כתה קטנה ללקויות למידה מיועדת לילדים שעברו אבחון פסיכודידקטי ואותרו עם לקויות למידה ו/או קשב ורכוז. לרב מדובר בתלמידים עם ריבוי לקויות וקשיים ו/או שרמת הלקות היא גבוהה, כך שמסגרת חינוך רגיל אינה מתאימה עבורם, והם מתקשים ללמוד בה. בדרך כלל מדובר במצבים מורכבים, כך שהקושי הוא לא רק בתחום הלימודי, אלא מתבטא גם בקשיים חברתיים, וויסות רגשי או וויסות התנהגותי.
מצבם של התלמידים הללו כפי
שהשתקף מתוך מימצאי אבחון פסיכודידקטי בצורה אינטגרטיבית הביא להמלצה לשקול ועדת
איפיון וזכאות על מנת לקבל את הסיוע הדרוש להם בתחום הלימודי, הרגשי והחברתי.
הצוות החינוכי, שקבל את
דו"ח אבחון פסיכודידקטי, מפנה את המקרה לועדת איפיון וזכאות (או מה שנקרא
בעבר ועדת השמה), שמתכנסת בזמנים מסויימים בשנה, על מנת לקבוע את סוג איפיון
המגבלה ואת המסגרת המתאימה לתלמיד/ה; חינוך רגיל או חינוך מיוחד.
לפי תיקון חוק חינוך
מיוחד (סעיף 11) ההורים יכולים כיום להתייחס להחלטת ועדת איפיון וזכאות ב- 3
אופנים:
1.
לקבל את החלטת הועדה
ללמוד במסגרת חינוך מיוחד.
2.
לסרב להחלטת הועדה,
ולהמשיך למודים בחינוך הרגיל.
3.
להסכים להחלטת הועדה
לקבל את שעות השילוב המגיעות לילד/ה, אך לבקש ליישם אותם בחינוך הרגיל (מה שמשתמע
מתיקון החוק).
תיקון החוק הביא זכות בחירה רחבה יותר להורים לגבי ילדיהם. מה שקורה בפועל בשל כך, שתלמידים שאמורים ללמוד בבית ספר לחינוך מיוחד, לומדים לעיתים במסגרות כמו: כתה קטנה בתוך בית ספר רגיל, על פי בחירת ההורים. הכיתות הקטנות שמיועדות לילדים בעלי אינטליגנציה תקינה, ועברו אבחון פסיכודידקטי ואותרו עם לקויות למידה וקשב ורכוז, יכולים למצוא עצמם עם תלמידים עם אבחנות לא תואמות לכתה, או עם לקויות חמורות יותר, מה שמשפיע על צורת הלימוד, החומר הלימודי ורמתו.
לכן, אם קבלתם המלצה
לאחר ביצוע תהליך של אבחון פסיכודידקטי לכתה קטנה ללקויות למידה וקשב ורכוז. חשוב
היום לבדוק עד כמה שניתן מי התלמידים, שנמצאים בכתה הקטנה, לקבל מידע מהוריהם
וחוות דעתם על הצוות החינוכי, התקדמות הכתה והילד/ה.
לתשומת לבכם, הכתה
הקטנה לרב מאוכלסת בבנים, כאשר הבנות הן מיעוט, מה שיכול ליצור קשיים חברתיים
לתלמידות המיועדות ללמוד בכתה הקטנה.
הורים סיפרו לי, שלמרות
שגילו פתיחות לקבל המלצת ועדת איפיון וזכאות לאחר אבחון פסיכודידקטי והסכימו שילדם
ילמד בכתה קטנה ללקויות למידה, הם התאכזבו לנוכח מקרי אלימות בין תלמידי הכתה
הקטנה, המאוכלסת בעיקר עם בנים. זה עוד שיקול שכדאי לקחת בחשבון, במיוחד כשמדובר
בילדה.
לתלמידים שעברו אבחון
פסיכודידקטי, ובעקבותיו עברו ועדת איפיון וזכאות וכבר לומדים בכתה הקטנה במסגרת
החינוך הרגיל, חשוב לבדוק שילוב בכיתה הרגילה, במקצועות שהם לא בתחומי הקושי. כך
למשל, תלמיד עם לקות בקריאה, אך כשיר בספורט או מתעניין באומנות, חשוב לשלבו
בשיעורי ספורט או שעורים לא פורמליים תואמים בכתה הרגילה, על מנת שיבוא באינטראקציה
עם בני גילו וילמד ליצור איתם קשרים ולחזק את ביטחונו העצמי. כאשר השילוב החלקי
בחינוך הרגיל מצליח, ניתן להגביר את כמות השעורים בהם ישתלב בחינוך הרגיל. על פי
התקדמותו ניתן לשקול מעבר ללמודים בחינוך הרגיל עם תמיכה. יתכן שבמקרה זה יהיה
כדאי לערוך שוב אבחון פסיכודידקטי לעידכון והערכת מצבו של התלמיד.
קרא עוד: