11.6.19

עדכון אבחון לפסיכומטרי



שימו לב!!! נשאר פחות מחודש להגשת בקשות לקבלת התאמות לבחינה הפסיכומטרית/ מבחן אמי"ר / מבחן יע"ל.

ה – 8.7 הינו המועד האחרון להגשת בקשה כזו על מנת לעבור את הבחינה הפסיכומטרית במועד קיץ 2019 בתנאים מותאמים.

המרכז לבחינות אבחון והערכה מבקש עדכון אבחון לפסיכומטרי/ אבחון לבחינת אמי"ר/ אבחון לבחינת יע"ל אלא אם כן יש בידך מסמך כזה מ – 5 שנים אחרונות, ובלבד שהתבצע מגיל 16 ואילך.

מדוע יש צורך בעידכון אבחון לפסיכומטרי/ מבחן אמי"ר / מבחן יע"ל?
שאלה כזו שואלים רבים מהזקוקים לאבחון לפסיכומטרי, במיוחד אם אובחנו בעבר פעם אחת או יותר באחד מסוגי האבחון הבאים: אבחון פסיכודידקטי, אבחון דידקטי, אבחון ליקויי למידה, אבחון פסיכולוגי, אבחון קשב ורכוז וכד'.

לכך כמה תשובות:
אימות מימצאים זהים בהשוואה בין אבחונים שונים (אבחון פסיכודידקטי, אבחון ליקויי למידה, אבחון דידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון קשב ורכוז), שנעשו בזמנים שונים ועל ידי מאבחנים שונים, מחזק קיום הלקות.

יחד עם זאת, השוואה בין אבחונים שנעשו לאורך השנים, מעידה על שינויים המתרחשים בעוצמת הלקות וביכולתה לעכב את תהליך הלמידה. במקרים בהם ניתן טפול כמו: הוראה מתקנת, ריפוי בעיסוק, ריפוי בדבור טפול תרופתי בקשיי קשב ורכוז – ניתן לצפות בשיפור מצבו של התלמיד/ה לאורך השנים. כך למשל, ילד שהיתקשה במיומנויות מוטוריקה עדינה וכתב ידו לא היה ברור, אך הוא הצליח לשפר את רמת קריאות כתב היד לאחר טפול בריפוי בעיסוק, יתכן שבמקרה כזה הקושי בכתיבה כבר לא יבוא לידי ביטוי, והוא לא צריך הקלות בפרק הכתיבה.

יתר על כן, ישנם מקרים, בהם קשיים, שהורשמו כחמורים על פי תיעוד האבחונים הקודמים, אין להם ביטוי במימצאי עדכון אבחון לפסיכומטרי בשל עזרה אינטנסיבית בהוראה מתקנת. לכן חשוב מאד להציג מסמכי האבחונים הקודמים (אבחון פסיכודידקטי, אבחון דידקטי, אבחון ליקויי למידה, אבחון פסיכולוגי, אבחון קשב ורכוז) וכן אשורים ממורים שסייעו וקדמו אתכם בעבר. תיעוד כזה יכול הרבה פעמים להוות שיכנוע מספק לקיום ליקויי למידה בעבר, ויסייע לקבלת התאמות לבחינה הפסיכומטרית, שכן ליקויי הלמידה נותנים עדין את ביטויים בתפקודכם (כמו: קושי בקריאה והבנת הנקרא).

מימצאי אבחון פסיכודידקטי מראים בדרך כלל כמה וכמה פונקציות לקויות, שרק בצפיה בהם לאורך השנים ניתן לזהות מהי הלקות הראשית ומהי המשנית; למשל ילד שזוהה עם קשיי קשב ורכוז עם היפראקטיביות כבר בבית הספר היסודי, תפקודו הלימודי לווה בהפרעות, ריבוי היעדרויות ובעיות התנהגות, שלכך נוספו גם קשיים בכתיבה וקריאה. יתכן שאבחון מאוחר עדין יזהה את קשיי הקשב והרכוז, אך שאר הקשיים יקבלו התייחסות מינורית או יעלמו. בהתבוננות במימצאי האבחונים השונים (אבחון לפסיכומטרי, אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון דידקטי, אבחון ליקויי למידה, אבחון קשב ורכוז) לאורך השנים, ניתן יהיה למקד ביתר דיוק מהי הלקות העיקרית, ממנה סובל הנבדק ולהמליץ על ההקלות המתאימות שיעזרו לכם לעבור את הבחינה בהצלחה!!!


קרא עוד:

5.6.19

חינוך רגיל או חינוך מיוחד?



