22.5.22

כיצד בודקים מנת משכל IQ?


לאחרונה יצא בישראל מבחן אינטליגנציה, שהותאם לאחר שנים של עבודה מאומצת רב צוותית לאוכלוסיה הישראלית על כל גווניה. המבחן נקרא וודקוק ג'ונסון והרכבו בוסס על תיאוריות שונות מאלו שהיו נפוצות עד כה. מבחן זה מועבר יחד עם בטריית מבחנים נוספים כחלק מתהליך אבחון פסיכודידקטי.

בהעברה מלאה של כל המבחן (23 תתי מבחנים) נדרשים כארבע שעות; זמן רב מאד שיכול לעייף את גם את הנבחן וגם את הפסיכולוג החינוכי, המעביר את אבחון פסיכודידקטי.

למעשה, ניתנה לפסיכולוג החינוכי אפשרות לבחור את בטריית המבחנים, המתאימה למקרה ולשאלה או לשאלות שעלו בהפניית התלמיד/ה לאבחון פסיכודידקטי.

כמה טיפים למפגש בדיקת מנת המשכל IQ:

  • חשוב להגיע למפגש במצב עירני, שבע ורגוע. בדרך כלל לא ניתן לאכול במהלך אבחון פסיכודידקטי, אך ניתן לעשות הפסקות להתרעננות.
  • אין צורך ללמוד ולהתכונן למבחן האינטליגנציה או אבחון פסיכודידקטי.
  • לפני העברת בטריית המבחנים לבדיקת מנת משכל ואבחון פסיכודידקטי תערך שיחה מקדימה עם הפסיכולוג החינוכי לקבלת מידע ורקע על היסטוריית החיים מרקע הלידה ועד היום בכל הקשור למצב משפחתי, התפתחותי, בריאותי, חברתי, לימודי רגשי ועוד.
  • ניתן להפנות שאלות לפסיכולוג החינוכי לברור נושאים הדורשים ברור בשיחה המקדימה, אך גם במהלך אבחון פסיכודידקטי.
  • הפסיכולוג החינוכי יתן הסבר כללי על המבחנים שהולכים לעבור, לאיזה גילאים הוא מיועד, ומה נדרש מהנבדק/ת. חשוב לזכור שמבחני משכל בנויים בדרגת קושי עולה. לא כולם יכולים לענות נכון על כל השאלות. יתכנו מצבים לגיטימיים של טעויות או חוסר ידע, כאשר המטרה למפות חוזקות וחולשות של הנבדק/ת.
  • במהלך המבחנים הנבדק יצטרך להתמודד עם מיגוון נושאים כמו ידע כללי, אוצר מלים, אנלוגיות מילוליות, מציאת חלקים המרכיבים צורות גיאומטריות ועוד.
  • ישנם גם מבחנים שבודקים גמישות בפתרון בעיות חדשות, שלא ניתן לפותרן על סמך הרגלי למידה, סכמות או תסריטים קודמים. במבחנים אלו יהיה צורך להתבונן בתופעה ולגלות עקרונות או כללים חדשים. נצטרך לחשוב באופן לוגי תוך כדי שימוש בהנחות ובעקרונות ידועים.
  • בין המבחנים ישנו מבחן הבודק למידה אסוציאטיבית בו הנבדק מתבקש ללמוד קוד סתרים, באמצעותו הוא צריך לפענח משפטים כתובים.
  • ישנם גם מבחנים הבודקים קשב שמיעתי וקשב חזותי, שהם בדרך כלל מבחנים משעממים, הדורשים לסרוק במגבלת זמן (נמדד עם סטופר) גירויים חזותיים על מנת למצוא את גירוי המטרה או לחזור על גירויים שמיעתיים (מספרים, אותיות) במיגוון דרכים.
  • בדיקת מנת המשכל ו/או אבחון פסיכודידקטי יערכו בשני מפגשים, תלוי בגיל הנבדק/ת; ככל שהנבדק צעיר יש צורך ביותר מפגשים קצרים ולהפך; ככל שנבדק בוגר יותר ניתן להאריך את זמן המפגש.
  • תוצאת מנת המשכל ה - IQ הינה התפלגות נורמלית: ציונים הנעים בין 90-109 נחשבים בתחום הממוצע. ציונים בין 80-89 נקראים 'נורמלי נמוך' או בטווח הנמוך של הממוצע. ציונים בין 110-119 הינם בטווח העליון של הממוצע ומכונים 'נורמלי גבוה'. סקלות נוספות, שהינם בטווחים הקיצוניים, מכילות אחוז נמוך יותר באוכלוסיה: טווח ציונים של 120-129 נקרא 'מעולה', 130 ומעלה נקרא 'מעולה ביותר'. טווח ציונים בקצה הנמוך של הסקלה: 70-79 'גבולי', 69 ומטה 'פיגור'.
  • בשלב זה חוייבו להשתמש במבחן אינטליגנציה וודקוק ג'ונסוןו במגזר הציבורי בשרותים הפסיכולוגים החינוכיים, והוא משמש בפרויקט הפיילוט של מל"ל (מלקות ללמידה) לבדיקת התאמות לבגרות לכתות ט' בכמה מקומות בארץ כחלק מתהליך פסיכודידקטי. אין חובה בשלב זה להשתמש דוקא במבחן זה במגזר הפרטי; ישנם מבחני אינטליגנציה נוספים כמו: מבחני הווקסלר לגילאים השונים, המועברים על ידי פסיכולוג חינוכי בתהליך אבחון פסיכודידקטי.


קרא עוד:

8.1.22

השפעת הקורונה על תלמידי בית הספר היסודי

 

בימים אלו יש פניות רבות לאבחון פסיכודידקטי של הורים המודאגים בקשר לתלמידים הלומדים בבית ספר יסודי. התלמידים מציגים קשיים וצבירת פערים לימודיים במקצועות הליבה (קריאה, הבנת הנקרא, כתיבה, חשבון ואנגלית).

תקופת הקורונה שיבשה את תהליך הלמידה של התלמידים בכלל ושל תלמידי בית ספר יסודי בפרט, היות ובשל גילם הצעיר טרם רכשו ניסיון ומיומנויות ללמידה עצמאית או בלמידה מרחוק דרך הזום. הורים נדרשו לעזור לילדיהם בתהליך הלמידה, ולא לכולם היה את הפניות הרגשית ואת הכישורים לעשות את זה. לעיתים היו כמה ילדים בבית שנדרשו לעזרה.

תלמידי כתה א', שהמעבר לבית ספר חדש עבורם, נדרשו ללמוד לראשונה לקרוא ולכתוב בבית דרך הזום. לא מפתיע שאחוזים גבוהים מהתלמידים הלומדים בכיתות ב' – ג' טרם רכשו קריאה שוטפת, וכפועל יוצא למידת נושאים מתקדמים  מתעכבת עבורם. הורים מביעים תסכול ומורת רוח מהמאמצים שהם משקיעים ללמד את ילדיהם, לעיתים בסיוע פרטי או הוראה מתקנת. התלות בסיוע של ההורה דורשת את נוכחותו הפיזית, פניותו הרגשית, וכישוריו להעביר חומרי למידה יחד עם יצירת קשר חיובי ומאפשר שתוף פעולה ללמידה עם הילדים – משימה מאתגרת ולא תמיד אפשרית.

אבחון פסיכודידקטי נחוץ מאד במקרים אלו לצורך ביצוע אבחנה מבדלת ממה נובעים הקשיים, האם קיימים לקויות למידה, מהן הפונקציות החלשות שדורשות חיזוק וכד'. לאחר מיפוי חוזקות מול חולשות בתהליך אבחון פסיכודידקטי ניתן יהיה לבנות תוכנית למודים לסיוע לתלמיד, להחליט על שיטת קריאה המתאימה לו ולקבל שעות שילוב על פי הצורך במסגרת בית הספר.

אבחון פסיכודידקטי כשמו מורכב משני חלקים: אבחון פסיכולוגי ואבחון דידקטי. אבחון פסיכולוגי כולל בדיקת מנת משכל, המכילה בתוכה כ – 10-12 תתי מבחנים הבודקים יכולות שונות כמו: תפיסה חזותית, קואורדינציה עין יד, קשב ורכוז ועוד. הנתונים המופקים מהחלק הפסיכולוגי מעריכים את יכולות התלמיד/ה ואת חוזקותיו וחולשותיו בהתמודדות עם מקצועות הדורשים את הפונקציות, שהוא מודד. אבחון פסיכולוגי נותן מידע לגבי מאפיינים רגשיים וחברתיים של התלמיד/ה; מוטיבציה, דימוי עצמי, התמודדות עם תסכולים, קשרים חברתיים ועוד.

