כתה קטנה לחינוך מיוחד ללקויות למידה

כתה קטנה ללקויות למידה מיועדת לילדים שעברו אבחון פסיכודידקטי ואותרו עם לקויות למידה ו/או קשב ורכוז. לרב מדובר בתלמידים עם ריבוי לקויות וקשיים ו/או שרמת הלקות היא גבוהה, כך שמסגרת חינוך רגיל אינה מתאימה עבורם, והם מתקשים ללמוד בה. בדרך כלל מדובר במצבים מורכבים, כך שהקושי הוא לא רק בתחום הלימודי, אלא מתבטא גם בקשיים חברתיים, וויסות רגשי או וויסות התנהגותי.

מצבם של התלמידים הללו כפי שהשתקף מתוך מימצאי אבחון פסיכודידקטי בצורה אינטגרטיבית הביא להמלצה לשקול ועדת איפיון וזכאות על מנת לקבל את הסיוע הדרוש להם בתחום הלימודי, הרגשי והחברתי.

הצוות החינוכי, שקבל את דו"ח אבחון פסיכודידקטי, מפנה את המקרה לועדת איפיון וזכאות (או מה שנקרא בעבר ועדת השמה), שמתכנסת בזמנים מסויימים בשנה, על מנת לקבוע את סוג איפיון המגבלה ואת המסגרת המתאימה לתלמיד/ה; חינוך רגיל או חינוך מיוחד.

לפי תיקון חוק חינוך מיוחד (סעיף 11) ההורים יכולים כיום להתייחס להחלטת ועדת איפיון וזכאות ב- 3 אופנים:

1.      לקבל את החלטת הועדה ללמוד במסגרת חינוך מיוחד.

2.      לסרב להחלטת הועדה, ולהמשיך למודים בחינוך הרגיל.

3.      להסכים להחלטת הועדה לקבל את שעות השילוב המגיעות לילד/ה, אך לבקש ליישם אותם בחינוך הרגיל (מה שמשתמע מתיקון החוק).

תיקון החוק הביא זכות בחירה רחבה יותר להורים לגבי ילדיהם. מה שקורה בפועל בשל כך, שתלמידים שאמורים ללמוד בבית ספר לחינוך מיוחד, לומדים לעיתים במסגרות כמו: כתה קטנה בתוך בית ספר רגיל, על פי בחירת ההורים. הכיתות הקטנות שמיועדות לילדים בעלי אינטליגנציה תקינה, ועברו אבחון פסיכודידקטי ואותרו עם לקויות למידה וקשב ורכוז, יכולים למצוא עצמם עם תלמידים עם אבחנות לא תואמות לכתה, או עם לקויות חמורות יותר, מה שמשפיע על צורת הלימוד, החומר הלימודי ורמתו.

לכן, אם קבלתם המלצה לאחר ביצוע תהליך של אבחון פסיכודידקטי לכתה קטנה ללקויות למידה וקשב ורכוז. חשוב היום לבדוק עד כמה שניתן מי התלמידים, שנמצאים בכתה הקטנה, לקבל מידע מהוריהם וחוות דעתם על הצוות החינוכי, התקדמות הכתה והילד/ה.

לתשומת לבכם, הכתה הקטנה לרב מאוכלסת בבנים, כאשר הבנות הן מיעוט, מה שיכול ליצור קשיים חברתיים לתלמידות המיועדות ללמוד בכתה הקטנה.

הורים סיפרו לי, שלמרות שגילו פתיחות לקבל המלצת ועדת איפיון וזכאות לאחר אבחון פסיכודידקטי והסכימו שילדם ילמד בכתה קטנה ללקויות למידה, הם התאכזבו לנוכח מקרי אלימות בין תלמידי הכתה הקטנה, המאוכלסת בעיקר עם בנים. זה עוד שיקול שכדאי לקחת בחשבון, במיוחד כשמדובר בילדה.

לתלמידים שעברו אבחון פסיכודידקטי, ובעקבותיו עברו ועדת איפיון וזכאות וכבר לומדים בכתה הקטנה במסגרת החינוך הרגיל, חשוב לבדוק שילוב בכיתה הרגילה, במקצועות שהם לא בתחומי הקושי. כך למשל, תלמיד עם לקות בקריאה, אך כשיר בספורט או מתעניין באומנות, חשוב לשלבו בשיעורי ספורט או שעורים לא פורמליים תואמים בכתה הרגילה, על מנת שיבוא באינטראקציה עם בני גילו וילמד ליצור איתם קשרים ולחזק את ביטחונו העצמי. כאשר השילוב החלקי בחינוך הרגיל מצליח, ניתן להגביר את כמות השעורים בהם ישתלב בחינוך הרגיל. על פי התקדמותו ניתן לשקול מעבר ללמודים בחינוך הרגיל עם תמיכה. יתכן שבמקרה זה יהיה כדאי לערוך שוב אבחון פסיכודידקטי לעידכון והערכת מצבו של התלמיד.

