מכון עטרה- מומחים באבחון פסיכודידקטי

10.9.19

אבחון לפסיכומטרי

חברים יקרים!

מועד אחרון להגשת בקשה לקבלת הקלות בבחינה הפסיכומטרית הוא 5.11.19, לנבחנים בבחינה הפסיכומטרית במועד חורף הקרוב.

הבחינה הפסיכומטרית נחשבת כקובעת גורלות לגבי עתידם של הבוגרים המבקשים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה; ככל שהציון בבחינה הפסיכומטרית גבוה יותר, הסיכוי להתקבל ללמודים בחוג הנחשק גבוהים יותר, במיוחד במקצועות היוקרה כמו: הנדסה, משפטים, פסיכולוגיה, רפואה ועוד.
אפשר להגיד לזכותם של הבוגרים הישראלים כי קיימת אצל חלקם מוטיבציה גבוהה להישגיות והצלחה. חוגי הלימוד במקצועות הנחשקים, מובילים בהמשך לעבודה במסלולי עבודה במקצועות החופשיים, ששכרם גבוה יחסית לשאר המקצועות במשק הישראלי.
מי שאובחן בעבר כליקוי למידה ו/או עם הפרעת קשב ורכוז יכול להגיש בקשה למרכז הארצי לבחינות ולהערכה לקבלת הקלות או התאמות בבחינה הפסיכומטרית.
נציין כי גם מי שהוא בעל מוגבלות פיזית כמו: לקות ראיה, בעיה אורטופדית וכד' וגם מי שסובל מהפרעות נפשיות מסויימות (כמו: חרדות, OCD ) וכן מגבלויות פיזיות רלבנטיות כמו: לקות ראיה, בעיה אורטופדית וכדומה, זכאים להגיש בקשה לקבלת הקלות בבחינה הפסיכומטרית.

רכזתי עבורכם תשובות לשאלות בנושא אבחון לפסיכומטרי:

מתי כדאי לערוך אבחון לפסיכומטרי?

איך לעבור מבחן אמי"ר בקלות?

מה הסיכוי שלי לקבל התאמות בבחינה הפסיכומטרית?

מידע והדרכה במילוי שאלונים לאבחון לפסיכומטרי

אבחון לפסיכומטרי - להשיג את הבלתי אפשרי

אבחון לפסיכומטרי - מידע

המלצות קליינטים

ועוד המלצות בפייסבוק העסקי

נשמח לענות בכל שאלה 0556822582; 09-7717099

בהצלחה!!!

27.8.19

עידכונים ושינויים בתהליך אבחון פסיכודידקטי

הורים יקרים!

תוכנית מלקות ללמידה המיועדת לתלמידים ליקויי למידה מופעלת מזה כשנתיים כפיילוט (תוכנית ניסיונית) בחמש עשרה מקומות בארץ, ובינהם רעננה, הוד השרון ונתניה.

הרעיון העומד מאחורי התוכנית מלקות ללמידה הינו טוב מיסודו, ובמהותו רוצה לאתר את התלמידים הסובלים מלקויות למידה משמעותיות, ללא קשר למצב הסוציו אקונומי של המשפחות מהם הם מגיעים, ולתת להם סיוע לימודי מתאים. כל זה במטרה לשלוט ולבקר על האוכלוסיה העוברת אבחון פסיכודידקטי או אבחון לקויי למידה או אבחון דידקטי או אבחון פסיכולוגי לצורך קבלת התאמות או הקלות בבחינות הבגרות.

בשנתיים האחרונות נעשה מעקב אחרי התלמידים הלומדים בכיתות ז' - ח', ועולים בשנת הלמודים הקרובה (תש"פ) לכתה ט'. בתקופה זו זוהו תלמידים עם קשיים על פי מבחני הערכה, שנעשו להם ועל פי הישגים לימודיים והתנהלותם במהלך השנה בכתה. התלמידים שולבו על פי הצורך בתוכנית חינוכית מתאימה כמו: דרך הוראה שונה או עזרי הוראה מותאמים לקשייהם, תוך מעקב אחר התקדמותם. לקראת סיום כתה ח', נבדקה התקדמות התלמידים בהערכה מחודשת, שהושוותה למצבם בתחילת כתה ז'. תלמידים, שהראו קשיים משמעותיים, גילו פער בתפקודם לאחר מתן התאמות בבחינות (כמו: הקראת שאלות במבחנים, הארכת זמן וכד') והוערכו בסבירות גבוהה כליקויי למידה – תלמידים אלו יאובחנו (אבחון פסיכודידקטי, אבחון דידקטי, אבחון לקויות למידה, אבחון פסיכולוגי) בשרות הפסיכולוגי בישובם על ידי פסיכולוגים חינוכיים מהשפ"ח או פסיכולוגים מומחים פרטיים, שהצטרפו לסייע לאבחון מסות גדולות אלו של תלמידים.

כאמור מדובר בתוכנית פיילוט ניסיונית, ועדין לא ידוע מה תהיה השפעתה על התלמידים בפרט, הצוות החינוכי ומערכות החינוך בכלל. כמו בכל ענין, יועלו יתרונות וחסרונות של תוכנית זו, ויפיקו מסקנות לשיפור ההתנהלות בעתיד.

התוכנית הביאה לעמימות רבה בקרב הורים ומורים לגבי ההתייחסות לאבחונים מכל סוג שהוא: אבחון פסיכודידקטי, אבחון דידקטי או אבחון לקויי למידה. נציין כי התוכנית מופעלת כרגע רק על תלמידים שיחלו ללמוד בכתה ט' בשנה"ל הנוכחית ורק באזורים שנקבעו כמוקדי הניסוי.

פרט לאוכלוסייה המשתתפת בניסוי לעיל, נשארו תלמידים רבים: תלמידי תיכון, כיתות ז' – ח' ותלמידי בית הספר היסודי וכמובן תלמידי כתה ט', שאינם מאזורי תחום הניסוי, שיכולים להיעזר באבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון ליקויי למידה או אבחון דידקטי - על מנת לברר מהם הסיבות לקשייהם ולקבל המלצות להתמודדות לשיפור מצבם. הזמן במקרים כאלו לא עושה את שלו. התלמידים עוברים לכתה הבאה, צריכים להתמודד עם דרישות גבוהות יותר ללא כלים או דרכים חדשות וללא עזרה. בדרך זו צובר התלמיד תסכול, חוסר אונים ולעיתים מוותר מהתמודדות, נושר מבית ספר או מעביר האנרגיה לאפיקים שליליים (כמו: התנהגות לא נאותה).

לאורך כל שנות עבודתי כפסיכולוגית חינוכית, ומדובר כבר כמעט ב – 30 שנות ניסיון, עבר נושא אבחון פסיכודידקטי תהפוכות ושינויים, שחלקם נובעים מרצון לנתב פלח זה שמכיל כוח ועוצמה (כלכלית וארגונית) כל אחד לתחומו, ורק מקצתם נובעים משקולים מקצועיים.

בעבר פסיכולוג חינוכי שהיתה לו המיומנות והמומחיות לבצע אבחון פסיכודידקטי, המליץ על דרכי התמודדות על פי נתוני אבחון פסיכודידקטי שערך, והמלצותיו התקבלו מול הרשויות. בהמשך, ובשל העליה בכמות ההמלצות להקלות בבחינות הבגרות, משרד החינוך החל לפקח תחילה על ההקלות המשמעותיות (כמו: בחינות בע"פ ובחינות מותאמות) שעלו מתוך אבחון פסיכודידקטי, ובהמשך הרחיב את הפיקוח לכל סוגי ההתאמות / הקלות לבגרות. כרגע, משרד החנוך שם לעצמו מטרה להקטין את כמות האבחונים מכל סוג שהוא (אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון לקויות למידה, אבחון דידקטי), על מנת לצמצם את האישורים להקלות הניתנים לתלמידים העוברים את בחינות הבגרות.
מה תהיה השפעת התוכנית מלקות ללמידה? האם היא תשיג את מטרותיה. מי ירויח ומי יפסיד? ימים יגידו...

קרא עוד:

לקויות למידה

אבחון פסיכודידקטי - עכשיו או לחכות.

ליקוי למידה לא מילולי

28.7.19

השעיית תלמיד מבי"ס - האם יעיל?

כמעט בכל כתה יש היום תלמיד אחד או שניים, הלוקחים על עצמם את תפקיד "ליצן הכתה" וגורמים להפרעות בשעורים. הערות, רעשים, זריקת פתקים וחפצים, פטפוטים אינסופיים ולעיתים גם התחצפות והרמת קול או כסא כנגד האחר.

בדרך כלל מדובר בתלמידים הסובלים מקשיי קשב ורכוז עם היפראקטיביות ADHD, שאחד ממאפייניו הוא קושי בוויסות ההתנהגות. אבל לא רק ילדים עם קשיי קשב ורכוז עם היפראקטיביות ADHD מפריעים בכתה. ישנם ילדים שעוברים משברים שונים של החיים (הורים מתגרשים, ויכוחים בבית וכד') או ילדים עם דימוי עצמי נמוך על רקע ליקויי למידה חמורים - ה"מתנהגים" את קשייהם ופורקים את תסכוליהם בכתה בין חבריהם. ישנם ילדים שנגררים אחרי הילדים המפריעים. חלק מהילדים הללו עברו אבחון פסיכודידקטי, אבחון ליקויי למידה או אבחון קשב ורכוז. חלקם טרם עברו אבחון פסיכודידקטי, אבחון ליקויי למידה או אבחון קשב ורכוז – והסיבה לקשייהם לא נמצאה.

כאשר מדובר בהפרעה מוגזמת הגורמת לפגיעה פיזית או מילולית בתלמידים ומורים ו/או לפגיעה בניהול השעור בכתה ובמקרים בהם האזהרות והערות לא הועילו למיתון ההתנהגות - יש בסמכות הנהלת בית הספר להשהות את התלמיד ליום עד ארבעה ימים.

סביבת בית הספר הפכה לסביבה לא פשוטה להתמודדות לחלק מהתלמידים והמורים. לכך תרמה ההשקפה ששמה את הילד וצרכיו במרכז, התרופפות הסמכות של ההורים והמורים והתרבות המתקדמת, המנהלת את חיי היום יום למול אמצעי התקשורת.

התלמידים שרוצים ללמוד, מוסחים מההפרעות של תלמידים אחרים, במיוחד אלו הסובלים מקשיי קשב ורכוז. המורים מתקשים להאציל את סמכותם על תלמידיהם. האמצעים שעומדים לרשות המורים מוגבלים, וכמעט כל תגובה שלהם מבוקרת על ידי הורים, תלמידים, מנהלים מפקחים ועוד. התלמידים המפריעים גם כן סובלים. אומנם חלקם מטופלים בתרופות האמורות למתן את הסימפטומים של קשיי הקשב והרכוז, אבל לעיתים זה לא מספיק. המנגנון הפנימי המווסת את התגובות המילוליות והגופניות לא מפותח אצל הסובלים מקשיי קשב ורכוז ADHD, וקיים חסך במיומנויות אלו.

לצערינו, ההשעיה היא כמעט "הנשק" האחרון של מערכת החנוך להתמודד עם בעיות ההתנהגות. לאחר שיחות עם התלמיד והוריו, אזהרות והתראות מגיעה ההשעיה בעקבות התרחשות אירוע קיצוני ומוגזם בו יש פגיעה בתלמידים אחרים. המסר המועבר בעקבות ההשעיה: "הגזמת...כך לא מתנהגים בבית ספרנו...". לרב מוצעת להורים אפשרות של אבחון פסיכודידקטי, אבחון ליקויי למידה ואבחון קשב ורכוז על מנת לאבחן מה הסיבות להתנהגותו של התלמיד.

יש הורים שלא ממהרים לקחת את הילד לאבחון פסיכודידקטי, אבחון ליקויי למידה או אבחון קשב ורכוז, ומנסים לפתור את המצב בצורות אחרות. ללא מענה נכון המצב הרבה פעמים מסלים, וכמעט כולם יוצאים נפגעים; התלמיד המפריע עם קשיי הקשב והרכוז צובר הערות שליליות, המחזקות את דימוי ה"ילד הרע" שבו. לעיתים העונש הופך לפרס המתורגם לעוד כמה ימי חופש שניתנו לו. ההורים מתוסכלים וכועסים על הצוות החינוכי, שלא נותן מענה לילדם. הם מפסידים ימי עבודה או צריכים לדאוג להשגחה חלופית כשמדובר בילדים המושהים בכיתות הנמוכות. התלמידים האחרים בכתה מתקדמים באיטיות רבה יותר ומפסידים חומר לימודי, בשל ההפרעות בשעורים. המורים גם כן מתוסכלים ומתקשים להביא לשיפור המצב.

הגיעו אלי כמה בוגרים אחרי שרות צבאי, שהציגו הפרעות התנהגות בבית ספר. הם הגיעו אלי לערוך אבחון פסיכודידקטי או אבחון לפסיכומטרי ותארו בפני את היסטוריית החיים שלהם. במקרים אלו לא חסרו מסמכים המוכיחים את בעיות ההתנהגות שהציגו כתוצאה מהפרעת הקשב והרכוז. בהסתכלות לאחור על שנים אלו הם ראו את בעיות ההתנהגות שלהם כעובדה. למרות הטפול האינטנסיבי בתרופות בקשיי הקשב והרכוז, אבחונים רבים שעברו (אבחון פסיכודידקטי, אבחון לקויי לידה), העזרות והתיווך המסיבי שקבלו בהוראה מתקנת ושעורים פרטיים, בעיות ההתנהגות פחתו, אך לא נמנעו. אפשר לומר כי התגייסות הצוות החינוכי למקרים, מתן אוזן קשבת, אמפתיה ומציאת פתרונות מנהליים (העברה לכתה מקבילה) – סייעו במקצת להקלת הסימפטומים.

אני מסכימה כי קשר טוב בין מורה לתלמיד יכול לעשות פלאים. יכולת זו תלויה באישיות של כל אדם ובמידה שבה הוא יכול לממש אותה. זה לא קל. זה לא פשוט, במיוחד במערכת החינוך בישראל בה הכיתות מאוכלסות מאד (כ – 40 תלמידים בכתה), ולא יכולות לתת מענה אינדבידואלי מספק לכל תלמיד (בניגוד למערכת החינוך הקיימת במדינות שונות בעולם).

קרא עוד:

משעים ולא מתמודדים - כתבה ישראל היום 25/7/19

קשר מורה תלמיד - סרטון

18.7.19

אבחון פסיכודידקטי - במה מסייע?

הימים החמים בארצנו בתקופת חופשת הקיץ, הם זמן טוב להורים להשלים ולסדר עניינים הקשורים לילדיהם, ובינהם עריכת אבחון פסיכודידקטי או אבחון לקויי למידה, אבחון קשב ורכוז.

זוהי תקופה עמוסה בה מגיעים אלי הורים, ילדים ונוער, לאחר שנה שחלקם חוו תסכולים בתחום הלימודי ו/או בתחום החברתי בבית הספר ומחוצה לו. קושי בתחום מסויים, יהא אשר יהא, יכול להשפיע ולעכב תפקוד בתחום אחר ולגרור שרשרת של חסכים, פערים ועיכובים.

אבחון פסיכודידקטי בודק לעומק את מצב התלמיד/ה וממפה חוזקות וחולשות, מציע סיבות והסברים לתפקוד הלקוי וממליץ על דרכים להתמודדות.

הנה מקרה של ילד חמוד ויפה בכתה ג', שהגיע אלי לצורך אבחון פסיכודידקטי בשל קשיים חמורים בהתנהגות שהציג בכתה, שכללו גם תוקפנות פיזית ומילולית. הוא הירשה לעצמו לזרוק כסאות על ילדים בשעת כעס, והיה חשש לפגיעה בהם. בנוסף עלו קשיים בתחום הלימודי; הילד לא היה פנוי ללמידה, והחל להיווצר פער בחומר. לא היה ברור מה גורם למה; האם קיימים קשיי קשב ורכוז ו/או קשיים התנהגותיים, שמעכבים למידה בתחום או בשל קושי לימודי הילד חש תיסכול, והחל להתדרדר מבחינה התנהגותית.

ההורים הגיעו אלי לשיחה עם תינוקת שרק נולדה, וסיפרו כי האוירה בבית טובה ומקבלת גם מצד הילד המדובר. ההורים תארו ילד שקט ורגוע בבית, המתנהג באופן הפוך ושלילי בבית הספר ובכתה, בה הוא לומד. באותה שנה היו כמה חילופי מורות, והתרשמתי שיתכן שהקשר בין המחנכת והילד לוקה בחסר ומשפיע על תפקודו. הרי לקשר עם המחנכת בכיתות הנמוכות יש השפעה גדולה על תפקודם של התלמידים. צוות בית הספר נפגש עם ההורים, ובשיחות עלו מחשבות להשמתו בכתה לחינוך מיוחד, מה שהגביר את תחושת המתח והלחץ של ההורים, שפנו אלי לערוך אבחון פסיכודידקטי.

מימצאי אבחון פסיכודידקטי הראו ילד אינטליגנטי עם יכולות גבוהות בתחומים רבים. בדיקת ליקויי למידה לא כיוונה לקשיים משמעותיים. המבדק הממוחשב מוקסו MOXO הבודק קשב ורכוז שהועבר לילד, וכן מבחנים נוספים שבדקו את התחום, העלו חששות כי יתכן ומדובר בקושי בקשב ורכוז, המלווה בבעיות התנהגות.
יחד עם זאת, בדיקת החלק הרגשי בתוך אבחון פסיכודידקטי העלתה מתחים בתחום הבית והמשפחה. כך למשל, הילד צייר בית וסיפר כי הוא נשרף באש. לשיחת הסכום הגיעה האם לבדה, וסיפרה כי האב עזב את הבית. מדיווח האם עלו מתחים בתחום הזוגי, שעל אף שלא בוטאו בגלוי, היה להם, אין ספק, השפעה על תפקודו של הילד הקטן, שעבר אצלי אבחון פסיכודידקטי.

מכיוון שמדובר במשבר נקודתי בתחום המשפחה, המשפיע על התנהגות הילד ומצבו, לא היה צורך להמליץ על השמתו בכתה של חינוך מיוחד. המלצות היו לתת לילד חיזוק בתחום הלימודי על מנת שיצמצם פערים, הצוות החינוכי קבל הנחיות כיצד לנהוג בילד במצבי רגיעה והתפרצות כאחד. לצד המשך בדיקה אצל רופא פסיכיאטר מומחה לילדים שישלול או יאשר את קשיי הקשב והרכוז, הונחו ההורים לקבל תמיכה רגשית לעצמם ולילד. עברו כמה חודשים, וקבלתי טלפון נרגש מהאם, שספרה כי האב חזר לאחר תקופה קצרה הביתה, העניינים בינהם סודרו והילד חזר לתלם ולשגרה כשהוא ממצה את יכולותיו. דוגמא זו ממחישה כי אבחון פסיכודידקטי נתן מבט נוסף על מצבו של הילד; הראה את יכולותיו התקינות ושלל קיום ליקויי למידה. שיחה עם ההורים יחד עם מימצאי התחום הרגשי הובילו למסקנה כי המיקוד לקושי נמצא בתחום המשפחתי, וההמלצות לסוג הטפול היו בהתאם.

קרא עוד:

ליקויי למידה - רגשי חברתי

11.6.19

עדכון אבחון לפסיכומטרי

שימו לב!!! נשאר פחות מחודש להגשת בקשות לקבלת התאמות לבחינה הפסיכומטרית/ מבחן אמי"ר / מבחן יע"ל.

ה – 8.7 הינו המועד האחרון להגשת בקשה כזו על מנת לעבור את הבחינה הפסיכומטרית במועד קיץ 2019 בתנאים מותאמים.

המרכז לבחינות אבחון והערכה מבקש עדכון אבחון לפסיכומטרי/ אבחון לבחינת אמי"ר/ אבחון לבחינת יע"ל אלא אם כן יש בידך מסמך כזה מ – 5 שנים אחרונות, ובלבד שהתבצע מגיל 16 ואילך.

מדוע יש צורך בעידכון אבחון לפסיכומטרי/ מבחן אמי"ר / מבחן יע"ל?

שאלה כזו שואלים רבים מהזקוקים לאבחון לפסיכומטרי, במיוחד אם אובחנו בעבר פעם אחת או יותר באחד מסוגי האבחון הבאים: אבחון פסיכודידקטי, אבחון דידקטי, אבחון ליקויי למידה, אבחון פסיכולוגי, אבחון קשב ורכוז וכד'.

לכך כמה תשובות:

אימות מימצאים זהים בהשוואה בין אבחונים שונים (אבחון פסיכודידקטי, אבחון ליקויי למידה, אבחון דידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון קשב ורכוז), שנעשו בזמנים שונים ועל ידי מאבחנים שונים, מחזק קיום הלקות.

יחד עם זאת, השוואה בין אבחונים שנעשו לאורך השנים, מעידה על שינויים המתרחשים בעוצמת הלקות וביכולתה לעכב את תהליך הלמידה. במקרים בהם ניתן טפול כמו: הוראה מתקנת, ריפוי בעיסוק, ריפוי בדבור טפול תרופתי בקשיי קשב ורכוז – ניתן לצפות בשיפור מצבו של התלמיד/ה לאורך השנים. כך למשל, ילד שהיתקשה במיומנויות מוטוריקה עדינה וכתב ידו לא היה ברור, אך הוא הצליח לשפר את רמת קריאות כתב היד לאחר טפול בריפוי בעיסוק, יתכן שבמקרה כזה הקושי בכתיבה כבר לא יבוא לידי ביטוי, והוא לא צריך הקלות בפרק הכתיבה.

יתר על כן, ישנם מקרים, בהם קשיים, שהורשמו כחמורים על פי תיעוד האבחונים הקודמים, אין להם ביטוי במימצאי עדכון אבחון לפסיכומטרי בשל עזרה אינטנסיבית בהוראה מתקנת. לכן חשוב מאד להציג מסמכי האבחונים הקודמים (אבחון פסיכודידקטי, אבחון דידקטי, אבחון ליקויי למידה, אבחון פסיכולוגי, אבחון קשב ורכוז) וכן אשורים ממורים שסייעו וקדמו אתכם בעבר. תיעוד כזה יכול הרבה פעמים להוות שיכנוע מספק לקיום ליקויי למידה בעבר, ויסייע לקבלת התאמות לבחינה הפסיכומטרית, שכן ליקויי הלמידה נותנים עדין את ביטויים בתפקודכם (כמו: קושי בקריאה והבנת הנקרא).

מימצאי אבחון פסיכודידקטי מראים בדרך כלל כמה וכמה פונקציות לקויות, שרק בצפיה בהם לאורך השנים ניתן לזהות מהי הלקות הראשית ומהי המשנית; למשל ילד שזוהה עם קשיי קשב ורכוז עם היפראקטיביות כבר בבית הספר היסודי, תפקודו הלימודי לווה בהפרעות, ריבוי היעדרויות ובעיות התנהגות, שלכך נוספו גם קשיים בכתיבה וקריאה. יתכן שאבחון מאוחר עדין יזהה את קשיי הקשב והרכוז, אך שאר הקשיים יקבלו התייחסות מינורית או יעלמו. בהתבוננות במימצאי האבחונים השונים (אבחון לפסיכומטרי, אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון דידקטי, אבחון ליקויי למידה, אבחון קשב ורכוז) לאורך השנים, ניתן יהיה למקד ביתר דיוק מהי הלקות העיקרית, ממנה סובל הנבדק ולהמליץ על ההקלות המתאימות שיעזרו לכם לעבור את הבחינה בהצלחה!!!