איך לעבור את מבחן אמי"ר בקלות

הבחינה הפסיכומטרית הינה שלב מכריע ולא פשוט, בחייהם של המבקשים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, אך היא אינה שלב יחידי.

המעוניינים ללמוד במוסד להשכלה גבוהה מתבקשים בין השאר להוציא פטור באנגלית, וכך יהיו פטורים למעשה מקורסים באנגלית בכל מהלך הלמודים האקדמיים.

פטור באנגלית נקבע לפי הציון באנגלית במבחן הפסיכומטרי. מי שלא עשה מבחן פסיכומטרי או שעשה מבחן פסיכומטרי, אך הוא אינו מרוצה מהציון שקבל באנגלית יצטרך לגשת לבחינת אמי"ר (= אנגלית מיון לרמות) או אמירם (= אנגלית מיון לרמות ממוחשב). מטרת המבחנים היא לבדוק שליטה באוצר מלים רחב והבנת הנקרא באנגלית.

מבחן אמי"ר נעשה בחסות המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, אותו מוסד שכותב את הבחינה הפסיכומטרית. תוכן הפרקים וסוגי השאלות זהים לפרקי האנגלית בפסיכומטרי. לכן, למוד למבחן אמי"ר זהה ללמוד אנגלית לבחינה הפסיכומטרית. הציון במבחן אמי"ר תקף בכל האוניברסיטאות והמכללות כי הוא מבחן אנגלית ארצי.

מבחן אמירם הוא מבחן ממוחשב שנעשה בחסות המוסד בו ילמד או לומד כבר הנבחן. הציון במבחן אמירם תקף רק במוסד הלמודים בו נערכה הבחינה, ולא במוסד למודים אחר. מבחן זה "מתאים עצמו" לרמת הנבחן על ידי כך שרמת הנבחן מוערכת בעזרת כמה שאלות ברמת קושי בינונית. בכל שלב בהמשך המבחן, המערכת מעריכה את רמת הנבחן על פי תשובותיו לשאלות, שהוצגו עד לאותו הרגע ובהתאם לכך בוחרת את השאלה הבאה. מבחן אמירם מוערך כמבחן קל יותר ממבחן אמי"ר.

התאמות או הקלות בבחינות ניתנות רק בבחינת אמי"ר ולא במבחן אמירם. ועל פי קריטריונים שקובע המרכז הארצי לבחינות ולהערכה.

מדובר בהתאמות של השמעת שאלון הבחינה באנגלית מתוך קלטת ו/או הארכת זמן. התאמות אלו ניתנות לאחר הצגת מסמכים רלבנטיים אבחון פסיכודידקטי למרכז הארצי לבחינות ולהערכה המעידים על קושי בקריאה באנגלית ויתרון של הבנת הנשמע על פני הבנת הנקרא. 

תיק המסמכים יכלול אבחון פסיכודידקטי עדכני, אבחונים קודמים, תעודות בית ספר והערכות או דיווחים ממורים לאנגלית, שלימדו את המועמד בעבר. כאשר הקריאה באנגלית איטית, משובשת ומאומצת והבנת הנקרא נפגמת בשל כך, אך ההבנה משתפרת כאשר הטקסטים מושמעים – יהיה מוצדק להפנות בקשה לקבל השמעת הטקסטים באנגלית על מנת למצות את הידע הקיים טוב יותר.

נציין כי קשיים בקריאה וכתיבה בשפה האנגלית, מקורם בלקות שפתית או דיסלקציה קיימת בשפת האם – בעברית, ומעכבת רכישת שפות זרות.

דבר נוסף, אם עברת כבר אבחון פסיכודידקטי לקבלת התאמות למבחן אמי"ר. תוכל/י להציג דו"ח זה גם לצורך קבלת התאמות בבחינה הפסיכומטרית ו/או לצורך קבלת התאמות לשיפור או השלמת בחינות הבגרות.

ולסיום, מומלץ ללמוד ולהתכונן לבחינות אמי"ר או אמירם. יש היום אתרי "פטור" ואחרים המפרטים טיפים והמלצות לשפר ההצלחה בבחינות אלו.

בהצלחה!!!

קרא עוד:

אתרי פטור - ללמוד למבחן אמי"ר / אמירם

אתר נוסף - בו ניתן לקבל עזרה למבחנים: אמי"ר / אמירם

אבחון לפסיכומטרי

התאמות / הקלות בבחינה הפסיכומטרית ולבחינות הבגרות

רבים הפונים למכוננו, מכון עטרה, לאבחון לפסיכומטרי. מדובר בבחורים ובחורות בדרך כלל אחרי צבא, שרוצים להתקבל ללמודים במסלול האקדמי על מנת לרכוש השכלה ומקצוע. מי שכבר יש לו תעודת בגרות, ממשיך ללמוד בקורס לבחינה הפסיכומטרית. ישנם מי שאין להם עדין תעודת בגרות מלאה והם מעוניינים להשלים את בחינות הבגרות או לשפר את ציוני הבגרות. 

במכוננו אנו עורכים אבחון פסיכודידקטי לצורך איתור לקויות למידה וקבלת הקלות בבחינות הבגרות ובבחינה הפסיכומטרית. האבחון הפסיכודידקטי משמש למטרה כפולה; הוא מיועד לצורך קבלת התאמות בבחינות הבגרות וגם לבחינה הפסיכומטרית.

ככלל, מומלץ בשלב ראשון, למי שיכול, לשפר את ציוני הבגרות במתמטיקה ואנגלית במיוחד, ו/או לתגבר את רמת המקצוע; מ – 3 יחידות במתמטיקה ואנגלית ל – 4 או 5 יחידות, ורק אחר כך לעבור את הבחינה הפסיכומטרית ולכך כמה סיבות:

1.      הבחינה הפסיכומטרית בנויה לצורך כניסה לעולם האקדמי, ואליו מגיעים בין השאר גם סטודנטים שרמתם גבוהה במתמטיקה ואנגלית. כך שמי שרמתו מראש נמוכה במקצועות אלו מגיע עם חוסר בידע, עליו נבחנים בבחינה.

2.      תהליך שיפור או השלמת בחינות הבגרות מהווה תרגול טוב והתנסות לעוברים בשלב מאוחר יותר את הבחינה הפסיכומטרית.

3.      תנאי הקבלה ברב המוסדות האקדמאים (לא בכולם) דורשים רמה של לפחות 4 יחידות במתמטיקה ואנגלית.

חיילים משוחררים אחרי צבא העוברים אבחון פסיכודידקטי לצורך קבלת התאמות בבחינות הבגרות, יגישו את דו"ח האבחון לבית הספר בו הם למדו, אם הם תלמידים אינטרניים, ולמשרד החינוך בהרשמה לבחינות הבגרות, אם הם נבחנים אקסטרניים.

העוברים אבחון פסיכודידקטי לצורך קבלת התאמות לבחינה הפסיכומטרית, יגישו את דו"ח האבחון למרכז לאבחון והערכה בירושלים בצרוף מסמכים המתעדים את קשייהם בלמודים מהעבר. חשוב לצרף דו"חות אבחון קודמים, מסמכים המעידים על טפולים פרא רפואיים (ריפוי בעיסוק, ריפוי בדבור), אישורים רפואיים המעידים על אבחנה של קשיי קשב ורכוז, אישורים ממורים בבית ספר או מורים פרטיים – אם קבלו הוראה מתקנת או סיוע לימודי אחר. כמו כן חשוב לבחור תעודה אחת או שתיים משנות בית ספר, המעידים על הקשיים הרלבנטיים בלמודים; ציונים נמוכים או הערות המלמדות על הקושי.

ניתן לקבל פרטים ומידע במכוננו לגבי אבחון פסיכודידקטי, אבחון לפסיכומטרי או אבחון לבחינות הבגרות לצורך קבלת הקלות בבחינות.

קרא עוד:

אבחון לפסיכומטרי

אבחון לפסיכומטרי - מתי כדאי לערוך אבחון

הקלות לבחינה הפסיכומטרית

קליינטים ממליצים

טפול פסיכולוגי בקשיי תקשורת

שמחה לבשר כי בשעה טובה התפרסם הקיץ המאמר שכתבתי בכתב העת לעיון ומחקר בחינוך: 'עיונים בחינוך'. המאמר מתאר מקרה שהיה בטיפולי במשך כמה שנים בנער שאובחן כאספרגר, מה שמתבטא בקשיים ביצירת תקשורת בין אישית ובהבנת מצבים חברתיים שונים.

אנו מכירים את חמשת החושים: ראיה, שמיעה, טעם, ריח ומישוש. כאשר אחד מהחושים נפגע, למשל: הראיה או השמיעה, אנו מבינים כי ניתן לשפר אותם ע"י עזרים שונים כמו: משקפיים תואמות לשיפור הראיה או מכשיר שמיעה כאשר יש ירידה בשמיעה. הסביבה מתייחסת בסלחנות לסובלים מירידה בחושים אלו, במיוחד כאשר הקושי נראה, ונרתמת לסיוע ועזרה בשעת הצורך (למשל: לחצות את הכביש).

יש לנו חוש נוסף, פחות מוכר והוא ה'חוש החברתי'. חוש זה מסייע לנו ליצור קשרים חברתיים, להבין מסרים המופנים אלינו, לפרש כוונות של הזולת וכד'. אנו מצליחים בדרך כלל להבין לפי טון הדבור, הבעות הפנים ושפת הגוף מה מצפים מאיתנו ומה אחרים התכוונו לומר. לעיתים אנו מקבלים תגובה חיובית אך כוונת המוסר היא הפוכה (וכמלות השיר: "כשאת אומרת לא למה את מתכוונת"), כמה מבלבל!

אם כן, יש ילדים ומבוגרים שחסרים את ה'חוש החברתי', או שהוא נמצא אצלם במינון נמוך, ומקשה עליהם להבין מצבים חברתיים ולהתנהג בהתאם למצופה.

במקרים כאלה פרט לטפול פסיכולוגי היכול לשפר מיומנויות חברתיות, החברה יכולה גם כן להתגייס ולעזור בכך שתתווך את המצב לילד, כלומר תסביר לו ותדריך אותו מה עליו לעשות.

במקרה המובא במאמר התהליך החל באבחון פסיכודידקטי, בו שורטט פרופיל קוגניטיבי ורגשי של הקליינט. בהמשך החל טפול פסיכולוגי שתוכנן צעד אחר צעד בפיתוח "החוש החברתי" תוך התייחסות למקום בו נמצא המטופל.

אני מציעה למי שנתקל בקשיים חברתיים, בהבנת מצבים בין אישיים, לגשת לייעוץ. יתכן ויוצא לכם להתחיל קודם באבחון פסיכודידקטי על מנת לאתר את מקור הקושי או לשלול קשיים אחרים. בהמשך ניתן יהיה לשקול טפול פסיכולוגי והדרכה בנושא.

קרא עוד:

טפול באספרגר - לקריאת המאמר

קשיים חברתיים

אמא, גם אני רוצה חברתים

שיפור חברתי במתבגרים

ילדים בספקטרום האוטיסטי

האם יש לי קשיי קשב ורכוז?

כמעט כל פניה לאבחון פסיכודידקטי המתארת קשיים לימודיים, חברתיים או רגשיים, מאופיינת בין השאר גם בתלונות על קשיי קשב ורכוז; קשיים להתרכז בשעורים בכתה, קושי להתמיד בביצוע מטלות לימודיות, קשיים בתפקודי ארגון וניהול זמן ועוד.

בתהליך אבחון פסיכודידקטי אנו עושים אבחנה ממה נובעים הקשיים; יתכן שמקורם אכן בקשיים נוירולוגיים אובייקטיביים. לשם כך דרושה התרשמות רחבה הנלקחת מהיסטוריית חייו של הקלינט, דיווחי הוריו, מוריו ודיווחו האישי של הקלינט, התנהלותו והתנהגותו במהלך אבחון פסיכודידקטי.

לכך נוספים תוצאות ממיגוון מבחנים שנכללו אבחון פסיכודידקטי; חלקם מבחנים ממוחשבים כמו ה – MOXO – שהינו פיתוח ייחודי ומותאם לאוכלוסיה הישראלית. חלקם מבחנים שאינם ממוחשבים הבודקים זכרון עובד ומהירות עבוד, ומהווים מדד לקשב שמיעתי וחזותי בהתאמה ומבחנים לפיצול קשב. ככלל מבחנים הבודקים קשב ורכוז הינם מבחנים הבוחנים את יכולת ההתמדה של הנבדק למול מטלות רוטיניות שאין בהן ענין, והם נכללים כחלק מבטריית אבחון פסיכודידקטי.

כאשר התוצאות המתקבלות מאבחון פסיכודידקטי מצביעות על קשיים בתחום, חשוב לערוך התייעצות עם פסיכיאטר או נוירולוג מומחה לקשב ורכוז לגיל הנבדק (ילד, מתבגר, מבוגר), היות והם ברי הסמכות לקבוע קיומם של הפרעה זו ולהמליץ על טפול תרופתי לפי הצורך. 

האבחנה נקבעת על פי קריטריונים הכתובים ב – DSM 5, שהוא כלי דיאגנוסטי להפרעות פסיכיאטריות (מצורף בזאת תרגום הקריטריונים). קביעת האבחנה לקשיי קשב ורכוז מתבצעת בעזרת בדיקת איסוף מספר האיפיונים הדרושים מכל סעיף ואישור קיומם אצל הקלינט שמולנו. חשוב לציין כי אחד המאפיינים מדבר על זיהוי ההפרעה לפני גיל 12 שנים.

יחד עם זאת, לעיתים קשיי הקשב והרכוז המדווחים אינם נובעים מהפרעה נוירולוגית אובייקטיבית, אלא הם תוצאה של שיטת למידה (למשל: מורה המדברת בקול מונוטוני שאינו מענין את שומעיו).

לעיתים מתוארים הפרעות בתפקודי השינה והאכילה; ילד שהולך לישון לאחר חצות, וקם למוחרת היום ללמודים, לא יהיה מרוכז בגלל עייפות. נער שאוכל פעם ראשונה ביום רק כאשר הוא חוזר מבית הספר, יתקשה להתרכז וללמוד כראוי כשבטנו ריקה ומקרקרת. במקרים אלו חשוב לבחון את רכוז הילד/ה לאחר שהסדרנו את השינה, האכילה או שמענו שעור המועבר בצורה מעניינת. מומלץ גם לבדוק את תקינות תפקודי הראיה והשמיעה, לפני ביצוע אבחון פסיכודידקטי, על מנת לשלול קשיים רפואיים.

ישנם גם מקרים בהם הילד/ה נער/ה יכולים להציג קשיי קשב ורכוז קשים ומלווים גם בקשיים בהתנהגות. אולם בבדיקה מעמיקה נגלה כי המשפחה עוברת תקופת משבר קשה כמו: מחלה של אחד מבני המשפחה, סכסוך הורים או אחר. במקרים כאלה אבחון פסיכודידקטי יכול לתת הסברים למצבו הרגשי של הנבדק, וההמלצה תהיה סיוע רגשי לשיפור האוירה שנוצרה בבית בהתאמה למצב הנתון.

קרא עוד:

קשב ורכוז: אבחון לפי DSM5

קשב ורכוז - MOXO

שאלון לבדיקת קשב ורכוז

קשב ורכוז: הסבר ההפרעה

קשב ורכוז: הסבר להורים והמלצות להתמודדות

קשב ורכוז: טיפים למורים להתמודדות בכתה

קשב ורכוז: הצעות להתמודדות לילדים בבית ובכתה.

קשב ורכוז – יש גם יתרונות.

אבחון לפסיכומטרי - הקלות לבחינה הפסיכומטרית

תקופת הלמוד לבחינה הפסיכומטרית מלווה בלחצים רבים. אומנם מדובר רק בכמה חודשים, אך הם אינטנסיביים מאד, ומרובים בשעות למידה והשקעה. העומס הרב להספיק ללמוד חומר ולזכור מלים רבות ופרושיהן בעברית ואנגלית גורם לתסכול רב אצל כולם, וזה טבעי.

ישנם הפונים לערוך אבחון לפסיכומטרי או אבחון פסיכודידקטי על מנת לנסות ולקבל הקלות, ובכך להפחית מעט מהקושי. אך כדאי לזכור כי הקלות לבחינה הפסיכומטרית אינן מאושרות בקלות ולכל אחד, אלא רק לאחר הצגת תיק מסמכים הכולל אבחון לפסיכומטרי או אבחון פסיכודידקטי עדכני המעיד על קיום לקויות למידה. יש גם לצרף מסמכים מהעבר המעידים כי הלקות, נתנה את ביטויה בהיסטוריית החיים של הנבדק.

במקרה שהפונה מדווח על קשיים בחישוב. נבדוק לצורך אבחון לפסיכומטרי או בעזרת אבחון פסיכודידקטי אם מדובר בדיסקלקוליה שהיא למעשה ליקוי משמעותי בחשבון המתבטא בין השאר בקושי לחשב חישובים פשוטים. הסובלים מדיסקלקוליה נעזרים בדרך כלל באמצעים מוחשיים וסופרים אותם על מנת לחשב תרגילים פשוטים. בנוסף, ידווחו הסובלים מדיסקלקוליה על קושי להסתדר עם כספים בחיי היום יום, לבדוק תשלומים, לתת עודף או להתמצא בכיוונים (ימין שמאל). לעיתים הם מתקשים ל"קרוא" שעון מכני. קשיים אלו החלו כבר בגיל צעיר והתבטאו בקושי לרכוש מספרים בגן, בקושי לחשב וללמוד את לוח הכפל בבית ספר ועוד.

ההקלות בבחינה הפסיכומטרית נועדו לעקוף את הבעיה או הלקות, תוך שיקוף יכולתו של הנבחן מבלי לפגוע במדדי הבדיקה הפסיכומטרית, אותה הם אמורים לבדוק. כך למשל, כאשר הנבדק מתקשה לחשב חישובים, אך אינו מגלה הבנה של הדרך לפתרון בעיות מילוליות בחשבון, המחשבון לא יסייע במקרה כזה בבחינה הפסיכומטרית, משום שהוא לא יוכל לנצל אמצעי זה על מנת לענות על השאלות. 

אישור בשימוש במחשבון בבחינה הפסיכומטרית נועד למציגים קושי משמעותי בחישובים, שמגובה באבחון לפסיכומטרי או אבחון פסיכודידקטי, כמו גם בתעודות ו/או מסמכים מהעבר, אך בתנאי שהנבדק יודע להתמודד עם בעיות מילוליות ומבין מה הדרך שיש לחשב על מנת להגיע לפתרון. 

נציין כי כאשר הביצועים החלשים בחשבון נובעים משיטות למידה, היעדרויות משיעורים, חרדות או הפרעות נפשיות אחרות לא מדובר בדיסקלקוליה, ונוכל פעמים רבות להסיק על כך ממימצאי אבחון לפסיכומטרי או אבחון פסיכודידקטי.

קישורים נוספים:

אבחון לפסיכומטרי

אבחון פסיכודידקטי

אינדקס הקלות לפסיכומטרי

שאלונים לפסיכומטרי