2.10.21

למידה מרחוק

 

פתחנו את השנה החדשה בשעה טובה, ואנו חוזרים לשגרה עד כמה שמאפשרת לנו הגנת החיסונים בתקופת הקורונה.

למידה היברידית או מה שנקרא למידה מרחוק דרך הזום הינה דרך חדשה, שהתנסינו בה בתקופת הקורונה...היתה זו התנסות חדשה ולא מוכרת למורים, תלמידים והורים כאחד – כאשר חלק מאיתנו הפיקו ממנה תועלת, ולחלק אחר שיטה זו לא התאימה.

משיחות שהיו לי עם הורים ותלמידים, שהגיעו לערוך אבחון פסיכודידקטי, למדתי על היתרונות והחסרונות שסיפקה למידה חדשה זו:

למידה מרחוק מסייעת לכמה קבוצות תלמידים:

תלמדים הסובלים מחרדה מכל הסוגים או רמה גבוהה של לחץ - הצליחו להפיק תועלת מלמידה דרך הזום היות והם שהו במקום מוכר ובטוח – הבית שלהם, החדר שלהם, ויכלו ללמוד ללא חשש, בקצב שלהם ובהתנהלות אישית. בדרך זו ניתן היה ניתן לקבל עזרה במצבי קושי וחוסר ידע מהורים או בן משפחה אחר הנמצא בבית, אפשר היה לעיין בספרי הלימוד ובאמצעי עזר - מה שהפחית את החששות. ניתן היה לבצע מבחני בית באוירה רגועה ומוכרת ובהרבה פחות לחץ ממבחנים שעושים בכתה.

תלמידים עם קשיים חברתיים, תלמידים לא מקובלים, שלעיתים ספגו מחבריהם העלבות והערות, שהשאירו אותם פגועים ולא פנויים ללמידה, הצליחו ללמוד מרחוק בסביבה רגועה ולא מאיימת בתקופת הקורונה.

תלמידים בעלי חוש טכני טוב, היודעים להסתדר עם מכשירים טכנולוגיים ולהפיק תועלת מהאפשרויות הטכנולוגיות המתוחכמות המוצעות – הצליחו להפעיל את המחשבים בזמן ולהתגבר במהירות על תקלות טכניות, שקרו במהלך השעורים.

תלמידים הסובלים מקשיי קשב ורכוז המתבטאים במוסחות רבה וקושי לתפקד בסביבה רועשת, הפיקו תועלת מלמידה מרחוק דרך הזום. אמצעי הטכנולוגיה איפשרו להם להשתיק את הרעש הסביבתי והלא רלבנטי ולהתמקד בעיקר.

קבוצות תלמידים אלו קלטו טוב יותר את החומר, מילאו את המשימות הנדרשות והפנימו את הנלמד וכפועל יוצא הישגיהם היו טובים יותר ומצב רוחם השתפר.

מאידך, חלק מהתלמידים הסובלים מקשיי קשב ורכוז התקשו ללמוד בשיטה החדשה דרך הזום. חלקם היו זקוקים לדרבון הקיים בכתה מצד המורים ותלמידים אחרים, שגייס אותם ללא ברירה לביצוע המשימות. היו תלמידים שגם בלמידה בחדרם בבית גילו מוסחות לגירויים קורצים כמו הודעות ווטאפ ואינטרנט.

ללמידה מרחוק, תהא נעימה ככל שהיא יש צורך בהתגייסות, התארגנות והתנהלות עצמאית: צריך להגיע למפגשים בזמן, צריך להקשיב, ללמוד באופן עצמאי וכד', ולמי שאין משמעת עצמית טובה ויכולת לנהל את יומו – יכול לגלות קושי בלמידה מסוג זה.

אני יכולה להעיד על עצמי, שעל אף שאין לי קשיי קשב ורכוז ואני מאד מאורגנת ובעלת משמעת עצמית טובה, התקשתי להסתגל למפגשי הורים דרך הזום שנעשו כחלק מאבחון פסיכודידקטי; מפגש היכרות לפני אבחון פסיכודידקטי או אבחון לקויי למידה ומפגש סכום להעברת תוצאות אבחון פסיכודידקטי או אבחון לקויי למידה. פרט להעדר מיומנות טכנית, שמנעה ממני להתגבר על תקלות, לעיתים חסר היה הקשר האישי המתקיים במפגש פנים אל פנים, המייצר תובנות בקשר לתלמיד/ה שהגיעו לאבחון פסיכודידקטי. בדרך כלל המצלמה קלטה רק את פלג הגוף העליון של האנשים שישבו ליד שולחן המחשב, ומנעה מידע המגיע מתנועות גוף, קרבה וריחוק גופני ועוד. המימיקה בתנועות הפנים – לא היתה חדה וברורה כמו במפגש חי, מה שמנע קבלת נתונים מלאים.

קרא עוד:

אבחון פסיכודידקטי

26.5.21

דיסקלקוליה, לקות בחשבון

 

אבחון פסיכודידקטי כולל בין מרכיביו בדיקה של תחום החשבון. במהלך האבחון בודק הפסיכולוג החינוכי את הכושר החשבוני, כלומר היכולת הקיימת אצל הנבדק על פי מבחן מתוקנן.

בנוסף, במהלך אבחון פסיכודידקטי נבדק ידע חשבוני בסיסי, שלרב נלמד בכיתות הנמוכות, ונותן הערכה על השליטה במנגנוני היסוד עליהם מתבססת הלמידה בחשבון. בין המנגנונים הנבדקים: חישוב ארבע פעולות חשבון, שליטה בלוח הכפל ובסדר פעולות בחשבון, הערכת אומדן מוחשי או מופשט ועוד.

במהלך אבחון פסיכודידקטי ובבדיקת תחום החשבון אנחנו בדרך כלל מזהים את דרך הפעולה של התלמיד/ה, סגנון החשיבה שלו, שימת לב לנתונים ולסימני חישוב, אופן התמודדותו הרגשית עם המטלות החשבוניות, תגובותיו למול הצלחות וכישלונות ומצבי תסכול.

נוכל בדרך כלל להבחין באיזה משני סגנונות העבודה פועל התלמיד. יש לנו שני סגנונות כאלה:

סגנון 'החרגול': מדובר בסגנון קופצני ואינטואיטיבי .(TOP DOWN) אלו ילדים עם תבניות חשבוניות טובות. הם פותרים מהר ולרב נכון, אך מתקשים להסביר את דרך הפעולה שלהם. המורות לעיתים כועסות על ילדים אלו בכיתות הגבוהות כי הם רוצות לראות את דרך העבודה, אך התלמידים לא יכולים לתאר ולהסביר מה עשו. התלמיד רואה תרגיל, מבין אותו היטב מלמעלה למטה, ופותר מהר ובדרך כלל נכון.

לעומתו, סגנון 'התולעת': ההגעה לפתרון מאופיינת בעבודה איטית, צעד אחר צעד, באופן אנליטי ומסודר (BOTTOM UP). לא תמיד יש הבנה של התהליך. תלמידים שפועלים בסגנון 'התולעת' יפתרו אותו תמיד בדרך ארוכה ואיטית (למשל: 3X8=8+8+8=). חלקם בעלי יכולת חשבונית תקינה. אבל רבים מהם יש להם קושי בתחום החשבוני, ולכן הם צריכים לעבוד לאט לאט.

תלמידים ללא לקות בחשבון, מאופיינים בשני הסגנונות הנ"ל: סגנון 'התולעת' ו'החרגול' כאחד.

לעומת זאת, תלמידים עם דיסקלקוליה, או לקות בחשבון, שיש להם קושי רב בהבנה חשבונית יפעלו רק בסגנון ה'תולעת'. הם לא יכולים לעבוד מהר ובצורה אינטואיטיבית, מכיוון שיש להם קושי עמוק בהבנה חשבונית.

האבחנה בין סגנונות העבודה היא אחד המאפיינים המסייעים לאבחנה של לקות בחשבון, דיסקלקוליה. תהליך זה נעשה במהלך אבחון פסיכודידקטי.

קרא עוד:

לקות למידה - אבחנה

ליקויי למידה  - הבהרת מונחים

17.2.21

דיסקלקוליה - המרה של בחינת הבגרות במתמטיקה

 

אבחנה של דיסקלקוליה או לקות בחשבון, הניתנת לאחר אבחון פסיכודידקטי, משמעה  קשיים בשליטה

בפעילויות בסיסיות בחשבון, בהבנה וזכירה של מונחים המייצגים מושגים כמותיים, קושי בהבנת השפה החשבונית, זכירת נוסחאות וארגון המספרים על הדף. הלקות מושפעת מתפקודי הקשב והרכוז, הערוץ החזותי, תפקודי השפה והמוטוריקה.

אבחנה של דיסקלקוליה או לקות בחשבון על סמך אבחון פסיכודידקטי מאפשרת לקבל המרה (החלפה) של בחינת הבגרות ברמה של 3 יחידות לימוד באחד מהמקצועות המדעיים: ביולוגיה, פיזיקה או כימיה ברמה של 3 יחידות למוד.

התאמה זו היתה כדאית עד שנת תשע"ז. תלמידים שאושר להם התאמה של המרה של בחינת הבגרות במתמטיקה 3 יח"ל, בהמלצת אבחון פסיכודידקטי, למדו ונבחנו בדרך כלל בבחינת הבגרות בביולוגיה ברמה של 3 יחידות למוד במקום במתמטיקה.

 אולם, השינויים שנעשו לאחר שנת תשע"ז על ידי משרד החינוך, שמים בספק את כדאיות יישום ההתאמה של :המרה של בחינת הבגרות במתמטיקה בהמלצת אבחון פסיכודידקטי מהסיבות הבאות

  •         כיום מי שממיר את מקצוע המתמטיקה באחד מהמקצועות המדעיים, נבחן ברמה של 3 יחידות לימוד מתוך 5 יחידות לימוד.

מכיוון שכיום אין רמה של 3 יח"ל במקצועות המדעיים, אלא רק רמה של 5 יח"ל, התלמיד נבחן בבחינת הבגרות במקצועות המדעיים ברמה 3 יח"ל מתוך הרמה הגבוהה – 5 יח"ל. כפועל יוצא יש צורך להתמודד עם חומר ברמה גבוהה יותר ביחס לרמת הלימוד עליה נבחנים (3 יח"ל) במקצוע המדעי, שהוחלף עם מתמטיקה.

  •          בחינות הבגרות במקצועות המדעיים דורשת ידע מתמטי גבוה מזה שנדרש בבחינת הבגרות במתמטיקה ברמה של 3 יח"ל.

  •         בחינת הבגרות במתמטיקה 3 יח"ל מורכבת כיום מ – 3 חלקים:

ציון בית ספרי, שהוא הערכה פנימית, המבוססת על ציוני עבודות שהתלמיד הגיש – 25%.

שאלון ראשון חיצוני (35381) – 35%, שממוצע הציונים הארצי בו הוא 75.

שאלון שני חיצוני (35382) – 40%, שממוצע הציונים הארצי בו הוא 55.

בחלוקה המוצגת לעיל, יש סיכוי גבוה למי שאובחן עם דיסקלקוליה או לקות בחשבון באבחון פסיכודידקטי, לעבור את בחינת הבגרות במתמטיקה – 3 יח"ל.

כמו כן הציון בשאלון החיצוני הראשון (35381) הינו ציון צבירה. כלומר – ניתן ניקוד חלקי על סעיפי השאלה, שנענו נכון, גם אם התלמיד לא ענה על כל השאלה בצורה נכונה. הציון ניתן על הדרך גם אם יש טעות בחישוב וכד'.

  •         רב האוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה ברשות המדינה לא מקבלים ללמודים אקדמאיים תלמידים ללא בחינת בגרות במתמטיקה ברמה של לפחות 3 יח"ל, גם אם אובחנו עם דיסקלקוליה באבחון פסיכודידקטי.

ידוע מקרה של ילד שאובחן כדיסקלקולי באבחון פסיכודידקטי כבר מגיל צעיר. מעקב הצוות החינוכי אחרי התקדמותו אישרה אבחנה זו לאורך השנים. למרות זאת, התלמיד הצליח לעבור את בחינת הבגרות במתמטיקה 3 יח"ל ולקבל ציון 100 בלי לדעת ולהבין מתמטיקה. המורה שלו, המורה אירה, קראה היטב את דו"ח אבחון פסיכודידקטי, ומצאה כי יש לתלמיד זכרון טוב מאד. היא הסתמכה על יכולותיו אלו, ולימדה אותו איך לזכור תבניות ונוסחאות לפתירת בחינת הבגרות במתמטיקה, שיש לה תמיד את אותו מבנה, רק המספרים משתנים. מצ"ב סרטון לספור זה:  https://www.youtube.com/watch?v=FNZ3XSKXhW0

מכל האמור לעיל, כדאי לשקול היטב אם כדאי ליישם את ההתאמה של המרת בחינת הבגרות במתמטיקה באחד מהמקצועות המדעיים, שהומלצה באבחון פסיכודידקטי. במקרה ויש לתלמיד/ה הבנה חשבונית, כדאי לאפשר לו/לה ללמוד מתמטיקה בכתה ט', ולהשאיר את קבלת ההחלטה לשלב מאוחר יותר; יישום המלצת המרת בחינת הבגרות במתמטיקה ברמה של 3 יח"ל לפי המלצת אבחון פסיכודידקטי, על פי ההתקדמות.

קרא עוד

לעבור את בחינת הבגרות במתמטיקה עם לקות למידה - סרטון
לקויות למידה
ליקוי למידה - מילון מושגים
לקות למידה - אבחנה
הקלות בבחינות הבגרות ע"פ חוזר מנכ"ל


29.11.20

מבחן וודקוק-ג'ונסון III בעברית

 

מבחן וודקוק-ג'ונסון III בגרסתו העברית יצא בשעה טובה לאור לאחר תקופה ארוכה של עבודת מחקר להתאמתו לאוכלוסיה בישראל. אנו שמחים לבשר כי מכון עטרה כבר רכש מבחן זה ונעזר בו באופן מותאם לקליינטים בתהליך של אבחון פסיכודידקטי על מנת לתת לכם את המענה הטוב ביותר.

הגרסה הישראלית מבוססת על סוללת המבחנים הקוגניטיביים:  THE WOODCOCK-JOHNSON III TESTS OF COGNITIVE ABILITIES (WJ III COG)

הבודקים את היכולות הקוגניטיביות, והיא כוללת 23 מבחנים, ומיועדת לטווח גילאים רחב מגיל גן ועד גיל 18 שנים. המבחן מיועד להעברה על ידי פסיכולוג חינוכי מומחה, עם ניסיון בתחום בתהליך של אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי.

מבחני וודקוק-ג'ונסון מושתתים על תיאוריית ,CHC ומקשרים בין יכולת ותהליכים קוגניטיביים ובין מיומנויות קריאה, כתיבה וחשבון.

המודל CHC פותח בשנת 2000 על ידי קווין מק'גרו חוקר משכל ופסיכולוג חינוכי, והוא היה הבסיס למבחני וודקוק-ג'ונסון במהדורתם הנוכחית.

מודל CHC רואה במשכל מבנה היררכי בן שלוש רמות:

ברמה העליונה ניצב ה – G, רמת המשכל הכללית, שאותה מנסים לאמוד באמצעות הציון IQ. ה – G מורכב מכמה יכולות קוגניטיביות רחבות, שכל אחת מהן מורכבת מכמה יכולות קוגניטיביות צרות. המבחנים במבחני המשכל בודקים את היכולות הקוגניטיביות הצרות. 

·       בעזרת מבחני וודקוק-ג'ונסון, כחלק מתהליך אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי, אפשר לקבוע את מנת המשכל של הנבחן, לאפיין את היכולות הקוגניטיביות שלו ובכלל זה לזהות את החוזקות ואת החולשות שלו בזמן נתון .

·       ניתן להפיק מידע שיסייע בתהליך של אבחנה מבדלת או בתהליך של קבלת החלטות בנוגע לנבחן. למשל, חוזקה בחשיבה פלואידית יכולה לתמוך בהמלצה על שיבוץ בהקבצה גבוהה או בקורס מתקדם במתמטיקה; חולשה במודעות פונולוגית יכולה להסביר ליקויים בהתפתחות המיומנויות של קריאת מילים בודדות ואיות; הנמכה בידע מגובש יכולה להסביר קשיים בביצוע משימות בבית הספר, המחייבת הבנת הנקרא. 

·       אפשר להשתמש במבחני וודקוק-ג'ונסון גם כדי להרחיב מידע שהופק באבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי או אבחון לקויות למידה או כדי לאשש תוצאות שהתקבלו במבחנים אחרים.

·        השימוש במבחני וודקוק ג'ונסון מסייע באיפיון התפקוד של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים וגם במתן המלצות להשמה במסגרות חינוכיות ולדרכי התערבות מתאימות בתהליך רחב של אבחון פסיכודידקטי.

·        התוצאות של מבחני וודקוק-ג'ונסון מסייעות בהערכת לקות למידה לפי הגדרות שונות. מתמונת המצב המתקבלת מהמבחנים אפשר לשער מהם המקורות הקוגניטיביים לחוזקות של הנבחן ולחולשות שלו במיומנויות קריאה, כתיבה וחשבון, בביצוע משימות בבית הספר ובתפקוד היום-יומי בכלל וזאת בתהליך רחב של אבחון פסיכודידקטי. 

·       תהליך ההערכה באמצעות מבחני וודקוק-ג'ונסון מאפשר לפסיכולוג החינוכי להפיק מידע עשיר של החוזקות והחולשות של הנבחן כל זאת בתהליך רחב של אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי. על בסיס מידע זה צוות בית הספר יכול לתכנן תוכניות חינוכיות פרטניות, המותאמות אישית לנבחן.

·        ניתן להעריך שינויים החלים בביצועיו של הנבחן לאחר פרק זמן של טפול כלשהו, למשל לאחר שנה של טפול בתחום הדבור והשפה או לאחר התערבות תרופתית או לאחר התערבות חינוכית אחרת או בהשוואה למימצאי אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי קודם.   

      קרא עוד:

סו אבחון פסיכודיקטי


    חוק חינוך מיוחד


     לקות למידה - אבחנה


27.10.20

הארכת זמן במבחן MCAT


סטודנטים פונים למכון עטרה לעבור אבחון פסיכודידקטי על מנת לבדוק התאמות במבחן .MCAT מדובר במבחן אמריקאי לרוצים להתקבל ללימודי רפואה בארה"ב. 

אוכלוסיית הסטודנטים הניגשים לבחינת MCAT כוללת סטודנטים עם יכולות טובות ומוטיבציה גבוהה, לחלקם כבר יש תואר ראשון באחד ממקצועות המדע, לרב מאוניברסיטה מוכרת בארה"ב. לפונים לאבחון פסיכודידקטי לקבל הקלות למבחן MCAT יש בדרך כלל אבחונים קודמים מהעבר: אבחון פסיכודידקטי, אבחון דידקטי ו/או אבחון פסיכולוגי. חלקם אובחנו בעבר כסובלים מהפרעת קשב ורכוז (ADD, ADHD), וטופלו תרופתית.

 

מדובר במבחן הנערך בשפה האנגלית ובנוי בצורת ברירת מסיחים. המבחן מעריך ידע בתחומים מגוונים של המדע (פיזיקה, כימיה, ביולוגיה) וידע כללי בתחומים אחרים, שאינם מדעיים. המבחן דורש קריאה מהירה ויכולת טובה להבין את הנקרא.

 

ההתאמות בבחינת MCAT ניתנות על רקע ליקויי למידה, קשיי קשב ורכוז ו/או מגבלה רפואית / פסיכיאטרית. אבחון פסיכודידקטי נדרש כאשר מדובר בליקויי למידה בקריאה, כתיבה או חשבון.


בתהליך אבחון פסיכודידקטי נלקחת היסטוריית חיים רלבנטית, תוך התייחסות למימצאי אבחונים קודמים, תעודות מלמודים בבית ספר ו/או מוסדות להשכלה גבוהה. תוצאות מבחני קבלה כמו: TOFEL, SAT או מבחני MCAT קודמים חשובים לניתוח תחומי החוזק והחולשה כמו גם להשוואה בין תוצאות שנעשו ללא קבלת התאמה של הארכת זמן במבחנים, לעומת ציונים שהתקבלו כאשר ניתנה התאמה של הארכת זמן במבחנים. במפגש אבחון פסיכודידקטי מועברת בטריית מבחנים רלבנטית הכוללת בין השאר בדיקת אינטליגנציה, תפקודים שאחראים ללמידה כמו: זכרון, מוטוריקה, קשב ורכוז ועוד, ומיומנויות יסוד בקריאה, כתיבה, חשבון ואנגלית. התייחסות מיוחדת ניתנת לתאור איכות עבודה עם ובלי מגבלת זמן.


הסובלים מהפרעת קשב ורכוז, מתבקשים להציג תיעוד של אבחון ההפרעה לפני גיל 12 שנים. בנוסף, מתבקשת אבחנה עדכנית משלוש שנים אחרונות של רופא מומחה לקשב ורכוז, שיבצע אבחנה של מאפייני ההפרעה, ואבחנה מבדלת לשלילת קשיים אחרים (כמו: דכאון, חרדה).


ההתאמה המבוקשת במבחן MCAT היא הארכת זמן עד 50%, המאפשרת להספיק לענות על יותר שאלות. ישנן גם התאמות כמו: היבחנות בחדר נפרד וחלוקת המבחן ליומיים.


למעשה, מדובר בדרישות תואמות ברובן לאלו המפורסמים על ידי המרכז הארצי לבחינות והערכה, ולתהליך דומה לפונים לאבחון פסיכודידקטי לקבלת התאמות בבחינה הפסיכומטרית.


דו"ח אבחון פסיכודידקטי לבקשת התאמות למבחן MCAT יתורגם לאנגלית על מנת להציגו רשמית בפני הועדה המאשרת את ההתאמות בבחינת MCAT.


קליינטים ממליצים