אבחון דידקטי, כשמו קשור לחלק הלימודי: אבחון דידקטי בקריאה, אבחון דידקטי בכתיבה, אבחון דידקטי בחשבון ואבחון דידקטי באנגלית.

שני החלקים יחד: אבחון פסיכולוגי ואבחון דידקטי או כשמו אבחון פסיכודידקטי ממפים את חוזקותיו של הנבדק וחולשותיו ומאפשרים על פי הנתונים להמליץ על דרכי התמודדות לשיפור המצב.


קראו עוד

הקורונה ותלמידי בית ספר יסודי

אבחון  לבית ספר יסודי

14.12.21

מבחן וודקוק ג'ונסון באבחון פסיכודידקטי - מהנסיון המעשי

 

מבחן המשכל החדש וודקוק ג'ונסון WJ3, בודק את היכולות הקוגניטיביות ומועבר בארץ על ידי פסיכולוגים חינוכיים מומחים.

עד כה הוצג המבחן במסגרות שונות, ונמסרו הסברים לאופן הפעלתו. החל מ – 1.1.22 יחוייבו להשתמש בו בכל שרות פסיכולוגי חינוכי (שפ"ח) בארץ.

המבחן וודקוק ג'ונסון הועבר בשנתיים האחרונות כחלק מאבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי בפרויקט מל"ל, שהופעל כפיילוט בשירותים פסיכולוגיים חינוכיים.

ככל הידוע לא חוייב השימוש בו במסגרות הפרטיות.

 

למבחן וודקוק ג'ונסון, כמו לכל מבחן, יש לו יתרונות וחסרונות, הנחשפים תוך כדי השימוש בו בתהליך של אבחון פסיכודידקטי.

כמה מהיתרונות:

  • המבחן מותאם לנורמות ישראליות ובאבחון פסיכודידקטי ניתן להפיק נורמות תואמות לאוכלוסיה בארץ.
  • המבחן מיצר מדדים חדשים, שלא נכללו עד כה במבחני אינטליגנציה, וניתן להתייחס אליהם באבחון פסיכודידקטי. למשל, ניתן לקבל מדד לתפקודים ניהוליים, שהם היכולת לתכנן מהלכים לפתרון בעיות חדשות ולא מוכרות, שלא ניתן לבצען באמצעות הסתמכות על הרגלי למידה, סכמות ותסריטים קודמים.

  • במבחן וודקוק ג'ונסון קיים מדד של יעילות בלמידה, המראה את היכולת ללמוד ולגבש מידע חדש לתקופות זמן של דקות, שעות, ימים ושנים. אחד מהמבחנים הבודקים את היעילות בלמידה נקרא: למידה חזותית שמיעתית - בו הנבדק לומד כתב סתרים, איתו הוא צריך לפענח משפטים. כך, שניתן לצפות איך הנבדק מתמודד עם למידה חדשה.

והנה כמה מהחסרונות:

  • ברמה העברה האדמיניסטרטיבית בתהליך אבחון פסיכודידקטי; המבחן וודקוק ג'ונסון מסורבל להעברה על פי הכללים הנדרשים מהפסיכולוג החינוכי; 2 הקלסרים הכבדים המכילים את המבחנים, מונחים בפינת השולחן באופן שמקשה לפעול בו זמנית בעיון בהוראות המאבחן, בהנחיית הנבחן בדפי המבחן ובשימת לב לתשובות הנבחן. קלטות השמע המצורפות לחלק מהמבחנים בתהליך אבחון פסיכודידקטי מקשות על העברה, היות ולא כל הנבחנים מצליחים לעקוב ולענות בזמן הנתון המוקצב בקלטת.
  • חלק מהמבחנים כמו: מבחנים הבודקים שפה או ידע נרכזש, קשב שמיעתי וחזותי – דומים בחלקם למבחני האינטליגנציה של הווקסלר, הבודקים פונקציות דומות, ואינם מהווים חידוש.
  • ישנם חלקים במבחן המקורי הבודקים הישגים בקריאה, כתיבה וחשבון - שטרם תורגמו לעברית ולא תוקננו לנורמות לאוכלוסיה הישראלית.
  • ברמת הפרשנות והסקת המסקנות: המבחן אינו מצליח להבחין בין תלמידים ליקויי למידה לתלמידים שאינם לקויי למידה, כפי שהיה מצופה, וזוהי אכזבה גדולה מאד מהמבחן. מה שאומר שיש להעביר סדרת מבחנים נוספת ותומכת באבחון פסיכודידקטי על מנת לקבל אבחנה טובה ומעמיקה יותר של הלקויות.