מגיעים אלי פניות בזמן האחרון לביצוע אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי או אבחון ליקויי למידה - מהורים, שנכחו בוועדות השמה ברשויות העירוניות והמקומיות, בהן עלה תפקודו של התלמיד/ה בכל היבטיו; לימודי, רגשי וחברתי – והועלתה הצעה של השמתו של התלמיד/ה במסגרת חינוך מיוחד (כתה קטנה בתוך בית ספר רגיל או בי"ס לחינוך מיוחד).

נזכיר כי ועדת השמה כוללת בתוכה נציגים רשמיים ממשרד החינוך ומהרשות העירונית / המקומית, וגם אנשי צוות חינוכי וההורים, שמכירים את הילד/ה ויכולים לדווח עליו על סמך קשר עקבי איתו.

הורים מאויימים לעיתים מועדה כזו, וחוששים לעתידו של ילדם. לעיתים הם מתלבטים מה הדרך החינוכית המתאימה לו. במקרים כאלה פונים אלי שאערוך לילד/ה אבחון פסיכודידקטי על מנת שתתקבל תמונה אובייקטיבית לגבי חוזקות וחולשות וינתנו המלצות להתמודדות.

הם מבקשים ממני שאמליץ על סמך מימצאי אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון ליקויי למידה - על מסגרת חינוכית מתאימה: חינוך רגיל או חינוך מיוחד.

הורים רבים לא יודעים, ולכן ברצוני ליידע אותם, שיש במדינתנו חוק חינוך מיוחד, אותו כולנו צריכים לכבד ולפעול על פיו. בהמלצת ועדת דורנר (2007) נעשה תיקון בחוק זה (סעיף 11 לחוק חינוך מיוחד) שקבע 2 שינויים לגבי זכות ההורים וכך נכתב:

1. זכות ההורים לבחור את מסגרת החינוך עבור ילדם:
- בית ספר לחינוך מיוחד
- כיתה לחינוך מיוחד בבי"ס רגיל
- כתה רגילה כתלמיד משולב.

2. התקציב הולך אחרי הילד:
התקצוב יתבצע עפ"י סוג הלקות ועפ"י רמת התפקוד של התלמיד. בהתאם לכך, התקציב אינו מותנה או קשור לסוג המסגרת בה ילמד הילד. בהתאם לכך, התקציב שייקבע "ילך אחר התלמיד" ויופנה למסגרת החינוך שבה ילמד.

כלומר, על פי החוק הקיים היום, אנו הפסיכולוגים החינוכיים, יכולים להמליץ להורים על סמך מימצאי אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי או אבחון ליקויי למידה - לגבי מסגרת המתאימה לילדם, אולם ההחלטה הסופית היא בידי ההורים באיזה מסגרת לבחור. דהיינו, במקרה ודעות הצוות החינוכי, פסיכולוג חינוכי ומפקחת משרד החינוך ממליצים על חינוך מיוחד, עדין ההורים יכולים להחליט שילדם ילמד במסגרת רגילה.
תיקון סעיף נוסף בחוק קובע, כי תקציב שנקבע לילד על פי קשייו, "ילך איתו" לכל מסגרת בה ילמד. כלומר, הורים שמתנגדים למסגרת חינוך מיוחד, עדין יוכלו לקבל עבור ילדם את הסיוע שמגיע לו במסגרת החינוך הרגיל.

ההתנהלות היום מפחיתה את הלחץ, האיום והכפיה – בה נמצאו ההורים בעבר. היא מאפשרת להם לבדוק ולבחון מה מתאים לילד/ה שלהם ולבחור בעצמם. בחלק מהתהליך הם פונים לערוך אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון לקויי למידה – על מנת להתייעץ עם פסיכולוגי חינוכי, אדם אובייקטיבי, לגבי המסגרת המתאימה.

מניסיוני אני אומרת להורים שבכל בחירה יש יתרונות וחסרונות; בחינוך הרגיל, הילד נשאר עם חבריו, אולם הוא יתקשה בודאי בתהליך הלמידה. לעומת זאת, בחירה בחינוך המיוחד, מאפשרת לילד ללמוד בהתאמה ליכולותיו, אבל הסביבה החברתית משתנה ולעיתים גם מיקום המסגרת, הדורשת נסיעות.

פרט לביצוע אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי או אבחון לקויות למידה – חשוב שאתם ההורים תבקרו במסגרת החינוכית המומלצת, ותתרשמו בעצמכם. לעיתים הורים עם התנגדות גדולה, שינו את דעתם לאחר הביקור. ישנם בתי ספר לחינוך מיוחד הקובעים כמה ימי בקור במסגרת. כדאי להתעדכן ולהגיע!

חשוב לשוחח עם הורים, שילדיהם לומדים או למדו במסגרות חינוך מיוחד, לשוחח עם תלמידים שלמדו במסגרות מיוחדות ולהתרשם.

בהצלחה!!!

קרא עוד: