15.11.16

אבחון פסיכודידקטי שינויים והתפתחויות


לאורך שנות עבודתי הרבות כפסיכולוגית חינוכית עסקתי בין השאר בביצוע אבחון פסיכודידקטי לתלמידים בבית ספר יסודי, חטיבה ותיכון, וגם לבוגרים שהגיעו לאבחון לפסיכומטרי. ערכתי אין ספור אבחונים במיגוון סוגים: אבחון פסיכודידקטי הוא הנפוץ והמבוקש ביותר, אך גם אבחון פסיכולוגי, אבחון ליקויי למידה, אבחון בשלות לכתה א', אבחון למחוננות, אבחון לילדי גן, וכאמור לעיל גם אבחון לפסיכומטרי.

בעבר, בתי הספר יישמו את ההמלצות מתוך מסמך אבחון פסיכודידקטי, שנכתב ונחתם על ידי פסיכולוג חינוכי. מדובר בהמלצות שזיכו את התלמיד בהקלות בבחינות, בהתאם לליקויי הלמידה, שאותרו בתהליך אבחון פסיכודידקטי.

עם השנים, ובשל ריבוי הפונים לאבחון פסיכודידקטי, והעליה באחוז הבקשות להתאמות בדרכי ההיבחנות בבחינות הבגרות, החליט משרד החינוך לפקח על חלק מההקלות, בעיקר אותן הקלות משמעותיות כמו: בחינות בעל פה או בחינות מותאמות, שהן בחינות בכתב מקוצרות. הקלות אלו קבלו דרוג של רמה 3, כלומר הקלות ברמה גבוהה, שקשה לקבלן. הקלות אחרות (כמו: הארכת זמן במבחנים, שימוש במילונית באנגלית ועוד) - דורגו ברמות 1-2, ולא דרשו אישור מיוחד של משרד החינוך. יועצות בית הספר בדרך כלל רק דיווחו עליהן למשרד החינוך.

בהמשך, הצטרפו לרמה 3 (הרמה הגבוהה ביותר) הקלות נוספות, שנדרשו לאישור ועדה של משרד החינוך והן הקלות באנגלית ללומדים ברמה של 4-5 יחידות: השמעת שאלון הבחינה באנגלית, הקלדה או הקלטה של התשובות באנגלית והתעלמות משגיאות כתיב באנגלית. הלומדים אנגלית ברמה של 3 יחידות, לא ניזקקו לאישור ועדה של משרד החינוך לקבלת הקלות אלו.

אלא שתהליך "ההחמרה", לא הסתיים, ובכל שנה – שנתיים מתפרסמים בחוזר מנכ"ל "גזרות" חדשות ומחמירות יותר, שמחייבות את צוות בתי הספר והעוסקים באבחון פסיכודידקטי.

בשנה החולפת, יישמו החלטות שיצאו ממשרדו של שר החינוך היוצא; היה ניסיון להגביל את אחוז מקבלי ההקלות ל – 10% לערך בכל כתה או בית ספר, כמות התואמת לאחוז ליקויי הלמידה המדווח על פי המחקרים. הסיבה היתה אחוז גבוה הרבה יותר כ – 50% ויותר של הזכאים להקלות בבחינות הבגרות בארץ.

השנה, כבר אין הגבלה כזו במספר מקבלי ההקלות, אבל נוספו הקלות נוספות הדורשות את אישור משרד החינוך והן: הקראת שאלון הבחינה בעברית והכתבת תשובות לבוחן ניטרלי במקצועות רבי המלל בעברית.
המלצות להקלות הנרשמות בדו"ח אבחון פסיכודידקטי, אינן מתקבלים בקלות על ידי וועדות משרד החינוך. ההמלצות להקלות צריכות להיות מנומקות על פי מימצאי האבחון, שכיום מצורפים לדו"ח אבחון פסיכודידקטי כנספח, וצריכות להיות מתואמות עם דרישות חוזר מנכ"ל. כך למשל, הקראת שאלון הבחינה בעברית יכולה להינתן כאשר הקריאה איטית ומשובשת וכאשר קיימת לקות שפתית (נתונים אלו נבדקים ונמדדים על פי נורמות מקובלות במבחנים מתוקננים ומקובלים שפסיכולוג חינוכי צריך להתעדכן בהם ולהיות מיומן בהעברתם).

בנוסף, לדו"ח אבחון פסיכודידקטי, נדרש הצוות החינוכי בתיכון להציג מבחנים התואמים לבקשה להקלה. כך למשל, המלצה להקראת שאלון הבחינה בעברית, צריכה לבוא עם הוכחה ממבחנים הנעשים בבית ספר שהקראה שיפרה את ציונו של התלמיד, לעומת אותו מבחן ללא הקראה.

מדוע כל זה קורה? מדוע משרד החינוך מגביר את הפיקוח על מקבלי ההקלות לבגרות על פי אבחון פסיכודידקטי?

הסיבה נעוצה בעליה הרבה של הפונים לאבחון פסיכודידקטי או אבחון ליקויי למידה וכפועל יוצא בכמות הרבה של התלמידים מבקשי ההקלות.

ההתאמות בדרכי ההיבחנות נועדו למעשה לסייע למאובחנים עם לקויי למידה, לקבל תנאים שווים עד כמה שניתן לאלה שהם לא ליקויי למידה. כך למשל, תלמיד שאובחן עם לקות שפתית, המתבטאת בקושי לקרוא ולהבין את הנקרא, אך הוא מסוגל להבין טוב יותר את השאלות לאחר שמקריאים לו אותן, ואז תשובותיו נכונות ומלאות יותר, יהיה זכאי להקראת שאלות הבחינה.

בפועל, פנו הורים ותלמידים רבים לערוך אבחון פסיכודידקטי גם אם נחשבו לתלמידים טובים מאד, חלקם הפעילו לחץ על עורך האבחון, פסיכולוג חינוכי, שירשום ויוסיף הקלות, גם אם לא נמצאה סיבה להמליץ עליהן. נוסף על כך, המלצות אחרות, שניתנו בדו"ח אבחון פסיכודידקטי כמו: קבלת עזרה בהוראה מתקנת, או למידה בדרך מסויימת לא יושמו. נוח יותר היה לקבל את ההקלות, ולא להשקיע מאמצים בשינן ולמידה. יותר מכך, לעיתים הראו מימצאי אבחון פסיכודידקטי על סיבות וקשיים שאינם נוירולוגיים, ואינם מאשרים ליקויי למידה כמו: קשיים רגשיים, חברתיים, נטיה ללחץ ועוד, שהקרינו על תהליך למידה ועיכבו אותו. מימצאים כאלו מובילים להמלצות שאינן הקלות כמו: טפול פסיכולוגי, טפול רגשי, שיפור מיומנויות חברתיות – שלא יושמו על ידי ההורים.

אז מה כדאי לעשות:

  • פנה לאבחון פסיכודידקטי כשיש קושי אמיתי.

  • אל תתייחס רק להקלות. יישם את כל ההמלצות שניתנו על פני מימצאי אבחון פסיכודידקטי.

  • עודדו את התלמיד להשקיע מאמצים בתהליך הלמידה, בפרט כיש קושי. חשוב ליישם טיפים איך ללמוד נכון, שניתנו במהלך תהליך אבחון פסיכודידקטי על ידי פסיכולוג חינוכי.

  • חשוב לבדוק בשנות החטיבה, לפני בחינות הבגרות, אם ההקלות מסייעות. למשל, תלמיד שקבל הקראה של שאלות הבחינה, יבקש להיבדק כמה פעמים לאורך השנה בלי ועם הקראה על מנת לראות אם אכן הקלה זו משפרת את הציון. כאשר יש שיפור משמעותי של 20 נקודות ויותר, כדאי לקבל מכתב רשמי על כך מהמורה הבוחן.

  • קרא/י עידכונים בנושא ליקויי למידה והקלות בבחינות המתפרסמים בחוזר מנכ"ל.


  • יש הורים שממליצים לערוך אבחון פסיכודידקטי לכל ילד או תלמיד על מנת להבין טוב יותר את המצב של הילד/ה, למפות את יתרונותיו וחולשותיו על מנת למנוע קשיים בעתיד או לדעת איך לאתגר יכולות טובות, ולא לשם קבלת הקלות בבחינות.

קרא עוד: