השתתפתי בשבוע שעבר ביום עיון שערך המרכז הפסיכומטרי לאבחון והערכה
בכל הקשור להתאמות הניתנות בבחינה הפסיכומטרית לאחר אבחון פסיכודידקטי או אבחון
לפסיכומטרי.
מעבר לעידכונים וחידושים שעלו בהרצאות השונות לגבי אבחון פסיכודידקטי
או אבחון לפסיכומטרי, הציג דר' עופר קצ'רגין, ראש החוגים סוציולוגיה ואזרחות
במכללת אורנים, מימצאים ומסקנות ממחקרו: התחזות ברשת – לקויות למידה ומרמה:
מאפיינים, מקורות והשלכות (המאמר התפרסם במגמות ביוני 2016).
מדובר במחקר מעניין ויחודי מסוגו בארץ שנערך לגבי תופעת
ה"מלינגרינג" או המתחזים באבחון. הנבדקים מגיעים לאבחון על מנת לקבל
תווית של לקויי למידה כדי לזכות בהקלות בבחינות בפסיכומטרי ובמוסדות להשכלה גבוהה,
ובכך להשיג תארים, מעמד ובהמשך גם פרנסה וכסף.
האשמה אינה בסטודנטים, כך נאמר, אלא בתרבות הקיימת סביב לקויי למידה.
אבחנה של לקות למידה מזכה לא רק בהקלות בבחינות הבגרות או בבחינה הפסיכומטרית, אלא
מאפשרת לסטודנט לקבל יחס מכבד, תומך ומכיל בסביבה האקדמית ממורים ומרצים. כל זאת,
משום שלמדנו בשנים האחרונות להבין שלקות למידה היא לא עצלות, אלא קושי נוירולוגי
משמעותי, וניתן לאפשר לסטודנט לממש את ידיעותיו בעזרת התאמות בבחינות. תפיסתו של
הסטודנט את עצמו גם כן משתנה לאחר האבחון, והוא מתרץ את קשייו בסיבות נוירולוגיות
הקשורות ללקות למידה, ולא חושב שעליו להשקיע יותר מאמץ או אולי לקבל עזרה לימודית
או רגשית.
בעבודתי פגשתי בתלמידים וסטודנטים, שהציגו קשיים אמיתיים שהוגדרו
כלקות למידה. כך למשל, אבחון פסיכודידקטי המאתר או מאשר קיום דיסגראפיה, שהיא לקות
בכתיבה. סטודנט שנמצא ברצף הגבוה של לקות זו מתקשה לכתוב, כתב ידו לא קריא ומלווה
בריבוי שגיאות כתיב. מחד גיסא, הסטודנט משקיע מאמץ בכתיבה, מאידך גיסא, התוצר לא
ברור ונראה כקשקוש לקורא את הכתוב, כך שלא ניתן לאמוד את ידיעותיו של סטודנט זה על פי תשובותיו הכתובות. במקרה כזה ניתן להמליץ על בחינות בעל פה במקום
בכתב ובמוסדות המאפשרים זאת ניתן להמליץ על כתיבת התשובות במחשב במקום בכתב יד. סטודנטים
אלו לרב מצלמים את הלוח בזמן השעור או מבקשים העתקים מהכתוב מחבריהם.
יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם התלמידים מגיעים לאבחון פסיכודידקטי
כשהמניע שלהם הוא "זכיה" בהקלות בבחינות, אולם המימצאים שעולים באבחון
הפסיכודידקטי אינם מצביעים על לקויי למידה (שבגינם ניתן להמליץ על הקלות) אלא על
סיבות אחרות המסבירות את מצבו של הנבחן כמו: קשיים רגשיים, חברתיים, משפחתיים, חרדות,
לחץ וכדומה. במקרים כאלה, ההמלצות היעילות הן טפול פסיכולוגי או קבלת כלים ודרכי
פעולה בתהליך של יעוץ פסיכולוגי. כשמדובר בגילאים צעירים, חשובה גם הדרכת הורים או
מתן יעוץ להורים. המציאות מראה כי המלצות כאלה אינן מיושמות במקרים רבים, כך גם
המלצות לקבלת עזרה לימודית כמו הוראה מתקנת. מסתבר כי קל, נוח ואולי זול יותר לבקש
את ההתאמות המומלצות באבחון ולחסוך השקעה לימודית.
באופן שונה לחלוטין, אנו עדים לאנשים עם מוגבלויות פיזיות, נכים
בגופם, העושים מאמצים עילאיים על מנת להגיע להישגים בתחום הספורט; עיוורים, קטועי
רגליים והנעזרים בכסאות גלגלים הצליחו להתחרות בתחום השיט, הטניס ועוד ולזכות
במדליות במשחקים הפראלימפיים בריו.
כיצד נוצר מצב שאנשים תקינים מחפשים דרך לקבלת פטור והקלות, ואנשים
מוגבלים משיגים את הבלתי אפשרי???!!!
קישורים נוספים:
