטגראם, ווטסאפ ועוד). הפניות אלי נעשות בעקבות נזקים שניגרמו לילדים ומתבגרים, בגלל השימוש באמצעים אלו. למשל, נערה שפירסמה בתום לב ובשיכנוע של חברה אחרת, תמונות של חברה, שאינן מציגות אותה במיטבה, והיתה נתונה לסכנה של הגשת תלונה נגדה. מקרה אחר הוא של נער שניסה לשוחח עם כמה חברים על נושא רגיש, ובשל מסרים קצרים וקטועים – ניגרמו אי הבנות, מה שיצר נידוי חברתי של אותו נער.

אז מה ניתן לעשות כדי להשתמש נכון באמצעי התקשורת המודרניים?

• צריך להכין מתבגרים לשימוש מושכל בתקשורת אלקטרונית ולאפשר להם להבין את ההבדל בינם לחיים האמיתיים. כמו כן יש להזהירם מאפשרות ממשית לפגיעה בשלומם על ידי חורשי רעתם.
• חשוב להסביר לבני הנוער באלו מקרים ניתן להשתמש באמצעים אלו ומתי לא.
כך למשל, אמצעי התקשורת הנ"ל מסייעים לקבלת הודעות קצרות מבית ספר, חוגים, תנועת נוער וחברים.
אולם הם לא מתאימים להודעות ארוכות, לשיחות נפש, פתרון קונפליקטים ובעיות חברתיות. במקרים כאלה חשוב לדבר פנים אל פנים.
• פיקוח הורים יום יומי על המסרים הנשלחים לילדיהם לאחר שבקשו את רשותםזו הצעה ששמעתי מהורים העוברים באופן עקבי על המסרים הנשלחים לילדיהם, על מנת למנוע פגיעה.
• חשוב שלהציע למתבגרים לבוא לספר, לשתף, ולהיות אוזן קשבת עבורם ללא שיפוט בעת הצורך.

קישורים נוספים 

בביליוגרפיה
1. בוניאל-ניסים, מ', וברק, ע' (2008). הבלוג: יומן אישי באינטרנט בשירות היועץ המטפלהייעוץ החינוכיט"ו, 143-123.
2. בר אל, צ', ונוימאיר, מ' (2013). מפגשים עם הפסיכולוגיה. מפגש שני, פרק 10, רכס פרויקטים חינוכיים בע"מ.
3. ברק, ע' (2000). האינטרנט והתאבדות: ביטוי נוסף לשתי הפנים של האינטרנט.היעוץ החינוכי, 9, 128-117.
4. דולב-כהן, מ'. (2008). הערך התרפויטי בשימוש בתוכנות למסרים מיידיים – לא רק שיחות חוליןהיעוץ החינוכי, ט"ו, 144-159.
5. Valkenburg, P.M @ Peter, J. (2007). Preadolescents' and adolescents' online communication and their closeness to friends.Developmental Psychology, 43, 267-277


6. Yen, C., Ko, C.,Yen, J., Chang, Y., @ Cheng, C.(2009). Muili-dimensional discriminative factors for internet addiction among adolescents regarding gender and age. Psychiatry, @ Clinical Neurosciences, 63' 357-364



 "מה שקרוי בפינו קידמה,
אינו אלא החלפתו של מטרד במטרד אחר"
האוולוק אליס