השפעת הקורונה על תלמידי בית הספר היסודי

 

בימים אלו יש פניות רבות לאבחון פסיכודידקטי של הורים המודאגים בקשר לתלמידים הלומדים בבית ספר יסודי. התלמידים מציגים קשיים וצבירת פערים לימודיים במקצועות הליבה (קריאה, הבנת הנקרא, כתיבה, חשבון ואנגלית).

תקופת הקורונה שיבשה את תהליך הלמידה של התלמידים בכלל ושל תלמידי בית ספר יסודי בפרט, היות ובשל גילם הצעיר טרם רכשו ניסיון ומיומנויות ללמידה עצמאית או בלמידה מרחוק דרך הזום. הורים נדרשו לעזור לילדיהם בתהליך הלמידה, ולא לכולם היה את הפניות הרגשית ואת הכישורים לעשות את זה. לעיתים היו כמה ילדים בבית שנדרשו לעזרה.

תלמידי כתה א', שהמעבר לבית ספר חדש עבורם, נדרשו ללמוד לראשונה לקרוא ולכתוב בבית דרך הזום. לא מפתיע שאחוזים גבוהים מהתלמידים הלומדים בכיתות ב' – ג' טרם רכשו קריאה שוטפת, וכפועל יוצא למידת נושאים מתקדמים  מתעכבת עבורם. הורים מביעים תסכול ומורת רוח מהמאמצים שהם משקיעים ללמד את ילדיהם, לעיתים בסיוע פרטי או הוראה מתקנת. התלות בסיוע של ההורה דורשת את נוכחותו הפיזית, פניותו הרגשית, וכישוריו להעביר חומרי למידה יחד עם יצירת קשר חיובי ומאפשר שתוף פעולה ללמידה עם הילדים – משימה מאתגרת ולא תמיד אפשרית.

אבחון פסיכודידקטי נחוץ מאד במקרים אלו לצורך ביצוע אבחנה מבדלת ממה נובעים הקשיים, האם קיימים לקויות למידה, מהן הפונקציות החלשות שדורשות חיזוק וכד'. לאחר מיפוי חוזקות מול חולשות בתהליך אבחון פסיכודידקטי ניתן יהיה לבנות תוכנית למודים לסיוע לתלמיד, להחליט על שיטת קריאה המתאימה לו ולקבל שעות שילוב על פי הצורך במסגרת בית הספר.

אבחון פסיכודידקטי כשמו מורכב משני חלקים: אבחון פסיכולוגי ואבחון דידקטי. אבחון פסיכולוגי כולל בדיקת מנת משכל, המכילה בתוכה כ – 10-12 תתי מבחנים הבודקים יכולות שונות כמו: תפיסה חזותית, קואורדינציה עין יד, קשב ורכוז ועוד. הנתונים המופקים מהחלק הפסיכולוגי מעריכים את יכולות התלמיד/ה ואת חוזקותיו וחולשותיו בהתמודדות עם מקצועות הדורשים את הפונקציות, שהוא מודד. אבחון פסיכולוגי נותן מידע לגבי מאפיינים רגשיים וחברתיים של התלמיד/ה; מוטיבציה, דימוי עצמי, התמודדות עם תסכולים, קשרים חברתיים ועוד.

אבחון דידקטי, כשמו קשור לחלק הלימודי: אבחון דידקטי בקריאה, אבחון דידקטי בכתיבה, אבחון דידקטי בחשבון ואבחון דידקטי באנגלית.

שני החלקים יחד: אבחון פסיכולוגי ואבחון דידקטי או כשמו אבחון פסיכודידקטי ממפים את חוזקותיו של הנבדק וחולשותיו ומאפשרים על פי הנתונים להמליץ על דרכי התמודדות לשיפור המצב.

קראו עוד

הקורונה ותלמידי בית ספר יסודי

אבחון  לבית ספר יסודי

אבחונים לכתות ט' פיילוט של משרד החינוך

אבחון פסיכודידקטי הוא כלי שמיומן להיעזר בו פסיכולוג חינוכי על מנת למפות חוזקות וחולשות של התלמיד/ה בבית ספר יסודי, חטיבה ותיכון ולהבין הסיבות לקשיים בתחומים שונים: לימודי, חברתי ורגשי. בשנים האחרונות מתרבות הפניות לביצוע אבחון פסיכודידקטי.

דו"ח אבחון פסיכודידקטי הינו מסמך רשמי, המכיל המלצות ודרכי פעולה לסייע לתלמיד/ה. המלצות של דו"ח אבחון פסיכודידקטי מכוונות לדרכי למידה מתאימים לתלמיד/ה, למתן שעות שילוב בבית הספר, לפיתוח חלק רגשי או חברתי, להמשך ברור רפואי ועוד.

ריבוי הפניות לאבחון פסיכודידקטי גרם להצפה של בקשות ודרישות לבית הספר מצד הורים לסיוע בשעות שילוב, בעזרה לילד ובקבלת התאמות בדרכי ההיבחנות (הקלות בבחינות). בקשות אלו, על אף שהן לטובת התקדמות התלמידים, מהוות מעמסה על מערכת החינוך, הדלה ממילא באמצעים ומשאבים כספיים.

לכן, הצוות החינוכי היום לא ממהר להמליץ להורים לפנות לאבחון פסיכודידקטי. בהנחיית מפקחי משרד החינוך המורים מונחים לעקוב אחר התלמיד ולבדוק את נחיצות האבחון, שנקבעת לרב בישיבה רב צוותית. הרעיון מבורך, אך יישומו מצריך תאום בין גורמים חינוכיים שונים לכינוס הצוות הרב מערכתי לדיון על הילד/ה, וכפועל יוצא מאבדים זמן יקר להתקדמות.

בשל ריבוי ביצוע אבחונים פסיכודידקטיים וריבוי הבקשות לקבלת התאמות בדרכי ההיבחנות בבחינות הבגרות. הקים משרד החינוך מערכת בקרה מסועפת, המצרה עם השנים את סמכותם של אנשי המקצוע והצוות החינוכי לקבל החלטות; 

למעשה, הוטלה על הצוות החינוכי ליישם ההמלצות כפי שנרשמו באבחון פסיכודידקטי, ולבדוק את נחיצותם לגבי כל תלמיד/ה, מה שצורך זמן ומשאבים. נתוני הבדיקה נידונים בוועדת התאמות של משרד החינוך על מנת לאשר או לשלול הבקשות להמלצות באבחון פסיכודידקטי.

כל זה עדין לא סייע בהפחתת הבקשות לקבלת התאמות בבחינות הבגרות...

ולכן, עלה רעיון חדש, יצירתי ומורכב יותר.

זוהי השנה השלישית שהוא מיושם כפיילוט בכמה ישובים בארץ. מדובר בתלמידים הלומדים השנה בכתה ט' בכמה ישובים בארץ בינהם: רעננה, הוד השרון, נתניה ועוד.

תלמידים אלו היו במעקב של הצוות החינוכי כבר עם היכנסם לחטיבה בכתה ז'. הם אותרו תחילה תוך עריכת מיפוי מבוקר.

בהמשך, הופעלו תוכניות התערבות ועזרה, ונבדקה השפעתם על התלמידים.

לקראת סיום כתה ח', נבחרו תלמידים לפי קריטריונים מסויימים, כעדיפות ראשונה לעריכת אחד מסוגי האבחונים: אבחון דידקטי, אבחון לקויי למידה, אבחון לקויות למידה, אבחון פסיכולוגי או אבחון פסיכודידקטי.

השנה התבקשו השפ"חים (שרות פסיכולוגי חינוכי) באיזורי הפיילוט להיערך לביצוע האבחונים לתלמידים, שנבחרו לאחר מעקב של שנתיים. אבחונים פסיכודידקטיים אלו אמורים להיות במימון משרד החינוך (סכום סמלי ינתן על ידי ההורים) ולהתבצע בתוך המבנים של השרות הפסיכולוגי. 

אלא מה, רעיונות לחוד ויישום לחוד. ביצוע מסות גדולות של אבחונים פסיכודידקטיים דורש צוות גדול, מבנים ובעיקר כסף. כדי להתגבר על חלק מהבעיות נעשתה פניה לפסיכולוגים חינוכיים פרטיים להצטרף לפרוייקט. חלק מהשפ"חים יצטרכו להפנות את המועמדים למבנים פרטיים בהם עובדים הפסיכולוגים מחוסר מקום.

על אף שביצוע אבחונים פסיכודידקטיים לתלמידי הפיילוט של כתות ט', היה אמור להתחיל בתחילת שנת הלמודים, הוא כרגע (אנחנו כבר בחופשת חנוכה) הפרוייקט משתהה בשל חוסר תקציב...

קישורים נוספים:

ליקויי למידה - מלון מושגים

ליקוי למידה  אבחנה

לקות למידה - מהי?

סוגי האבחונים

עידכונים ושינויים בתהליך אבחון פסיכודידקטי

הורים יקרים!

תוכנית מלקות ללמידה המיועדת לתלמידים ליקויי למידה מופעלת מזה כשנתיים כפיילוט (תוכנית ניסיונית) בחמש עשרה מקומות בארץ, ובינהם רעננה, הוד השרון ונתניה.

הרעיון העומד מאחורי התוכנית מלקות ללמידה הינו טוב מיסודו, ובמהותו רוצה לאתר את התלמידים הסובלים מלקויות למידה משמעותיות, ללא קשר למצב הסוציו אקונומי של המשפחות מהם הם מגיעים, ולתת להם סיוע לימודי מתאים. כל זה במטרה לשלוט ולבקר על האוכלוסיה העוברת אבחון פסיכודידקטי או אבחון לקויי למידה או אבחון דידקטי או אבחון פסיכולוגי לצורך קבלת התאמות או הקלות בבחינות הבגרות.

בשנתיים האחרונות נעשה מעקב אחרי התלמידים הלומדים בכיתות ז'  - ח', ועולים בשנת הלמודים הקרובה (תש"פ) לכתה ט'. בתקופה זו זוהו תלמידים עם קשיים על פי מבחני הערכה, שנעשו להם ועל פי הישגים לימודיים והתנהלותם במהלך השנה בכתה. התלמידים שולבו על פי הצורך בתוכנית חינוכית מתאימה כמו: דרך הוראה שונה או עזרי הוראה מותאמים לקשייהם, תוך מעקב אחר התקדמותם. לקראת סיום כתה ח', נבדקה התקדמות התלמידים בהערכה מחודשת, שהושוותה למצבם בתחילת כתה ז'. תלמידים, שהראו קשיים משמעותיים, גילו פער בתפקודם לאחר מתן התאמות בבחינות (כמו: הקראת שאלות במבחנים, הארכת זמן וכד') והוערכו בסבירות גבוהה כליקויי למידה – תלמידים אלו יאובחנו (אבחון פסיכודידקטי, אבחון דידקטי, אבחון לקויות למידה, אבחון פסיכולוגי) בשרות הפסיכולוגי בישובם על ידי פסיכולוגים חינוכיים מהשפ"ח או פסיכולוגים מומחים פרטיים, שהצטרפו לסייע לאבחון מסות גדולות אלו של תלמידים.

כאמור מדובר בתוכנית פיילוט ניסיונית, ועדין לא ידוע מה תהיה השפעתה על התלמידים בפרט, הצוות החינוכי ומערכות החינוך בכלל. כמו בכל ענין, יועלו יתרונות וחסרונות של תוכנית זו, ויפיקו מסקנות לשיפור ההתנהלות בעתיד.

התוכנית הביאה לעמימות רבה בקרב הורים ומורים לגבי ההתייחסות לאבחונים מכל סוג שהוא: אבחון פסיכודידקטי, אבחון דידקטי או אבחון לקויי למידה. נציין כי התוכנית מופעלת כרגע רק על תלמידים שיחלו ללמוד בכתה ט' בשנה"ל הנוכחית ורק באזורים שנקבעו כמוקדי הניסוי.

פרט לאוכלוסייה המשתתפת בניסוי לעיל, נשארו תלמידים רבים: תלמידי תיכון, כיתות ז' – ח' ותלמידי בית הספר היסודי וכמובן תלמידי כתה ט', שאינם מאזורי תחום הניסוי, שיכולים להיעזר באבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון ליקויי למידה או אבחון דידקטי - על מנת לברר מהם הסיבות לקשייהם ולקבל המלצות להתמודדות לשיפור מצבם. הזמן במקרים כאלו לא עושה את שלו. התלמידים עוברים לכתה הבאה, צריכים להתמודד עם דרישות גבוהות יותר ללא כלים או דרכים חדשות וללא עזרה. בדרך זו צובר התלמיד תסכול, חוסר אונים ולעיתים מוותר מהתמודדות, נושר מבית ספר או מעביר האנרגיה לאפיקים שליליים (כמו: התנהגות לא נאותה).

לאורך כל שנות עבודתי כפסיכולוגית חינוכית, ומדובר כבר כמעט ב – 30 שנות ניסיון, עבר נושא אבחון פסיכודידקטי תהפוכות ושינויים, שחלקם נובעים מרצון לנתב פלח זה שמכיל כוח ועוצמה (כלכלית וארגונית) כל אחד לתחומו, ורק מקצתם נובעים משקולים מקצועיים.

בעבר פסיכולוג חינוכי שהיתה לו המיומנות והמומחיות לבצע אבחון פסיכודידקטי, המליץ על דרכי התמודדות על פי נתוני אבחון פסיכודידקטי שערך, והמלצותיו התקבלו מול הרשויות. בהמשך, ובשל העליה בכמות ההמלצות להקלות בבחינות הבגרות, משרד החינוך החל לפקח תחילה על ההקלות המשמעותיות (כמו: בחינות בע"פ ובחינות מותאמות) שעלו מתוך אבחון פסיכודידקטי, ובהמשך הרחיב את הפיקוח לכל סוגי ההתאמות / הקלות לבגרות. כרגע, משרד החנוך שם לעצמו מטרה להקטין את כמות האבחונים מכל סוג שהוא (אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון לקויות למידה, אבחון דידקטי), על מנת לצמצם את האישורים להקלות הניתנים לתלמידים העוברים את בחינות הבגרות. 
מה תהיה השפעת התוכנית מלקות ללמידה? האם היא תשיג את מטרותיה. מי ירויח ומי יפסיד? ימים יגידו...

קרא עוד:

לקויות למידה

אבחון פסיכודידקטי - עכשיו או לחכות.

ליקוי למידה לא מילולי

עדכון אבחון לפסיכומטרי

שימו לב!!! נשאר פחות מחודש להגשת בקשות לקבלת התאמות לבחינה הפסיכומטרית/ מבחן אמי"ר / מבחן יע"ל.

ה – 8.7 הינו המועד האחרון להגשת בקשה כזו על מנת לעבור את הבחינה הפסיכומטרית במועד קיץ 2019 בתנאים מותאמים.

המרכז לבחינות אבחון והערכה מבקש עדכון אבחון לפסיכומטרי/ אבחון לבחינת אמי"ר/ אבחון לבחינת יע"ל אלא אם כן יש בידך מסמך כזה מ – 5 שנים אחרונות, ובלבד שהתבצע מגיל 16 ואילך.

מדוע יש צורך בעידכון אבחון לפסיכומטרי/ מבחן אמי"ר / מבחן יע"ל?

שאלה כזו שואלים רבים מהזקוקים לאבחון לפסיכומטרי, במיוחד אם אובחנו בעבר פעם אחת או יותר באחד מסוגי האבחון הבאים: אבחון פסיכודידקטי, אבחון דידקטי, אבחון ליקויי למידה, אבחון פסיכולוגי, אבחון קשב ורכוז וכד'.

לכך כמה תשובות:

אימות מימצאים זהים בהשוואה בין אבחונים שונים (אבחון פסיכודידקטי, אבחון ליקויי למידה, אבחון דידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון קשב ורכוז), שנעשו בזמנים שונים ועל ידי מאבחנים שונים, מחזק קיום הלקות.

יחד עם זאת, השוואה בין אבחונים שנעשו לאורך השנים, מעידה על שינויים המתרחשים בעוצמת הלקות וביכולתה לעכב את תהליך הלמידה. במקרים בהם ניתן טפול כמו: הוראה מתקנת, ריפוי בעיסוק, ריפוי בדבור טפול תרופתי בקשיי קשב ורכוז – ניתן לצפות בשיפור מצבו של התלמיד/ה לאורך השנים. כך למשל, ילד שהיתקשה במיומנויות מוטוריקה עדינה וכתב ידו לא היה ברור, אך הוא הצליח לשפר את רמת קריאות כתב היד לאחר טפול בריפוי בעיסוק, יתכן שבמקרה כזה הקושי בכתיבה כבר לא יבוא לידי ביטוי, והוא לא צריך הקלות בפרק הכתיבה.

יתר על כן, ישנם מקרים, בהם קשיים, שהורשמו כחמורים על פי תיעוד האבחונים הקודמים, אין להם ביטוי במימצאי עדכון אבחון לפסיכומטרי בשל עזרה אינטנסיבית בהוראה מתקנת. לכן חשוב מאד להציג מסמכי האבחונים הקודמים (אבחון פסיכודידקטי, אבחון דידקטי, אבחון ליקויי למידה, אבחון פסיכולוגי, אבחון קשב ורכוז) וכן אשורים ממורים שסייעו וקדמו אתכם בעבר. תיעוד כזה יכול הרבה פעמים להוות שיכנוע מספק לקיום ליקויי למידה בעבר, ויסייע לקבלת התאמות לבחינה הפסיכומטרית, שכן ליקויי הלמידה נותנים עדין את ביטויים בתפקודכם (כמו: קושי בקריאה והבנת הנקרא).

מימצאי אבחון פסיכודידקטי מראים בדרך כלל כמה וכמה פונקציות לקויות, שרק בצפיה בהם לאורך השנים ניתן לזהות מהי הלקות הראשית ומהי המשנית; למשל ילד שזוהה עם קשיי קשב ורכוז עם היפראקטיביות כבר בבית הספר היסודי, תפקודו הלימודי לווה בהפרעות, ריבוי היעדרויות ובעיות התנהגות, שלכך נוספו גם קשיים בכתיבה וקריאה. יתכן שאבחון מאוחר עדין יזהה את קשיי הקשב והרכוז, אך שאר הקשיים יקבלו התייחסות מינורית או יעלמו. בהתבוננות במימצאי האבחונים השונים (אבחון לפסיכומטרי, אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון דידקטי, אבחון ליקויי למידה, אבחון קשב ורכוז) לאורך השנים, ניתן יהיה למקד ביתר דיוק מהי הלקות העיקרית, ממנה סובל הנבדק ולהמליץ על ההקלות המתאימות שיעזרו לכם לעבור את הבחינה בהצלחה!!!

קרא עוד:

אבחון לפסיכומטרי

מתי כדאי לערוך אבחון לפסיכומטרי?

מה הסיכוי שלי לקבל התאמות בבחינה הפסיכומטרית?

איך לעבור את בחינת אמי"ר בקלות

אבחון פסיכודידקטי - עכשיו או לחכות?

אני משתפת אתכם במקרה שהגיע אלי לקליניקה לא רק כדי ללמוד מהמקרה הפרטי למקרים אחרים, אלא גם להבין את הרקע וההתנהלות העומדת מאחורי מדיניות משרד החינוך ובתי הספר היום לגבי אבחון פסיכודידקטי בפרט ואבחונים בכלל.

התיישבו מולי במכון הורים מודאגים מאד לילד בכתה ב'. הילד לדבריהם, קורא וכותב, אבל כשההורים הישוו את בנם לאחיו ואחיותיו, הם הבחינו בהבדל בתפקודו והתנהלותו; 
הכתיבה לא כל כך ברורה, יש קושי בהבנת הנקרא. הילד נמנע מלכתוב ולקרוא, ומתנגד לסיוע של הוריו.

הילד, בדרכו שלו, מודע למצבו יחסית לאחיו ואחיותיו הגדולים ממנו, וכל עזרה או התמודדות עם מטלה לימודית, גורמים לחשיפת הקושי והעצמתו, ולכן הוא נמנע מלהתמודד עמו באופן עצמאי או עם עזרה. בנוסף, הילד חש דחיה חברתית, למרות שפועל יש לו חברים, והוא מוזמן להשתתף עמם בפעילויות בבית הספר ומחוצה לו.

כשלקחתי אנמנזה מההורים, כלומר פרטים על היסטוריית חייו, הבנתי שהילד הציג קשיים כבר בשלב מוקדם יותר בחייו; כבר בגיל הגן הילד טופל בטפולים פרא רפואיים בריפוי בדבור ובריפוי בעיסוק - על רקע קשיים בשפה ובמוטוריקה עדינה. הילד קבל עזרה בגן מגננת שילוב, שתפקידה לסייע באופן פרטני לילדים בחיזוק מיומנויות היסוד לקראת הכניסה לכתה א'.

בשיחה עם הורים, אני מבקשת להציג תעודות בית ספר ומחברות שהילד כותב עליהן - על מנת לקבל מידע רחב על מצבו. תעודות בכיתות הנמוכות בדרך כלל מפרגנות לילדים, ויש בהם הערכות ולא ציונים. בכל זאת הבחנתי כי אצל הילד הזה, הערכות לגבי חלק ממיומנויות היסוד מוערכות כ"שולט חלקית" וכי המחנכת העריכה את ההבעה בע"פ כטובה יותר מההבעה בכתב, מה שאומר שיתכן כי יש קושי בכתיבה.

האם המודאגת פנתה תחילה לשוחח עם מחנכת הכתה, הסגנית והיועצת. הרושם שקבלה מתשובותיהם היה כי הילד מתפקד, וכי יש ילדים נמוכים ממנו בתפקוד בכתה. הצוות החינוכי לא המליץ על אבחון ואפילו הביע התנגדות. לדבריהם, אבחון בגיל הזה מוקדם מדי וצריך לחכות. האם הבינה מדבריהם כי לבית הספר ממילא אין משאבים ומענה לעזור לשפר את מצבו של הילד. 

ההורים בכל זאת פנו אלי לאבחון פסיכודידקטי, ומימצאי האבחון אכן מיפו חוזקות לצד חולשות והמליצו על דרכי פעולה והתמודדות עם מצבו.

בעין לא מקצועית ההתרשמות היא שהילד קורא וכותב, אולם כשתפקודו נמדד באופן מבוקר והושווה לנורמות לפי גילו ורמת כיתתו, התקבלה תמונה של ילד עם סיכון לפתח לקויות למידה בהמשך בתחום הקריאה והכתיבה. המנגנונים האחראים להצלחת הקריאה (כמו: פיענוח פונולוגי, מודעות פונולוגית) והכתיבה (כמו: איות, קצב כתיבה) היו בתפקוד נמוך במדדי הקצב והדיוק. התפקודים והכישורים האחראים לקריאה וכתיבה היו בחלקם גם כן נמוכים. כך למשל, קושי בקואורדינציה עין יד יכול לגרום לקושי בכתיבה. הנמכה בפרוק והרכבה חזותיים, יכול להסביר קושי בקריאה (חבור אותיות למלים ומלים למשפטים). בעקבות המלצות האבחון הילד קבל סיוע בהוראה מתקנת, וכעבור זמן קצר המחנכת התקשרה והודיעה לאם בשמחה שיש שיפור במצבו הלימודי.

האם שמחה מאד לשמע הבשורה, אך ידעה שזה בזכות המאמצים שהשקיעה באיתור הקושי ע"י אבחון פסיכודידקטי וסיוע בהוראה מתקנת.

מדוע הצוות החינוכי מתנגד להפנייה לאבחון פסיכודידקטי? הרי במקרה לעיל ההורים שילמו מכספם עבור הבדיקה והסיוע הלימודי.

התשובה היא: הצוות החינוכי פועל על פי הנחיות ממשרד החינוך שמדיניותו לצמצם עד כמה שאפשר את ביצוע האבחונים על מנת להפחית את הבקשות לסיוע (שעות בעזרה לימודית או הקלות בבחינות):

בשל הצפה בילדים מאובחנים בשנים האחרונות בסוגי אבחון שונים (אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון דידקטי, אבחון לקויות למידה או אבחון קשב ורכוז) – משרד החינוך מביע הסתייגות ממהלך האבחון, וכפועל יוצא מנחה את המנהלים והיועצים לא להמליץ ביוזמתם על מהלך כזה, במיוחד אם הם מתרשמים שהקשיים לא משמעותיים.

הסיבה: מימצאי אבחון פסיכודידקטי תקפים על מנת לקבל שעות שילוב או שעות עזרה לימודית בבית ספר. שעות כאלה מוגבלות, ולא ניתן לחלקן לכל אחד. הן בדרך כלל ניתנות לילדים שזקוקים לעזרה ובאים ממשפחות שמצבם הסוציו אקונומי נמוך, ולא יכולות לתת סיוע פרטי לילדיהם.

בכיתות הגבוהות יותר: בחטיבה או בתיכון – אבחון פסיכודידקטי מזכה בהתאמות לבחינות. בשל ההצפה בכמות המאובחנים, מפקח משרד החינוך על אישור ההקלות ומקציב אחוזים לכל בית ספר.

תארו לעצמכם שהאם היתה מקבלת את דעת הצוות החינוכי, מרפה ומחכה ולא פונה לביצוע אבחון פסיכודידקטי או עזרה. מה היה קורה? בעוד כשנתיים ניתן היה כבר לראות פער לימודי גדול יותר, ההישגים הלימודיים היו יורדים והתסכול של הילד וההורים היה גדל, שלא לדבר על פגיעה בדימוי העצמי והחברתי ואולי הופעה של קשיים בהתנהגות.

אז יפה שעה אחת קודם! הקדימו תרופה למכה!

אבחון פסיכודידקטי הוא אכן הוצאה כספית. אך יש תמורה בצידה.

קל יותר לשפר קושי בדרגה נמוכה מקושי בדרגה גבוהה. מה גם שמדובר בילדים שמצבם הרגשי והחברתי מושפע מתפקודם הלימודי....

קישורים נוספים

סוגי אבחון

אבחון לקויות למידה

אבחון קשב ורכוז

לקות למידה - אבחנה

ליקויי למידה: מלון מושגים

אבחנה שלא מבחינה

בשבת האחרונה התפרסמה כתבה מעניינת מאד על בחור בשם צחי שביט, שנדחה מהצבא על רקע אבחנתו כסובל מאוטיזם קל, אספרגר עם OCD ("על רצף ההצלחות" מאת דביר עמר, אתנחתא 4.4.19 בשבע גיליון 839)

"הפסיכיאטר שאבחון את צחי, הבטיח להוריו כי בנם לא יצליח ללמוד באוניברסיטה...והוא טעה ובגדול"!!

למרות התחזית הפסימית, צחי הצליח להביא לידי ביטוי את יכולותיו האקדמיות באוניברסיטת אריאל (לסיים תואר שני ולעבוד כמתרגל), וסייע להפצה ופיתוח של משחק השחמט בארץ ובמיוחד ביהודה ושומרון, מקום מגוריו. בנוסף, הוא התפרסם בין הסטודנטים בכישוריו וביכולתו לסייע להם בתחום הלימודי, ויצר קשרים חברתיים בקמפוס.

"באופן פרדוקסלי כולם מעידים עליו שמה שמוביל אותו להצלחות בשנים האחרונות הוא דווקא יכולת התקשורת שלו עם אנשים ויחסי האנוש, דבר שהרופאים טענו שהוא לוקה בחסר. 

מסתבר שלא משנה מה האבחונים העידו עליו, דבר אחד בטוח: שביט מצליח לעמוד בכל היעדים שהוא מציב לעצמו, ומשאיר את כולם פעורי פה..."

אכן, אנחנו כאנשי מקצוע הוכשרנו כבעלי סמכות להגדיר ולתת אבחנות (כמו: ליקוי למידה, ליקוי למידה לא מילולי, הפרעת קשב ורכוז) על פי קריטריונים מקצועיים רלבנטיים ו/או על פי כלים איבחוניים (כמו: אבחון פסיכודידקטי, אבחון ליקויי למידה, אבחון פסיכולוגי, אבחון דידקטי, בדיקת קשב ורכוז, בדיקת MOXO).

יחד עם זאת, אני תמיד טוענת כי ההצלחה של כל אחד מאיתנו, למרות כל האבחנות הרפואיות או החינוכיות שניתנו, תלויה בהרבה משתנים נוספים.

כך למשל לחומרת הקושי יש משמעות גדולה; אינו דומה מי שחומרת הקושי שלו אובחנה בדרגה קלה, כמו צחי שביט, ובמקרה כזה יש סיכוי טוב יותר לשיפור, לעומת מי שחומרת קשייו ברמה גבוהה יותר, וסיכוייו לשיפור משמעותי קטנים יותר.

משתנים נוספים כמו: מוטיבציה והתמדה, תמיכה של הסביבה והמשפחה הפעלת תוכניות התערבות מקדמות – יכולים לסייע ולשנות את המצב.

כפסיכולוגית חינוכית נתקלתי לא פעם בנתונים דומים, שעלו מתוך אבחון פסיכודידקטי או אבחון ליקויי למידה, מבחינת סוג הקשיים וחומרתם. בכל זאת, משתנה המוטיבציה, שאותו אנו לא מודדים בתהליך אבחון פסיכודידקטי או אבחון ליקויי למידה, היווה מרכיב מאד משמעותי; 

מי שהשקיע מאמצים לאורך זמן בעקביות והתמדה הצליח לשפר את מצבו, ולהגיע להישגים טובים יותר ממי שרמת המוטיבציה שלו והשקעתו היו נמוכים יותר. 

כבר אמרו חכמנו על כך: "יגעת ומצאת – תאמין"!

כשאנו נמצאים בחיינו במצב מצוקה, ואנו שקועים בתוך הקושי, אנו חסרי אונים וקשה לנו להאמין ולהיות בתקוה.

אולם אם נסתכל על חיינו מ'מעוף הצפור', מלמעלה, נוכל לראות לא רק את מוקדי הקושי, אלא גם את ההתרוממות מהם וההצלחה שבאה בעקבותם. ראיה כזו יכולה לחזק ולתת כוחות להתמודדות.

קישורים נוספים:

ליקויי למידה - אבחנה

ליקויי למידה לא מילוליים

הפרעת קשב ורכוז - אבחנה

מגבלה שלא מגבילה

מקרה הצלחה של טפול באספרגר קל

ליקוי למידה - מילון מושגים

מתי כדאי לערוך אבחון לפסיכומטרי?

כמעט כל מי שלומד לבחינה הפסיכומטרית נתקל בקשיים במהלך הלמודים ו/או בהתנסות בבחינה מהסוג הזה באינטרנט או במהלך הקורס.

הקושי העיקרי של התלמידים בבחינה הפסיכומטרית הוא עמידה בזמנים המוקצבים לכל פרק, והצלחה במענה על כמה שיותר שאלות. משימה לא פשוטה לגבי רבים הניגשים לבחינה הפסיכומטרית ורוצים להשיג ציון מקסימלי על מנת להתקבל למוסד להשכלה גבוהה.

הקושי לעמוד בזמני הבחינה הפסיכומטרית מביא רבים לפנות לאבחון לפסיכומטרי ולבקש  התאמה של הארכת זמן ובכך להגביר את הסיכוי להספיק לענות על יותר שאלות בבחינה ולקבל ציון גבוה יותר, מה שמגביר את הסיכויים להתקבל לחוגי הלימוד המועדפים.

כדאי להבין שביצוע אבחון לפסיכומטרי כשלעצמו, אינו מזכה בוודאות בהארכת זמן או בהתאמה אחרת במבחן.

התאמות בבחינה הפסיכומטרית ניתנות בראש ובראשונה בשל אבחנה של ליקויי למידה. אבחנה כזו מאומתת על ידי ביצוע אבחון לפסיכומטרי עדכני. אולם תנאי זה אינו מספיק. יש לגבות אבחנה של ליקויי למידה באבחונים פסיכודידקטיים או אבחון דידקטי או אבחון ליקויי למידה מהעבר. כמו כן חשוב להראות תיעוד לגבי קיום ליקויי למידה מתעודות בית ספר (הישגים, הערות, הערכות מורים) ומדיווח מורים לגבי סיוע שניתן בלמודים ובעיקר בהוראה מתקנת.

ההתאמות הניתנות בבחינה הפסיכומטרית במקביל להוכחת קיום ליקויי למידה על ידי אבחון פסיכודידקטי או אבחון לפסיכומטרי אינם בהכרח הארכת זמן, אבל הן בהחלט חוסכות זמן.

ההתאמות ניתנות בהתאם ללקות הלמידה המאובחנת על ידי אבחון לפסיכומטרי. כך למשל, מי שהוכיח לקות שפתית וקריאתו בעברית איטית ומשובשת, התאמה בבחינה של הקראת שאלון הבחינה תאפשר לו להבין את השאלות טוב יותר ובמהירות רבה ובכך יחסך זמן, וידיעותיו של הנבחן יבואו לידי ביטוי טוב יותר כשהטקסט מוקרא.

מתי, אם כי, כדאי לפנות לערוך אבחון לפסיכומטרי?

• אם יש לך עבר היסטורי של לקויות למידה וברשותך מסמכים המתעדים קשיים אלו בדו"חות אבחון פסיכודידקטי, אבחון ליקויי למידה או אבחון דידקטי.

• יש תיעוד לקשיים אלו בתעודות בית ספר (הישגים נמוכים בתחומי הקושי ו/או הערות המלמדות על הקשיים) ובמסמכים לגבי סיוע לימודי ובעיקר בהוראה מתקנת.

•  ליקויי הלמידה לעיל באים לידי ביטוי גם כיום ומעכבים את תהליך הלמידה.

אם ענית בחיוב על כל הסעיפים לעיל - כדאי לך לפנות לאבחון לפסיכומטרי על מנת לבדוק זכאות לקבל התאמות בבחינה הפסיכומטרית, שיסייעו לך למצות את הידע הקים. כדאי לקחת בחשבון שיש נתונים אינדבידואליים בכל מקרה היכולים להשפיע על אישור או שלילת קבלת התאמות בבחינה הפסיכומטרית.

נזכיר כי תאריך אחרון להגשת בקשה לקבלת התאמות בבחינה הפסיכומטרית שתערך ב – אביב 2019 הוא 25/2/19.

בתאריך זה ניתן להגיש בקשות לאחר ביצוע אבחון פסיכודידקטי גם עבור בחינת אמי"ר (אנגלית מיון לרמות) ובחינת יע"ל (בחינה מיון בעברית).

קרא עוד:

אבחון לפסיכומטרי

הקלות לבחינה הפסיכומטרית

קליינטים ממליצים

צריך אבחון פסיכודידקטי? שים לב!

השוק האינטרנטי מוצף בהצעות למבצעי אבחון פסיכודידקטי, מה שמקשה לקבל את ההחלטה במה לבחור. 

אני מביאה כמה טיפים למי שמתלבט בבחירת המקום או המאבחן המתאים עבור בנו או בתו לביצוע אבחון פסיכודידקטי.

אבחון פסיכודידקטי אינו עוד רהיט או מכשיר חשמלי שקונים לבית ואם טעיתם בבחירתו, יש דרכים לתיקון הטעות (כמו: החלפתו, קניית מוצר אחר וכד').

אבחון פסיכודידקטי מיועד לבן או לבת שלכם על מנת שימפה את הסיבות לקשיים בגינם פניתם, ואמור להמליץ על דרכי פעולה מתאימים. העדר מקצועיות יכולה להביא לטעויות באבחון, בפרשנות התוצאות ובדרכי הפתרון, שיגררו חודשים ולעיתים שנים של התנהלות לא נכונה ללא התקדמות ושיפור. לא למצב כזה ייחלתם...

מחיר אבחון פסיכודידקטי כשלעצמו אינו יכול לומר על איכותו של התוצר. לכאן נכנסים משתנים רבים שחשוב לבדוק:

·   1. הכל כלול?!

כמו בכל מוצר שאתם קונים ומשלמים עליו, חשוב לבדוק מה המחיר שהוצע כולל.

א. אבחון החלק הדידקטי שהוא החלק הלימודי, כולל בדיקת מיומנויות יסוד: קריאה, הבנת הנקרא, כתיבה והבעה בכתב, חשבון מורחב, הבנה חשבונית ואנגלית מורחב.

בהעדר אחד מחלקי האבחון למשל: חשבון או אנגלית, המימצאים שיתקבלו יהיו חלקיים ולא ממצים ולא ניתן יהיה לקבל הקלות לבחינות הבגרות. לחילופין, תצטרכו להשלים חלקים אלו בנפרד, מה שידרוש עוד עלות כספית. שימו לב שאכן כל החלקים הללו נכללים במחיר שהוצע.  

ב. בנוסף, בדקו האם מתקיימים מפגשים עם ההורים לפני האבחון על מנת לקבל מידע על הילד/ה שלכם. האם נערך מפגש מסכם עם ההורים להסבר המימצאים ואפשרות לשאול שאלות. 

שליחת דו"ח אבחון פסיכודידקטי במייל בלבד משאירה אתכם ללא תשובות לשאלות בגינם הגעתם לאבחון פסיכודידקטי. 

דו"ח אבחון פסיכודידקטי כתוב בשפה מקצועית ומותאמת לאנשי חינוך וטפול המבינים בדרך כלל את המושגים. שפה זו אינה תמיד ברורה לאנשים שאינם מהתחום. חשוב שתקבלו הסבר בשפה מובנת לכם לגבי תוצאות האבחון ודרכי הפעולה הנגזרות ממנו.

2. חשוב לברר מה הייחודיות של המקום אליו פניתם לאבחון פסיכודידקטי לעומת מקומות אחרים, וכך תוכלו גם להעריך את העלות לעומת התמורה שאתם מקבלים. במכוננו, מכון עטרה, אנו מעבירים בנוסף לבטריית המבחנים הבסיסית של אבחון פסיכודידקטי גם את מבדק המוקסו MOXO , שהוא מבדק ממוחשב של קשב ורכוז. במצב כזה ניתן לחסוך עלויות וזמן לקביעת בדיקה זו. בנוסף, מימצאי האבחון נותנים תשובות מדוייקות, מקיפות וממצות.

בנוסף, אנו מציעים על פי הצורך, מפגש הדרכה במוסד החינוכי (בית ספר או גן) על מנת להעביר מימצאי האבחון לצוות החינוכי, ויותר מכך לנתב אותם לדרכי הפעולה המתאימים. מפגשים כאלו מתקיימים בנוכחות ההורים ובהסכמתם. מניסיוני, מפגשים אלו יעילים מאד ומסייעים לקדום התלמיד/ה.

