אבחון לפסיכומטרי, אבחון להשלמה / שיפור בחינות הבגרות

לאחר השרות הצבאי, אתם מתפנים לחשוב על העתיד. חלקכם בוחרים להשלים את בחינות הבגרות או לשפר ציונים. אחרים פונים ללמוד לבחינה הפסיכומטרית.

במקרים בהם אתם סובלים מלקויות למידה, קשב ורכוז או אתם על הרצף האוטיסטי ASD, אתם זכאים להגיש בקשה לקבלת התאמות בבחינות הבגרות ו/או הבחינה הפסיכומטרית.

התהליך כולל אבחון פסיכודידקטי ואבחון לקויות למידה בעזרתם מאתרים את מנת המשכל, ממפים את תקינות / אי תקינות התפקודים האחראים ללמידה (זכרון, קשב ורכוז, מוטוריקה ועוד). בנוסף, נבדקים ההישגים במיומנויות היסוד: קריאה, הבנת הנקרא, כתיבה, חשבון, אנגלית – יחסית לרמת תיכון. במקרים מסויימים יש התייחסות גם למאפיינים רגשיים חברתיים על פי הרלבנטיות של הפניה.

לקויות למידה וקשב ורכוז אינם מתחילים בגיל הבגרות המאוחרת. הם מתחילים משנות הילדות ולעיתים באים לביטוי כבר בשנות הגן והגיל הרך. לכן הנימוקים לקבלת התאמות בבחינה הפסיכומטרית ובבחינות הבגרות אינם מתבססים רק על מימצאי האבחון אלא גם על מידע שנאסף מהיסטוריית החיים בתחום ההתפתחותי, הלימודי, הרגשי והחברתי לאורך השנים. בשל כך, חשוב להציג תיעוד של תעודות בית ספר, דיווח מורים, דו"ח אבחון פסיכודידקטי או אבחון דידקטי או אבחון לקויות למידה מהעבר, סכומי טפול בריפוי בעיסוק או ריפוי בדבור - המחזקים את קיום הלקות, הבאה לביטוי באבחון לפסיכומטרי או באבחון להשלמת בגרויות.

במקרים של לקות קשב מבקש המרכז הפסיכומטרי תיעוד רפואי לאבחנה מלפני גיל 12 שנים. כמו כן חשוב להציג תיעוד עדכני ללקות משלוש שנים אחרונות ע"י רופא מומחה בתחום (פסיכיאטר או נוירולוג). מכיוון שאנו יודעים היום כי לקות הקשב אינה עומדת בפני עצמה, אלא מתלוות אליה מחלות נילוות כמו: השמנת יתר, חרדה, דכאון ועוד. חשוב להביא עדויות שהלקות מפריעה בשני תפקודים נוספים בחיים חוץ מלמידה למשל: במהלך השרות הצבאי, בעבודה, בנהיגה, בחברה או בתפקוד הרגשי. במקרים אלו חשוב לפנות לגורמים רלבנטיים שיתעדו את הקשיים (למשל: מפקד בצבא או מנהל בעבודה).

המאובחנים על הרצף האוטיסטי ASD גם כן זכאים להגיש בקשה לקבלת התאמות בבחינה הפסיכומטרית או לצורך השלמה ושיפור בחינות הבגרות. במקרים אלו נדרש אבחון פסיכודידקטי בנוסף לאבחונים רשמיים ומוכרים שאיבחנו את בעיית הרצף האוטיסטי. באוכלוסיה זו קיים מיגוון רחב של השפעת הרצף האוטיסטי על התפקוד הלימודי. אבחון פסיכודידקטי ממפה את לקויות הלמידה הרלבנטיות ומדייק את ההתאמות לבחינה הפסיכומטרית ולבחינות הבגרות.

קרא עוד:

אבחון לפסיכומטרי

לקות למידה - מהי?

אבחון פסיכודידקטי לבית ספר יסודי

 

אבחון פסיכודידקטי לתלמידים הלומדים בבית ספר יסודי חשוב היום יותר מתמיד:

אבחון פסיכודידקטי ממפה חוזקות של התלמיד לצד חולשות. בכך, אבחון פסיכודידקטי יכול לאתר בשלבים מוקדמים של תהליך הלמידה את הסיבות לקשיים שנוצרו בתחום הלימודי, רגשי וחברתי.

אבחון פסיכודידקטי חושף לצד מנת המשכל לקויות למידה, קשב ורכוז, תפקודי זכרון, קשיים רגשיים ועוד.

מימצאי אבחון פסיכודידקטי יסייעו בבניית תוכנית למידה מותאמת לתלמיד שתעזור לקדמו ולשפר את הישגיו הלימודיים ותפקודו הרגשי והחברתי.

אבחון פסיכודידקטי קביל בועדה בין מקצועית, הקובעת זכאות לשעות שילוב בבית ספר בסיוע של מורה להוראה מתקנת, וטפולים פרא רפואיים כמו תרפיה באומנות, שיפור מיומנויות חברתיות ועוד.

אבחון פסיכודידקטי קביל בועדה לאיפיון וזכאות (ועדת השמה) לצורך קבלת זכאות ללמודים בחינוך מיוחד כמו: כתה קטנה ללקויות למידה, בית ספר ללקויות למידה או לקשיים חברתיים וכד'.

אבחון פסיכודידקטי לתלמידים בבית ספר יסודי יכול להיות אחד מהגורמים המסייעים להישתתפות בתוכנית מל"ל (מלקות ללמידה) בחטיבה, המאתרת תלמידים הזקוקים לסיוע על רקע לקויות למידה וקשב ורכוז. כאשר מוצג דו"ח אבחון פסיכודידקטי ברישום לחטיבה, ומציג את קשייו של התלמיד, נחסך זמן באיתור ומיפוי הצרכים הנדרשים, וגורם לעירנות הצוות החינוכי בדאגה למתן הסיוע הנדרש.

אבחון פסיכודידקטי יכול לסייע גם באיתור תלמידים מחוננים או בעלי אינטליגנציה גבוהה, הזקוקים להעשרה לימודית.

אבחון פסיכודידקטי יכול לסייע כמסמך המספק נתונים הכרחיים כאשר נדרשות הערכות נוספות כמו: הערכה פסיכיאטרית, התערבות של פקידת סעד או שרותי הרווחה.

למעשה, דו"ח אבחון פסיכודידקטי מהווה מסמך קביל למול משרד החינוך והרשות המקומית ומשמש אישור קביל לקבלת העזרה הנדרשת.

לסיום, אשתף במקרה של ילד בכתה ג' בבית ספר יסודי שהגיע אלי מושפל ומתוסכל בשל קשיים חברתיים, שהיקשו עליו להישאר בכיתתו. ההורים שקלו לעבור לחינוך בייתי ופנו אלי לאבחון פסיכודידקטי כדי שיסייע להם ולבית ספר להחליט באיזה מסלול לבחור עבורו. אבחון פסיכודידקטי הראה בצורה חד משמעית שמדובר בילד עם לקות לא מילולית, שמאופיינת בקושי בהבנה חברתית והסבירה את קשייו של התלמיד בתחום. אבל עכשיו במקום לכעוס על הילד או על הצוות החינוכי, אפשר היה להחליט בצורה טובה יותר מה העזרה הנדרשת ובאילו דרכים להתנהל עמו.

מידע נוסף:

אבחון פסיכודידקטי

לקויות למידה

ליקוי למידה לא מילולי

מבחן וודקוק-ג'ונסון III בעברית

 

מבחן וודקוק-ג'ונסון III בגרסתו העברית יצא בשעה טובה לאור לאחר תקופה ארוכה של עבודת מחקר להתאמתו לאוכלוסיה בישראל. אנו שמחים לבשר כי מכון עטרה כבר רכש מבחן זה ונעזר בו באופן מותאם לקליינטים בתהליך של אבחון פסיכודידקטי על מנת לתת לכם את המענה הטוב ביותר.

הגרסה הישראלית מבוססת על סוללת המבחנים הקוגניטיביים:  THE WOODCOCK-JOHNSON III TESTS OF COGNITIVE ABILITIES (WJ III COG)

הבודקים את היכולות הקוגניטיביות, והיא כוללת 23 מבחנים, ומיועדת לטווח גילאים רחב מגיל גן ועד גיל 18 שנים. המבחן מיועד להעברה על ידי פסיכולוג חינוכי מומחה, עם ניסיון בתחום בתהליך של אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי.

מבחני וודקוק-ג'ונסון מושתתים על תיאוריית ,CHC ומקשרים בין יכולת ותהליכים קוגניטיביים ובין מיומנויות קריאה, כתיבה וחשבון.

המודל CHC פותח בשנת 2000 על ידי קווין מק'גרו חוקר משכל ופסיכולוג חינוכי, והוא היה הבסיס למבחני וודקוק-ג'ונסון במהדורתם הנוכחית.

מודל CHC רואה במשכל מבנה היררכי בן שלוש רמות:

ברמה העליונה ניצב ה – G, רמת המשכל הכללית, שאותה מנסים לאמוד באמצעות הציון IQ. ה – G מורכב מכמה יכולות קוגניטיביות רחבות, שכל אחת מהן מורכבת מכמה יכולות קוגניטיביות צרות. המבחנים במבחני המשכל בודקים את היכולות הקוגניטיביות הצרות. 

·       בעזרת מבחני וודקוק-ג'ונסון, כחלק מתהליך אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי, אפשר לקבוע את מנת המשכל של הנבחן, לאפיין את היכולות הקוגניטיביות שלו ובכלל זה לזהות את החוזקות ואת החולשות שלו בזמן נתון .

·       ניתן להפיק מידע שיסייע בתהליך של אבחנה מבדלת או בתהליך של קבלת החלטות בנוגע לנבחן. למשל, חוזקה בחשיבה פלואידית יכולה לתמוך בהמלצה על שיבוץ בהקבצה גבוהה או בקורס מתקדם במתמטיקה; חולשה במודעות פונולוגית יכולה להסביר ליקויים בהתפתחות המיומנויות של קריאת מילים בודדות ואיות; הנמכה בידע מגובש יכולה להסביר קשיים בביצוע משימות בבית הספר, המחייבת הבנת הנקרא. 

·       אפשר להשתמש במבחני וודקוק-ג'ונסון גם כדי להרחיב מידע שהופק באבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי או אבחון לקויות למידה או כדי לאשש תוצאות שהתקבלו במבחנים אחרים.

·        השימוש במבחני וודקוק ג'ונסון מסייע באיפיון התפקוד של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים וגם במתן המלצות להשמה במסגרות חינוכיות ולדרכי התערבות מתאימות בתהליך רחב של אבחון פסיכודידקטי.

·        התוצאות של מבחני וודקוק-ג'ונסון מסייעות בהערכת לקות למידה לפי הגדרות שונות. מתמונת המצב המתקבלת מהמבחנים אפשר לשער מהם המקורות הקוגניטיביים לחוזקות של הנבחן ולחולשות שלו במיומנויות קריאה, כתיבה וחשבון, בביצוע משימות בבית הספר ובתפקוד היום-יומי בכלל וזאת בתהליך רחב של אבחון פסיכודידקטי. 

·       תהליך ההערכה באמצעות מבחני וודקוק-ג'ונסון מאפשר לפסיכולוג החינוכי להפיק מידע עשיר של החוזקות והחולשות של הנבחן כל זאת בתהליך רחב של אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי. על בסיס מידע זה צוות בית הספר יכול לתכנן תוכניות חינוכיות פרטניות, המותאמות אישית לנבחן.

·        ניתן להעריך שינויים החלים בביצועיו של הנבחן לאחר פרק זמן של טפול כלשהו, למשל לאחר שנה של טפול בתחום הדבור והשפה או לאחר התערבות תרופתית או לאחר התערבות חינוכית אחרת או בהשוואה למימצאי אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי קודם.   

      קרא עוד:

סו אבחון פסיכודיקטי

    חוק חינוך מיוחד

     לקות למידה - אבחנה

אבחון לפסיכומטרי גם ב'קורונה'

שמחה לבשר כי מכון עטרה חזר לפעילות רגילה של עריכת אבחון לפסיכומטרי, אבחון פסיכודידקטי ועוד, תוך שמירה על ההנחיות לפסיכולוגים כיצד להתנהל בזמן אבחון.

אבחון לפסיכומטרי לקבלת התאמות לבחינה הפסיכומטרית בספטמבר 2020 יוגש עד ה – 7.7.2020 ולא מאוחר מתאריך זה.

האבחון לפסיכומטרי כולל אבחון לקויות למידה בקריאה, כתיבה, הבנת הנקרא, חשבון ואנגלית, מבדק ממוחשב MOXO לבדיקת קשב ורכוז, מילוי שאלון לפסיכומטרי למאבחן והדרכה בהכנת תיק מסמכים למרכז הפסיכומטרי (כמו: דו"חות אבחון קודמים, תעודות בית ספר, עדויות מורים שלמדו את התלמיד).

במקרים של הסובלים מקשיי קשב ורכוז, שאובחנו לפני גיל 12 שנים, וניתן להוכיח שני תפקודי חיים, שנפגעו פרט ללמידה (כמו: נשירה מבית ספר, קשיים בקבלת סמכות, בעיות התנהגות, קשיים בדימוי עצמי או חברתי), יש להציג מסמך רפואי של רופא מומחה לקשיי קשב ורכוז, שערך את האבחנה לתסמינים (שאכן מדובר בקשיי קשב ורכוז) ועשה אבחנה מבדלת (כלומר, שלל שמדובר בקשיים אחרים כמו: חרדה, דכאון וכד').

במקרים של דיסגרפיה או קשיים בכתיבה, יש להציג מסמך עדכני של מרפאה בעיסוק מהשלוש שנים האחרונות, המאשר קשיים בתחום.

אשמח לענות על שאלות ולעזור!!! 055-6822-582

קרא עוד:

אבחון לפסיכומטרי

הסיכויים לקבל הקלות בפסיכומטרי

איך לעבור בחינת אמי"ר בקלות

קליינטים ממליצים

הקלות / התאמות בבחינה הפסיכומטרית

תלמידים רבים עברו כבר אבחון דידקטי או אבחון פסיכודידקטי כשלמדו בבית ספר. בעקבות המלצות האבחון הם קבלו התאמות בבחינות הבגרות.

כאשר תלמידים אלו צריכים להיבחן בבחינה הפסיכומטרית, הם מבקשים לקבל גם כן התאמות בבחינה זו על ידי אבחון לפסיכומטרי.

אלא שהמרכז הפסיכומטרי מתנהל לפי כללים וחוקים משלו, שנוצרו במשך השנים. תלמיד שקבל הארכת זמן בבחינות הבגרות לא יקבל בהכרח הארכת זמן בבחינה הפסיכומטרית.

מניסיוני לאורך השנים, הצוות המקצועי במרכז הפסיכומטרי מחפש ליקויי למידה משמעותיים. נתונים אלו ניתן להוכיח לא רק מאבחון לפסיכומטרי עדכני, אלא גם מתיעוד מסמכים מהעבר, המעידים על קשיים אלו כמו: דו"חות אבחון קודמים, תעודות בי"ס, הערכות מורים, דיווחים על קבלת הוראה מתקנת ועוד.

אבחון לפסיכומטרי צריך לתת מענה לגבי לקויות למידה בתחום הקריאה, הכתיבה והחשבון. כאשר מדובר בדיסגראפיה, כלומר לקות בכתיבה, יש לצרף חוות דעת של מרפאה בעיסוק כמו גם מסמכים מהעבר המעידים על טפול בריפוי בעיסוק. השאלון לפסיכומטרי אותו ממלא הנבחן בכתב ידו, מהווה הוכחה טובה לקשיים בכתיבה.

כאשר מדובר בקשיי קשב ורכוז, יש להציג אבחון של הפרעת קשב ורכוז מלפני גיל 12 שנים. כמו כן יש להציג הוכחות לכשל ב – 2 תפקודי חיים נוספים, פרט לתחום הלמידה. למשל: דימוי עצמי, קושי חברתי, נשירה מבית ספר, קשיים בתעסוקה, שרות צבאי וזוגיות. 
לשם כך מומלץ לפנות לכל מי שמכיר אתכם בהקשר לקשיי הקשב והרכוז כמו: מורים, יועצים, מפקדים בצבא, מנהלים בעבודה וכו' ולבקש מהם מכתב המתעד את התנהלותכם בהקשר לקשיי הקשב והרכוז. בנוסף, יש לפנות לאבחון עדכני רפואי לפסיכיאטר או לנוירולוג מומחה לקשב ורכוז. עליו לציין כיצד הגיע אבחנה של ADD או ADHD, וכן לבצע אבחנה מבדלת; כלומר שלילת אבחנות רפואיות אחרות, להם סימפטומים דומים כמו במקרה של קשב ורכוז למשל: דכאון, חרדה ועוד. חשוב להסביר את הקשר בין קשיי הקשב והרכוז לבקשה לקבל התאמה בבחינה הפסיכומטרית. למשל: מוסחות רבה, גורת אי שימת לב וטעויות. תוספת זמן תסייע לבדוק את התשובות ולתקנן.

כאשר מדובר במגבלה רפואית כמו: לקות ראיה, לקות שמיעה, סכרת או בעיה נפשית – יש להביא מסמכים רפואיים רלבנטיים לאשור המחלה. כמו כן חשוב שהרופא יתייחס לקשר בין ההמלצה להתאמה בבחינה לבין הבעיה הרפואית. למשל, חולה סכרתי, הנדרש לטפל בעצמו בעת המבחן, זקוק לזמן נוסף על מנת לסיימו.

בהצלחה!!!

פרטים נוספים:

אבחון לפסיכומטרי

קשב ורכוז

לקויות למידה

אבחונים לכתות ט' פיילוט של משרד החינוך

אבחון פסיכודידקטי הוא כלי שמיומן להיעזר בו פסיכולוג חינוכי על מנת למפות חוזקות וחולשות של התלמיד/ה בבית ספר יסודי, חטיבה ותיכון ולהבין הסיבות לקשיים בתחומים שונים: לימודי, חברתי ורגשי. בשנים האחרונות מתרבות הפניות לביצוע אבחון פסיכודידקטי.

דו"ח אבחון פסיכודידקטי הינו מסמך רשמי, המכיל המלצות ודרכי פעולה לסייע לתלמיד/ה. המלצות של דו"ח אבחון פסיכודידקטי מכוונות לדרכי למידה מתאימים לתלמיד/ה, למתן שעות שילוב בבית הספר, לפיתוח חלק רגשי או חברתי, להמשך ברור רפואי ועוד.

ריבוי הפניות לאבחון פסיכודידקטי גרם להצפה של בקשות ודרישות לבית הספר מצד הורים לסיוע בשעות שילוב, בעזרה לילד ובקבלת התאמות בדרכי ההיבחנות (הקלות בבחינות). בקשות אלו, על אף שהן לטובת התקדמות התלמידים, מהוות מעמסה על מערכת החינוך, הדלה ממילא באמצעים ומשאבים כספיים.

לכן, הצוות החינוכי היום לא ממהר להמליץ להורים לפנות לאבחון פסיכודידקטי. בהנחיית מפקחי משרד החינוך המורים מונחים לעקוב אחר התלמיד ולבדוק את נחיצות האבחון, שנקבעת לרב בישיבה רב צוותית. הרעיון מבורך, אך יישומו מצריך תאום בין גורמים חינוכיים שונים לכינוס הצוות הרב מערכתי לדיון על הילד/ה, וכפועל יוצא מאבדים זמן יקר להתקדמות.

בשל ריבוי ביצוע אבחונים פסיכודידקטיים וריבוי הבקשות לקבלת התאמות בדרכי ההיבחנות בבחינות הבגרות. הקים משרד החינוך מערכת בקרה מסועפת, המצרה עם השנים את סמכותם של אנשי המקצוע והצוות החינוכי לקבל החלטות; 

למעשה, הוטלה על הצוות החינוכי ליישם ההמלצות כפי שנרשמו באבחון פסיכודידקטי, ולבדוק את נחיצותם לגבי כל תלמיד/ה, מה שצורך זמן ומשאבים. נתוני הבדיקה נידונים בוועדת התאמות של משרד החינוך על מנת לאשר או לשלול הבקשות להמלצות באבחון פסיכודידקטי.

כל זה עדין לא סייע בהפחתת הבקשות לקבלת התאמות בבחינות הבגרות...

ולכן, עלה רעיון חדש, יצירתי ומורכב יותר.

זוהי השנה השלישית שהוא מיושם כפיילוט בכמה ישובים בארץ. מדובר בתלמידים הלומדים השנה בכתה ט' בכמה ישובים בארץ בינהם: רעננה, הוד השרון, נתניה ועוד.

תלמידים אלו היו במעקב של הצוות החינוכי כבר עם היכנסם לחטיבה בכתה ז'. הם אותרו תחילה תוך עריכת מיפוי מבוקר.

בהמשך, הופעלו תוכניות התערבות ועזרה, ונבדקה השפעתם על התלמידים.

לקראת סיום כתה ח', נבחרו תלמידים לפי קריטריונים מסויימים, כעדיפות ראשונה לעריכת אחד מסוגי האבחונים: אבחון דידקטי, אבחון לקויי למידה, אבחון לקויות למידה, אבחון פסיכולוגי או אבחון פסיכודידקטי.

השנה התבקשו השפ"חים (שרות פסיכולוגי חינוכי) באיזורי הפיילוט להיערך לביצוע האבחונים לתלמידים, שנבחרו לאחר מעקב של שנתיים. אבחונים פסיכודידקטיים אלו אמורים להיות במימון משרד החינוך (סכום סמלי ינתן על ידי ההורים) ולהתבצע בתוך המבנים של השרות הפסיכולוגי. 

אלא מה, רעיונות לחוד ויישום לחוד. ביצוע מסות גדולות של אבחונים פסיכודידקטיים דורש צוות גדול, מבנים ובעיקר כסף. כדי להתגבר על חלק מהבעיות נעשתה פניה לפסיכולוגים חינוכיים פרטיים להצטרף לפרוייקט. חלק מהשפ"חים יצטרכו להפנות את המועמדים למבנים פרטיים בהם עובדים הפסיכולוגים מחוסר מקום.

על אף שביצוע אבחונים פסיכודידקטיים לתלמידי הפיילוט של כתות ט', היה אמור להתחיל בתחילת שנת הלמודים, הוא כרגע (אנחנו כבר בחופשת חנוכה) הפרוייקט משתהה בשל חוסר תקציב...

קישורים נוספים:

ליקויי למידה - מלון מושגים

ליקוי למידה  אבחנה

לקות למידה - מהי?

סוגי האבחונים

עידכונים ושינויים בתהליך אבחון פסיכודידקטי

הורים יקרים!

תוכנית מלקות ללמידה המיועדת לתלמידים ליקויי למידה מופעלת מזה כשנתיים כפיילוט (תוכנית ניסיונית) בחמש עשרה מקומות בארץ, ובינהם רעננה, הוד השרון ונתניה.

הרעיון העומד מאחורי התוכנית מלקות ללמידה הינו טוב מיסודו, ובמהותו רוצה לאתר את התלמידים הסובלים מלקויות למידה משמעותיות, ללא קשר למצב הסוציו אקונומי של המשפחות מהם הם מגיעים, ולתת להם סיוע לימודי מתאים. כל זה במטרה לשלוט ולבקר על האוכלוסיה העוברת אבחון פסיכודידקטי או אבחון לקויי למידה או אבחון דידקטי או אבחון פסיכולוגי לצורך קבלת התאמות או הקלות בבחינות הבגרות.

בשנתיים האחרונות נעשה מעקב אחרי התלמידים הלומדים בכיתות ז'  - ח', ועולים בשנת הלמודים הקרובה (תש"פ) לכתה ט'. בתקופה זו זוהו תלמידים עם קשיים על פי מבחני הערכה, שנעשו להם ועל פי הישגים לימודיים והתנהלותם במהלך השנה בכתה. התלמידים שולבו על פי הצורך בתוכנית חינוכית מתאימה כמו: דרך הוראה שונה או עזרי הוראה מותאמים לקשייהם, תוך מעקב אחר התקדמותם. לקראת סיום כתה ח', נבדקה התקדמות התלמידים בהערכה מחודשת, שהושוותה למצבם בתחילת כתה ז'. תלמידים, שהראו קשיים משמעותיים, גילו פער בתפקודם לאחר מתן התאמות בבחינות (כמו: הקראת שאלות במבחנים, הארכת זמן וכד') והוערכו בסבירות גבוהה כליקויי למידה – תלמידים אלו יאובחנו (אבחון פסיכודידקטי, אבחון דידקטי, אבחון לקויות למידה, אבחון פסיכולוגי) בשרות הפסיכולוגי בישובם על ידי פסיכולוגים חינוכיים מהשפ"ח או פסיכולוגים מומחים פרטיים, שהצטרפו לסייע לאבחון מסות גדולות אלו של תלמידים.

כאמור מדובר בתוכנית פיילוט ניסיונית, ועדין לא ידוע מה תהיה השפעתה על התלמידים בפרט, הצוות החינוכי ומערכות החינוך בכלל. כמו בכל ענין, יועלו יתרונות וחסרונות של תוכנית זו, ויפיקו מסקנות לשיפור ההתנהלות בעתיד.

התוכנית הביאה לעמימות רבה בקרב הורים ומורים לגבי ההתייחסות לאבחונים מכל סוג שהוא: אבחון פסיכודידקטי, אבחון דידקטי או אבחון לקויי למידה. נציין כי התוכנית מופעלת כרגע רק על תלמידים שיחלו ללמוד בכתה ט' בשנה"ל הנוכחית ורק באזורים שנקבעו כמוקדי הניסוי.

פרט לאוכלוסייה המשתתפת בניסוי לעיל, נשארו תלמידים רבים: תלמידי תיכון, כיתות ז' – ח' ותלמידי בית הספר היסודי וכמובן תלמידי כתה ט', שאינם מאזורי תחום הניסוי, שיכולים להיעזר באבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון ליקויי למידה או אבחון דידקטי - על מנת לברר מהם הסיבות לקשייהם ולקבל המלצות להתמודדות לשיפור מצבם. הזמן במקרים כאלו לא עושה את שלו. התלמידים עוברים לכתה הבאה, צריכים להתמודד עם דרישות גבוהות יותר ללא כלים או דרכים חדשות וללא עזרה. בדרך זו צובר התלמיד תסכול, חוסר אונים ולעיתים מוותר מהתמודדות, נושר מבית ספר או מעביר האנרגיה לאפיקים שליליים (כמו: התנהגות לא נאותה).

לאורך כל שנות עבודתי כפסיכולוגית חינוכית, ומדובר כבר כמעט ב – 30 שנות ניסיון, עבר נושא אבחון פסיכודידקטי תהפוכות ושינויים, שחלקם נובעים מרצון לנתב פלח זה שמכיל כוח ועוצמה (כלכלית וארגונית) כל אחד לתחומו, ורק מקצתם נובעים משקולים מקצועיים.

בעבר פסיכולוג חינוכי שהיתה לו המיומנות והמומחיות לבצע אבחון פסיכודידקטי, המליץ על דרכי התמודדות על פי נתוני אבחון פסיכודידקטי שערך, והמלצותיו התקבלו מול הרשויות. בהמשך, ובשל העליה בכמות ההמלצות להקלות בבחינות הבגרות, משרד החינוך החל לפקח תחילה על ההקלות המשמעותיות (כמו: בחינות בע"פ ובחינות מותאמות) שעלו מתוך אבחון פסיכודידקטי, ובהמשך הרחיב את הפיקוח לכל סוגי ההתאמות / הקלות לבגרות. כרגע, משרד החנוך שם לעצמו מטרה להקטין את כמות האבחונים מכל סוג שהוא (אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון לקויות למידה, אבחון דידקטי), על מנת לצמצם את האישורים להקלות הניתנים לתלמידים העוברים את בחינות הבגרות. 
מה תהיה השפעת התוכנית מלקות ללמידה? האם היא תשיג את מטרותיה. מי ירויח ומי יפסיד? ימים יגידו...

קרא עוד:

לקויות למידה

אבחון פסיכודידקטי - עכשיו או לחכות.

ליקוי למידה לא מילולי