קרא עוד:

מבחן וודקוק ג'ונסון

אבחון פסיכודידקטי

כלים לאבחון

התאמת וודקוק ג'ונסון לישראל - סרטון


2.10.21

למידה מרחוק

 

פתחנו את השנה החדשה בשעה טובה, ואנו חוזרים לשגרה עד כמה שמאפשרת לנו הגנת החיסונים בתקופת הקורונה.

למידה היברידית או מה שנקרא למידה מרחוק דרך הזום הינה דרך חדשה, שהתנסינו בה בתקופת הקורונה...היתה זו התנסות חדשה ולא מוכרת למורים, תלמידים והורים כאחד – כאשר חלק מאיתנו הפיקו ממנה תועלת, ולחלק אחר שיטה זו לא התאימה.

משיחות שהיו לי עם הורים ותלמידים, שהגיעו לערוך אבחון פסיכודידקטי, למדתי על היתרונות והחסרונות שסיפקה למידה חדשה זו:

למידה מרחוק מסייעת לכמה קבוצות תלמידים:

תלמדים הסובלים מחרדה מכל הסוגים או רמה גבוהה של לחץ - הצליחו להפיק תועלת מלמידה דרך הזום היות והם שהו במקום מוכר ובטוח – הבית שלהם, החדר שלהם, ויכלו ללמוד ללא חשש, בקצב שלהם ובהתנהלות אישית. בדרך זו ניתן היה ניתן לקבל עזרה במצבי קושי וחוסר ידע מהורים או בן משפחה אחר הנמצא בבית, אפשר היה לעיין בספרי הלימוד ובאמצעי עזר - מה שהפחית את החששות. ניתן היה לבצע מבחני בית באוירה רגועה ומוכרת ובהרבה פחות לחץ ממבחנים שעושים בכתה.

תלמידים עם קשיים חברתיים, תלמידים לא מקובלים, שלעיתים ספגו מחבריהם העלבות והערות, שהשאירו אותם פגועים ולא פנויים ללמידה, הצליחו ללמוד מרחוק בסביבה רגועה ולא מאיימת בתקופת הקורונה.

תלמידים בעלי חוש טכני טוב, היודעים להסתדר עם מכשירים טכנולוגיים ולהפיק תועלת מהאפשרויות הטכנולוגיות המתוחכמות המוצעות – הצליחו להפעיל את המחשבים בזמן ולהתגבר במהירות על תקלות טכניות, שקרו במהלך השעורים.

תלמידים הסובלים מקשיי קשב ורכוז המתבטאים במוסחות רבה וקושי לתפקד בסביבה רועשת, הפיקו תועלת מלמידה מרחוק דרך הזום. אמצעי הטכנולוגיה איפשרו להם להשתיק את הרעש הסביבתי והלא רלבנטי ולהתמקד בעיקר.

קבוצות תלמידים אלו קלטו טוב יותר את החומר, מילאו את המשימות הנדרשות והפנימו את הנלמד וכפועל יוצא הישגיהם היו טובים יותר ומצב רוחם השתפר.

מאידך, חלק מהתלמידים הסובלים מקשיי קשב ורכוז התקשו ללמוד בשיטה החדשה דרך הזום. חלקם היו זקוקים לדרבון הקיים בכתה מצד המורים ותלמידים אחרים, שגייס אותם ללא ברירה לביצוע המשימות. היו תלמידים שגם בלמידה בחדרם בבית גילו מוסחות לגירויים קורצים כמו הודעות ווטאפ ואינטרנט.

ללמידה מרחוק, תהא נעימה ככל שהיא יש צורך בהתגייסות, התארגנות והתנהלות עצמאית: צריך להגיע למפגשים בזמן, צריך להקשיב, ללמוד באופן עצמאי וכד', ולמי שאין משמעת עצמית טובה ויכולת לנהל את יומו – יכול לגלות קושי בלמידה מסוג זה.

אני יכולה להעיד על עצמי, שעל אף שאין לי קשיי קשב ורכוז ואני מאד מאורגנת ובעלת משמעת עצמית טובה, התקשתי להסתגל למפגשי הורים דרך הזום שנעשו כחלק מאבחון פסיכודידקטי; מפגש היכרות לפני אבחון פסיכודידקטי או אבחון לקויי למידה ומפגש סכום להעברת תוצאות אבחון פסיכודידקטי או אבחון לקויי למידה. פרט להעדר מיומנות טכנית, שמנעה ממני להתגבר על תקלות, לעיתים חסר היה הקשר האישי המתקיים במפגש פנים אל פנים, המייצר תובנות בקשר לתלמיד/ה שהגיעו לאבחון פסיכודידקטי. בדרך כלל המצלמה קלטה רק את פלג הגוף העליון של האנשים שישבו ליד שולחן המחשב, ומנעה מידע המגיע מתנועות גוף, קרבה וריחוק גופני ועוד. המימיקה בתנועות הפנים – לא היתה חדה וברורה כמו במפגש חי, מה שמנע קבלת נתונים מלאים.

קרא עוד:

אבחון פסיכודידקטי

26.5.21

דיסקלקוליה, לקות בחשבון

 

אבחון פסיכודידקטי כולל בין מרכיביו בדיקה של תחום החשבון. במהלך האבחון בודק הפסיכולוג החינוכי את הכושר החשבוני, כלומר היכולת הקיימת אצל הנבדק על פי מבחן מתוקנן.

בנוסף, במהלך אבחון פסיכודידקטי נבדק ידע חשבוני בסיסי, שלרב נלמד בכיתות הנמוכות, ונותן הערכה על השליטה במנגנוני היסוד עליהם מתבססת הלמידה בחשבון. בין המנגנונים הנבדקים: חישוב ארבע פעולות חשבון, שליטה בלוח הכפל ובסדר פעולות בחשבון, הערכת אומדן מוחשי או מופשט ועוד.

במהלך אבחון פסיכודידקטי ובבדיקת תחום החשבון אנחנו בדרך כלל מזהים את דרך הפעולה של התלמיד/ה, סגנון החשיבה שלו, שימת לב לנתונים ולסימני חישוב, אופן התמודדותו הרגשית עם המטלות החשבוניות, תגובותיו למול הצלחות וכישלונות ומצבי תסכול.

נוכל בדרך כלל להבחין באיזה משני סגנונות העבודה פועל התלמיד. יש לנו שני סגנונות כאלה:

סגנון 'החרגול': מדובר בסגנון קופצני ואינטואיטיבי .(TOP DOWN) אלו ילדים עם תבניות חשבוניות טובות. הם פותרים מהר ולרב נכון, אך מתקשים להסביר את דרך הפעולה שלהם. המורות לעיתים כועסות על ילדים אלו בכיתות הגבוהות כי הם רוצות לראות את דרך העבודה, אך התלמידים לא יכולים לתאר ולהסביר מה עשו. התלמיד רואה תרגיל, מבין אותו היטב מלמעלה למטה, ופותר מהר ובדרך כלל נכון.

לעומתו, סגנון 'התולעת': ההגעה לפתרון מאופיינת בעבודה איטית, צעד אחר צעד, באופן אנליטי ומסודר (BOTTOM UP). לא תמיד יש הבנה של התהליך. תלמידים שפועלים בסגנון 'התולעת' יפתרו אותו תמיד בדרך ארוכה ואיטית (למשל: 3X8=8+8+8=). חלקם בעלי יכולת חשבונית תקינה. אבל רבים מהם יש להם קושי בתחום החשבוני, ולכן הם צריכים לעבוד לאט לאט.

תלמידים ללא לקות בחשבון, מאופיינים בשני הסגנונות הנ"ל: סגנון 'התולעת' ו'החרגול' כאחד.

לעומת זאת, תלמידים עם דיסקלקוליה, או לקות בחשבון, שיש להם קושי רב בהבנה חשבונית יפעלו רק בסגנון ה'תולעת'. הם לא יכולים לעבוד מהר ובצורה אינטואיטיבית, מכיוון שיש להם קושי עמוק בהבנה חשבונית.

האבחנה בין סגנונות העבודה היא אחד המאפיינים המסייעים לאבחנה של לקות בחשבון, דיסקלקוליה. תהליך זה נעשה במהלך אבחון פסיכודידקטי.

קרא עוד:

לקות למידה - אבחנה

ליקויי למידה  - הבהרת מונחים