קרא עוד:

תיקון לחוק חינוך מיוחד

השמה במסגרת חינוך מיוחד

מסגרות חינוך מיוחד

אבחון לפסיכומטרי, אבחון להשלמה / שיפור בחינות הבגרות

לאחר השרות הצבאי, אתם מתפנים לחשוב על העתיד. חלקכם בוחרים להשלים את בחינות הבגרות או לשפר ציונים. אחרים פונים ללמוד לבחינה הפסיכומטרית.

במקרים בהם אתם סובלים מלקויות למידה, קשב ורכוז או אתם על הרצף האוטיסטי ASD, אתם זכאים להגיש בקשה לקבלת התאמות בבחינות הבגרות ו/או הבחינה הפסיכומטרית.

התהליך כולל אבחון פסיכודידקטי ואבחון לקויות למידה בעזרתם מאתרים את מנת המשכל, ממפים את תקינות / אי תקינות התפקודים האחראים ללמידה (זכרון, קשב ורכוז, מוטוריקה ועוד). בנוסף, נבדקים ההישגים במיומנויות היסוד: קריאה, הבנת הנקרא, כתיבה, חשבון, אנגלית – יחסית לרמת תיכון. במקרים מסויימים יש התייחסות גם למאפיינים רגשיים חברתיים על פי הרלבנטיות של הפניה.

לקויות למידה וקשב ורכוז אינם מתחילים בגיל הבגרות המאוחרת. הם מתחילים משנות הילדות ולעיתים באים לביטוי כבר בשנות הגן והגיל הרך. לכן הנימוקים לקבלת התאמות בבחינה הפסיכומטרית ובבחינות הבגרות אינם מתבססים רק על מימצאי האבחון אלא גם על מידע שנאסף מהיסטוריית החיים בתחום ההתפתחותי, הלימודי, הרגשי והחברתי לאורך השנים. בשל כך, חשוב להציג תיעוד של תעודות בית ספר, דיווח מורים, דו"ח אבחון פסיכודידקטי או אבחון דידקטי או אבחון לקויות למידה מהעבר, סכומי טפול בריפוי בעיסוק או ריפוי בדבור - המחזקים את קיום הלקות, הבאה לביטוי באבחון לפסיכומטרי או באבחון להשלמת בגרויות.

במקרים של לקות קשב מבקש המרכז הפסיכומטרי תיעוד רפואי לאבחנה מלפני גיל 12 שנים. כמו כן חשוב להציג תיעוד עדכני ללקות משלוש שנים אחרונות ע"י רופא מומחה בתחום (פסיכיאטר או נוירולוג). מכיוון שאנו יודעים היום כי לקות הקשב אינה עומדת בפני עצמה, אלא מתלוות אליה מחלות נילוות כמו: השמנת יתר, חרדה, דכאון ועוד. חשוב להביא עדויות שהלקות מפריעה בשני תפקודים נוספים בחיים חוץ מלמידה למשל: במהלך השרות הצבאי, בעבודה, בנהיגה, בחברה או בתפקוד הרגשי. במקרים אלו חשוב לפנות לגורמים רלבנטיים שיתעדו את הקשיים (למשל: מפקד בצבא או מנהל בעבודה).

המאובחנים על הרצף האוטיסטי ASD גם כן זכאים להגיש בקשה לקבלת התאמות בבחינה הפסיכומטרית או לצורך השלמה ושיפור בחינות הבגרות. במקרים אלו נדרש אבחון פסיכודידקטי בנוסף לאבחונים רשמיים ומוכרים שאיבחנו את בעיית הרצף האוטיסטי. באוכלוסיה זו קיים מיגוון רחב של השפעת הרצף האוטיסטי על התפקוד הלימודי. אבחון פסיכודידקטי ממפה את לקויות הלמידה הרלבנטיות ומדייק את ההתאמות לבחינה הפסיכומטרית ולבחינות הבגרות.

קרא עוד:

אבחון לפסיכומטרי

לקות למידה - מהי?

אבחון פסיכודידקטי לבית ספר יסודי

 

אבחון פסיכודידקטי לתלמידים הלומדים בבית ספר יסודי חשוב היום יותר מתמיד:

אבחון פסיכודידקטי ממפה חוזקות של התלמיד לצד חולשות. בכך, אבחון פסיכודידקטי יכול לאתר בשלבים מוקדמים של תהליך הלמידה את הסיבות לקשיים שנוצרו בתחום הלימודי, רגשי וחברתי.

אבחון פסיכודידקטי חושף לצד מנת המשכל לקויות למידה, קשב ורכוז, תפקודי זכרון, קשיים רגשיים ועוד.

מימצאי אבחון פסיכודידקטי יסייעו בבניית תוכנית למידה מותאמת לתלמיד שתעזור לקדמו ולשפר את הישגיו הלימודיים ותפקודו הרגשי והחברתי.

אבחון פסיכודידקטי קביל בועדה בין מקצועית, הקובעת זכאות לשעות שילוב בבית ספר בסיוע של מורה להוראה מתקנת, וטפולים פרא רפואיים כמו תרפיה באומנות, שיפור מיומנויות חברתיות ועוד.

אבחון פסיכודידקטי קביל בועדה לאיפיון וזכאות (ועדת השמה) לצורך קבלת זכאות ללמודים בחינוך מיוחד כמו: כתה קטנה ללקויות למידה, בית ספר ללקויות למידה או לקשיים חברתיים וכד'.

אבחון פסיכודידקטי לתלמידים בבית ספר יסודי יכול להיות אחד מהגורמים המסייעים להישתתפות בתוכנית מל"ל (מלקות ללמידה) בחטיבה, המאתרת תלמידים הזקוקים לסיוע על רקע לקויות למידה וקשב ורכוז. כאשר מוצג דו"ח אבחון פסיכודידקטי ברישום לחטיבה, ומציג את קשייו של התלמיד, נחסך זמן באיתור ומיפוי הצרכים הנדרשים, וגורם לעירנות הצוות החינוכי בדאגה למתן הסיוע הנדרש.

אבחון פסיכודידקטי יכול לסייע גם באיתור תלמידים מחוננים או בעלי אינטליגנציה גבוהה, הזקוקים להעשרה לימודית.

אבחון פסיכודידקטי יכול לסייע כמסמך המספק נתונים הכרחיים כאשר נדרשות הערכות נוספות כמו: הערכה פסיכיאטרית, התערבות של פקידת סעד או שרותי הרווחה.

למעשה, דו"ח אבחון פסיכודידקטי מהווה מסמך קביל למול משרד החינוך והרשות המקומית ומשמש אישור קביל לקבלת העזרה הנדרשת.

לסיום, אשתף במקרה של ילד בכתה ג' בבית ספר יסודי שהגיע אלי מושפל ומתוסכל בשל קשיים חברתיים, שהיקשו עליו להישאר בכיתתו. ההורים שקלו לעבור לחינוך בייתי ופנו אלי לאבחון פסיכודידקטי כדי שיסייע להם ולבית ספר להחליט באיזה מסלול לבחור עבורו. אבחון פסיכודידקטי הראה בצורה חד משמעית שמדובר בילד עם לקות לא מילולית, שמאופיינת בקושי בהבנה חברתית והסבירה את קשייו של התלמיד בתחום. אבל עכשיו במקום לכעוס על הילד או על הצוות החינוכי, אפשר היה להחליט בצורה טובה יותר מה העזרה הנדרשת ובאילו דרכים להתנהל עמו.

מידע נוסף:

אבחון פסיכודידקטי

לקויות למידה

ליקוי למידה לא מילולי

האם ניתן לשפר את האינטליגנציה, מנת המשכל, IQ?

 

השאלה האם ניתן לשפר את האינטליגנציה IQ נבדקה במחקרים רבים לאורך השנים. 

התשובה היא כי אדם נולד עם מנת משכל מסויימת, שהיא תוצאה של תורשה. יחד עם זאת, לסביבה בה הוא גדל יש יכולת להשפיע על רמת האינטליגנציה בטווחים מסויימים של שיפור או חלילה הרעה. 

כך למשל, השתתפות ולמידה בקורסים מסויימים או ספיגת ידע מסביבות חברתיות מעשירות - יכולים להעלות את רמת המשכל. לעומת זאת, פגיעת ראש בתאונת דרכים עלולה להוריד את מנת המשכל. רמת האינטליגנציה הנבדקת בתהליך אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי הינה משוערת, ותלויה בגורמים נוספים כמו: מוטיבציה ומצב רגשי של הנבדק כמו גם סביבת המבחן וכדומה.

מנת משכל הנבדקת בתהליך אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי - מכילה מבחנים הדורשים שפה (אוצר מלים, ידע כללי וכדומה) וגם מטלות ביצועיות (כמו: הרכבת פאזלים, העתקת סימנים וכדומה). אנחנו מדברים היום גם על יכולת פלואידית – מידע "נוזלי" גמיש העוזר לנו בעבוד מידע חדש והגעה לפתרון על  ידי נתונים קיימים, שמעולם לא פגשנו או למדו אותם קודם לכן. יכולת זו התפתחה במבחני המשכל המועברים באבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי כמראה לחיים כיום, בה ההתמודדות עם קשיים, דורשת פתרונות יצירתיים, שאינם ניזונים מלמידה. קיימת גם יכולת קריסטלית – מידע מגובש, שנוצר מלמידה והתנסות של שנים ועליו אנחנו מסתמכים (למשל: חשבון, ידע כללי וכד').

לכן, פעילויות שמפתחות תחומים אלו ומרחיבות את ההתנסות וצבירת הניסיון - יכולים לסייע לשפר את מנת המשכל, אם כי בטווחים מוגבלים של עד 15 נקודות לשיפור או להרעה.

להלן כמה הצעות שיוכלו לסייע לשיפור מנת המשכל או לפחות לתרום לה. תוכלו להיעזר בפעילויות המוצעות כאן גם על מנת להעסיק את הילדים בתקופת החופשה ולשמור על ענין לאורך זמן.

• קריאת ספרים בכל נושא ועל פי רמתו של הילד/ה. הקריאה משפרת את אוצר המלים, הבנת הנקרא, ידע כללי ופותחת אותנו ליצירתיות ודמיון.
• הכוונה לתוכניות מעשירות ידע במדיה לסוגיה, הזמינה עבור הילדים בכל מקרה.
• משחקי חשיבה המפתחים שימוש בהיגיון בריא, פיתוח אסטרטגיות לפתרון, וגם שתוף פעולה בין השחקנים, יכולת לוותר ולהפסיד בכבוד ופיתוח מיומנויות חברתיות.
• תשבצים ותשחצים למינהם מפתחים את יכולת השפה והחשיבה.
• עודדו את הילדים ליצור פעילויות באופן יחידני או בזוגות על מנת להפעיל את בני המשפחה במפגשים המשותפים (כך למשל: ילד המוכשר בספורט, יכול לחבר סדרת תרגילי התעמלות למשפחה, ילד עם כושר ביטוי טוב יכול לחבר מחזה קצר ולחלק תפקידים לבני המשפחה על מנת להעלות ההצגה לפועל). באופן זה מתנסים בילדים בבחירת נושא הפעילות, בתכנון ובביצוע הפעילות, הפעלת יצירתיות ועמידה בפני קהל. ביטחונם העצמי מתחזק וכל בני המשפחה נהנים.
• פעילויות משפחתיות משותפות יביאו לגילויים חדשים, לקשרים טובים יותר ולפיתוח כישורים ויכולים למנוע צורך להגיע לאבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי.

קרא עוד:

אינטליגנציה - סרטון

עוד על אינטליגנציה - סרטון

כיצד בודקים מנת משכל IQ?

לאחרונה יצא בישראל מבחן אינטליגנציה, שהותאם לאחר שנים של עבודה מאומצת רב צוותית לאוכלוסיה הישראלית על כל גווניה. המבחן נקרא וודקוק ג'ונסון והרכבו בוסס על תיאוריות שונות מאלו שהיו נפוצות עד כה. מבחן זה מועבר יחד עם בטריית מבחנים נוספים כחלק מתהליך אבחון פסיכודידקטי.

בהעברה מלאה של כל המבחן (23 תתי מבחנים) נדרשים כארבע שעות; זמן רב מאד שיכול לעייף את גם את הנבחן וגם את הפסיכולוג החינוכי, המעביר את אבחון פסיכודידקטי.

למעשה, ניתנה לפסיכולוג החינוכי אפשרות לבחור את בטריית המבחנים, המתאימה למקרה ולשאלה או לשאלות שעלו בהפניית התלמיד/ה לאבחון פסיכודידקטי.

כמה טיפים למפגש בדיקת מנת המשכל IQ:

• חשוב להגיע למפגש במצב עירני, שבע ורגוע. בדרך כלל לא ניתן לאכול במהלך אבחון פסיכודידקטי, אך ניתן לעשות הפסקות להתרעננות.
• אין צורך ללמוד ולהתכונן למבחן האינטליגנציה או אבחון פסיכודידקטי.
• לפני העברת בטריית המבחנים לבדיקת מנת משכל ואבחון פסיכודידקטי תערך שיחה מקדימה עם הפסיכולוג החינוכי לקבלת מידע ורקע על היסטוריית החיים מרקע הלידה ועד היום בכל הקשור למצב משפחתי, התפתחותי, בריאותי, חברתי, לימודי רגשי ועוד.
• ניתן להפנות שאלות לפסיכולוג החינוכי לברור נושאים הדורשים ברור בשיחה המקדימה, אך גם במהלך אבחון פסיכודידקטי.
• הפסיכולוג החינוכי יתן הסבר כללי על המבחנים שהולכים לעבור, לאיזה גילאים הוא מיועד, ומה נדרש מהנבדק/ת. חשוב לזכור שמבחני משכל בנויים בדרגת קושי עולה. לא כולם יכולים לענות נכון על כל השאלות. יתכנו מצבים לגיטימיים של טעויות או חוסר ידע, כאשר המטרה למפות חוזקות וחולשות של הנבדק/ת.
• במהלך המבחנים הנבדק יצטרך להתמודד עם מיגוון נושאים כמו ידע כללי, אוצר מלים, אנלוגיות מילוליות, מציאת חלקים המרכיבים צורות גיאומטריות ועוד.
• ישנם גם מבחנים שבודקים גמישות בפתרון בעיות חדשות, שלא ניתן לפותרן על סמך הרגלי למידה, סכמות או תסריטים קודמים. במבחנים אלו יהיה צורך להתבונן בתופעה ולגלות עקרונות או כללים חדשים. נצטרך לחשוב באופן לוגי תוך כדי שימוש בהנחות ובעקרונות ידועים.
• בין המבחנים ישנו מבחן הבודק למידה אסוציאטיבית בו הנבדק מתבקש ללמוד קוד סתרים, באמצעותו הוא צריך לפענח משפטים כתובים.
• ישנם גם מבחנים הבודקים קשב שמיעתי וקשב חזותי, שהם בדרך כלל מבחנים משעממים, הדורשים לסרוק במגבלת זמן (נמדד עם סטופר) גירויים חזותיים על מנת למצוא את גירוי המטרה או לחזור על גירויים שמיעתיים (מספרים, אותיות) במיגוון דרכים.
• בדיקת מנת המשכל ו/או אבחון פסיכודידקטי יערכו בשני מפגשים, תלוי בגיל הנבדק/ת; ככל שהנבדק צעיר יש צורך ביותר מפגשים קצרים ולהפך; ככל שנבדק בוגר יותר ניתן להאריך את זמן המפגש.
• תוצאת מנת המשכל ה - IQ הינה התפלגות נורמלית: ציונים הנעים בין 90-109 נחשבים בתחום הממוצע. ציונים בין 80-89 נקראים 'נורמלי נמוך' או בטווח הנמוך של הממוצע. ציונים בין 110-119 הינם בטווח העליון של הממוצע ומכונים 'נורמלי גבוה'. סקלות נוספות, שהינם בטווחים הקיצוניים, מכילות אחוז נמוך יותר באוכלוסיה: טווח ציונים של 120-129 נקרא 'מעולה', 130 ומעלה נקרא 'מעולה ביותר'. טווח ציונים בקצה הנמוך של הסקלה: 70-79 'גבולי', 69 ומטה 'פיגור'.
• בשלב זה חוייבו להשתמש במבחן אינטליגנציה וודקוק ג'ונסוןו במגזר הציבורי בשרותים הפסיכולוגים החינוכיים, והוא משמש בפרויקט הפיילוט של מל"ל (מלקות ללמידה) לבדיקת התאמות לבגרות לכתות ט' בכמה מקומות בארץ כחלק מתהליך פסיכודידקטי. אין חובה בשלב זה להשתמש דוקא במבחן זה במגזר הפרטי; ישנם מבחני אינטליגנציה נוספים כמו: מבחני הווקסלר לגילאים השונים, המועברים על ידי פסיכולוג חינוכי בתהליך אבחון פסיכודידקטי.

קרא עוד:

כלים לאבחון

סוגי אבחונים