3. חשוב לברר אם האבחון מועבר באופן פרטני או קבוצתי. ישנם מקומות המעבירים אבחונים לקבוצה שלמה של נבדקים בו זמנית. במקרה כזה שקלו יתרון של חסכון בעלויות, לעומת חסרון של העדר התייחסות אישית לצרכים האינדבידואליים.

·   4. מהי הכשרת המאבחן המבצע את האבחון הפסיכודידקטי?

חשוב לברר מהי הכשרת המאבחן המבצע את  אבחון פסיכודידקטי. פסיכולוג חינוכי מומחה ובכיר הוא למעשה המומחה המתאים ביותר לערוך אבחון פסיכודידקטי.

פסיכולוג חינוכי כבר קבל תואר ראשון ושני בתחום הפסיכולוגיה לאחר שסיים את כל חובותיו. בנוסף, הוא עבר בחינת התמחות על מנת לקבל תואר מומחה, וזה לאחר 4 שנים לפחות של התנסות בעבודה וקבלת הדרכה במקום מוכר (למשל, שרות פסיכולוגי). התואר הנוסף, פסיכולוג בכיר מוענק לאחר עוד כמה שנים של התנסות ועבודה ומתן הדרכה לפסיכולוגים אחרים. 

פסיכולוג חינוכי מומחה ובכיר, הוא למעשה, פסיכולוג בעל ידע נרחב, עם ניסיון של שנים רבות בעבודה, מה שמקנה לו יתרון לא רק בהתמצאות בכלי אבחון מגוונים, אלא גם בפיענוח נכון של המימצאים.

5. חשוב שכלי האבחון עמם נערך אבחון פסיכודידקטי יהיו עדכניים ותואמים לנורמות האוכלוסיה הישראלית על מנת שניתן יהיה להפיק מהם את המידע הטוב ביותר עבור ילדכם.

בהצלחה!!!

קרא עוד:

אבחון פסיכודידקטי

ליקויי למידה - רגשי חברתי

אבחון קשב ורכוז

כמה פעמים עברת אבחון פסיכודידקטי?

כיום נושא אבחון פסיכודידקטי מאד נפוץ. כמעט כל תלמיד עובר לפחות פעם אחת אבחון פסיכודידקטי או אבחון לקויות למידה או אבחון דידקטי בשנות לימודיו בבית הספר.

אבחון פסיכודידקטי נותן מיפוי או משקף את מצבו של התלמיד/ה מבחינת יכולותיו, הישגיו הלימודיים, מצב התפקודים האחראים ללמידה (למשל: זכרון, מוטוריקה עדינה וכו') ומצבו הרגשי חברתי.

אבחון דידקטי או אבחון לקויות למידה יתן מידע רק לגבי החלק הלימודי: קריאה, כתיבה, חשבון ואנגלית, ולא לגבי היכולות האינטלקטואליות ומצבו הרגשי של התלמיד/ה (כמו אבחון פסיכודידקטי) – מידע היכול להבהיר טוב יותר את מצבו של התלמיד/ה, וכפועל יוצא ההמלצות הנגזרות מאבחון פסיכודידקטי מורחב ומהנתונים העולים ממנו, מקיפות יותר.

ישנם מקרים בהם ילדים או נוער המגיעים אלי עברו כמה פעמים אבחון פסיכודידקטי או אבחון ליקויי למידה או אבחון דידקטי. ריבוי אבחונים מכל סוג שהוא (אבחון פסיכודידקטי, אבחון לקויות למידה או אבחון דידקטי או אבחון פסיכולוגי) הינם לרב פועל יוצא של רמת החומרה שהתלמיד/ה נמצא/ת בו. ריבוי האבחונים יכולה להיות עדות לחוסר שביעות הרצון ממצבו של התלמיד/ה ורצון לקבל מידע והמלצות נוספות לעזרה.

אני מבקשת בדרך כלל מההורים או מהבוגרים המגיעים אלי להביא את האבחונים הקודמים שעברו (אבחון פסיכודידקטי, אבחון דידקטי, אבחון לקויות למידה) וזאת מכמה סיבות:

1.      לקבל מידע על מצבו של התלמיד/ה בעבר.

2.      לערוך השוואה עם מימצאי אבחונים קודמים (אבחון פסיכודידקטי, אבחון לקויות למידה, אבחון דידקטי) והאבחון הנוכחי על מנת להעריך שיפור או עיכוב במצב, ועל פי זה להמליץ על תוכנית פעולה מתאימה להמשך.

3.      תיעוד הקשיים במסמכי האבחונים הקודמים מהווה הוכחה לקיומם בעבר, גם אם מצבו של הנבדק/ת השתפר. כך למשל, המרכז הפסיכומטרי מבקש תיעוד של ציוני תעודות ו/או דוחות מורים על מנת לנסות ולהעריך את רמת הקושי שלו, גם אם באבחון הנוכחי אין שריד לכך.

חשוב עם כן, לשמור על מסמכי האבחונים הקודמים (אבחון פסיכודידקטי, אבחון לקויות למידה, אבחון דידקטי) כהוכחה לקיום הקשיים כפי שעלו בעבר.

אין כל ספק כי לאורך השנים המצב הלימודי, הרגשי או החברתי יכול להשתנות כתגובה לעזרה מתאימה שניתנה או כפועל יוצא מבשלות ובגרות טבעית, ולכן השוואה בין נתוני האבחונים (אבחון פסיכודידקטי, אבחון לקויות למידה, אבחון דידקטי) בנקודות זמן שונות נחוצה על מנת להסיק מסקנות ולתכנן דרכי פעולה מתאימים.

קרא עוד:

אבחון פסיכודידקטי

ליקויי למידה - מידע כללי

ליקוי למידה - מאפיינים רגשיים חברתיים

מה הסיכוי שלי לקבל התאמות בבחינה הפסיכומטרית?

רבים הפונים לאבחון לפסיכומטרי על מנת לקבל התאמות בבחינה זו, המהווה שלב מכריע בהתפתחותם המקצועית של בוגרים, בדרך כלל לאחר השרות הצבאי. 

קבלת התאמות / הקלות בבחינה הפסיכומטרית על סמך אבחון לפסיכומטרי אינה אוטומטית ותלויה בכמה פרמטרים או מאפיינים, הנבדקים לפחות על ידי שני מעריכים (וכשאין הסכמה על ידי שלושה מעריכים) מהמרכז הפסיכומטרי.

להלן כמה שאלות או הנחיות למעוניין באבחון לפסיכומטרי לקבלת הקלות / התאמות בבחינה הפסיכומטרית:

    1.     

     האם יש בידך דו"ח אבחון פסיכודידקטי או אבחון לפסיכומטרי או אבחון לhקויי למידה עדכני עד חמש שנים מיום האבחון, ובתנאי שביום האבחון כבר היית בגיל 16 שנים? 

      אם התשובה חיובית, תוכל/י לשלוח את דו"ח האבחון שכבר עשית (אבחון לפסיכומטרי, אבחון ליקויי למידה, אבחון דידקטי) למרכז הפסיכומטרי. 

     חשוב לפנות למאבחן/ת ולבקש שימלאו את שאלון לפסיכומטרי למאבחן.

אם אין בידך דו"ח אבחון עדכני (אבחון פסיכודידקטי, אבחון ליקויי למידה), עדין תוכל/י לעבור אבחון לפסיכומטרי.
לפני זה כדאי שתישאל את השאלות הבאות:

2.      האם עברת בעבר (בגיל הרך, בגיל הגן, או כשהיית תלמיד/ה בבית ספר) אבחון פסיכודידקטי או אבחון ליקוי למידה או אבחון דידקטי.

אם עברת כבר בעבר את אחד או יותר האבחונים הללו (אבחון פסיכודידקטי, אבחון ליקויי למידה, אבחון דידקטי) – האם יש לך תיעוד על כך?

במקרה ואין לך תיעוד מהאבחונים שעברת בעבר (אבחון פסיכודידקטי, אבחון ליקויי למידה, אבחון דידקטי) חשוב ורצוי שתפנה למאבחנים הקודמים או למרכזי האבחון ותבקש העתק של דו"ח אבחון פסיכודידקטי, אבחון ליקויי למידה או אבחון דידקטי.

3.      דו"ח אבחון מהעבר (אבחון פסיכודידקטי, אבחון ליקויי למידה או אבחון דידקטי) הכרחי, אך אינו מספיק כשלעצמו. עליך לשאול את עצמך האם מימצאי האבחונים הקודמים איתרו ליקויי למידה משמעותיים בתחום השפה, הכתיבה, החשבון או קשיי קשב ורכוז.

לקות למידה, כמו "מחלה", נמצאת מבחינת רמת חומרתה על רצף; מהקל אל הקשה. כך למשל, דיסגראפיה שהיא לקות למידה בכתיבה יכולה להתאפיין אצל תלמיד אחד בכתב יד לא קריא לחלוטין, שגיאות כתיב מרובות וקצב איטי בכתיבה, ואצל האחר – הלקות מתבטאת בכתב יד רשלני בלבד, ללא שגיאות כתיב וקצב כתיבה תקין. 

המרכז הפסיכומטרי יעריך על פי מימצאי האבחון, כתב ידך העדכני כפי שהוא ניכר ממילוי שאלון לפסיכומטרי לנבחן ותיעוד של טפולים והקלות שקבלת בעבר (למשל: ריפוי בעסוק, כתיבה על מחשב), 

אם הלקות שלך חמורה ברמה כזו שמוצדק לתת לך התאמה / הקלה על מנת שתוכל/י להביא לידי מימוש את ידיעותיך. 

ניתן להיעזר גם בתעודות בית ספר המכילות הישגים בינוניים ונמוכים ו/או הערות המעידות על הקושי (כמו: "כתב ידך לא ברור...", "עליך להתרכז...הימנע מלפטפט בשעורים" וכד').

4.     האם קבלת בעבר סיוע בתוך בית ספר (שעות שילוב, סיוע פרטני, כתה קטנה ללקויי למידה ועוד) או באופן פרטי בהוראה מתקנת או טפולים פרא רפואיים כמו: ריפוי בעיסוק, ריפוי בדבור וכדומה? 
    
      אם התשובה חיובית - עליך יהיה להציג מסמכים המאשרים קבלת הסיוע. 
      
      אם אין לך מסמכים כאלה - תוכל/י לשחזר אותם ע"י פניה לגורמים המטפלים או מורים בעבר ולבקש מהם לתעד בכתב את זמן הסיוע, תדירותו והתחומים המטופלים.

5.     במקרה ואתה סובל מהפרעת קשב ורכוז, שאובחנה לפני גיל 12 שנים, חשוב להציג מסמכים מרופא מומחה לקשב ורכוז (נוירולוג או פסיכיאטר) המתעדים את האבחנה והטפול התרופתי שהומלץ. 

     הפרעת קשב ורכוז נמצאת אף היא על רצף; ישנם הסובלים מקשיי קשב ורכוז ברמה קלה, ויכולים להתמודד עמה ללא טפול תרופתי. 
          
     ישנם המטופלים בטפול תרופתי ומצליחים להתמודד יפה עם מטלות לימודיות. אולם לעיתים הפרעה זו נותנת את ביטויה בתחומי חיים נוספים כמו: קשיים חמורים בהתארגנות, נשירה מבי"ס, דימוי עצמי נמוך, קשיים חברתיים ועוד, מה שמקשה על למידה עקבית ורציפה לאורך השנים ומתבטא בהישגים נמוכים וקשיים בהתנהגות. 
     
     במקרה כזה עליך להציג בנוסף לאמור לעיל, גם דו"חות אבחון מהעבר (כמו: אבחון פסיכודידקטי, אבחון לקויי למידה או אבחון דידקטי) כמו גם אבחון לפסיכומטרי עדכני.

     6.  חשב/י מהו ממוצע ציוני הבגרות שלך? 
    
     אם הממוצע גבוה (90 – 100 ויותר), גם אם אובחנת בעבר עם לקויות למידה, נראה כי מצבך אינו חמור, ועל כך מעידים ציוני הבגרות. 

     אם ממוצע ציוני הבגרות 80 ומטה וענית בחיוב לחלק מהסעיפים לעיל (יש לך אבחון פסיכודידקטי או אבחון לקויי למידה או אבחון דידקטי מהעבר), אותרו ליקויי למידה משמעותיים וקבלת סיוע תואם שיכול להעיד על חומרת קשייך – כדאי לך לפנות לאבחון לפסיכומטרי ולבדוק זכאותך לקבל הקלות בבחינה הפסיכומטרית.

שים לב! עליך להגיש את דו"ח האבחון לפסיכומטרי כחודשיים לפני מועד הבחינה הפסיכומטרית ועל פי לוח זמנים שנקבע ע"י המרכז לאבחון והערכה.

כמו כן עליך לשלם קודם עבור הבחינה ורק אחר כך לשלוח את דו"ח האבחון לפסיכומטרי ותיק המסמכים הרלבנטי למרכז לאבחון והערכה בירושלים.

בהצלחה!!!

קרא עוד:

אבחון לפסיכומטרי

קליינטים כותבים ומוקירים!

אבחון פסיכודידקטי

בחינת אמי"ר