תקופת הלמוד לבחינה הפסיכומטרית מלווה בלחצים רבים. אומנם מדובר רק
בכמה חודשים, אך הם אינטנסיביים מאד, ומרובים בשעות למידה והשקעה. העומס הרב
להספיק ללמוד חומר ולזכור מלים רבות ופרושיהן בעברית ואנגלית גורם לתסכול רב אצל
כולם, וזה טבעי.
ישנם הפונים לערוך אבחון לפסיכומטרי או אבחון פסיכודידקטי על מנת
לנסות ולקבל הקלות, ובכך להפחית מעט מהקושי. אך כדאי לזכור כי הקלות לבחינה
הפסיכומטרית אינן מאושרות בקלות ולכל אחד, אלא רק לאחר הצגת תיק מסמכים הכולל
אבחון לפסיכומטרי או אבחון פסיכודידקטי עדכני המעיד על קיום לקויות למידה. יש גם
לצרף מסמכים מהעבר המעידים כי הלקות, נתנה את ביטויה בהיסטוריית החיים של הנבדק.
במקרה שהפונה מדווח על קשיים בחישוב. נבדוק לצורך אבחון
לפסיכומטרי או בעזרת אבחון פסיכודידקטי אם מדובר בדיסקלקוליה שהיא למעשה ליקוי
משמעותי בחשבון המתבטא בין השאר בקושי לחשב חישובים פשוטים. הסובלים מדיסקלקוליה
נעזרים בדרך כלל באמצעים מוחשיים וסופרים אותם על מנת לחשב תרגילים פשוטים. בנוסף,
ידווחו הסובלים מדיסקלקוליה על קושי להסתדר עם כספים בחיי היום יום, לבדוק תשלומים, לתת עודף או להתמצא בכיוונים (ימין שמאל). לעיתים הם מתקשים ל"קרוא"
שעון מכני. קשיים אלו החלו כבר בגיל צעיר והתבטאו בקושי לרכוש מספרים בגן, בקושי
לחשב וללמוד את לוח הכפל בבית ספר ועוד.
ההקלות בבחינה הפסיכומטרית נועדו לעקוף את הבעיה או הלקות, תוך שיקוף
יכולתו של הנבחן מבלי לפגוע במדדי הבדיקה הפסיכומטרית, אותה הם אמורים לבדוק. כך
למשל, כאשר הנבדק מתקשה לחשב חישובים, אך אינו מגלה הבנה של הדרך לפתרון בעיות
מילוליות בחשבון, המחשבון לא יסייע במקרה כזה בבחינה הפסיכומטרית, משום שהוא לא
יוכל לנצל אמצעי זה על מנת לענות על השאלות.
אישור בשימוש במחשבון בבחינה
הפסיכומטרית נועד למציגים קושי משמעותי בחישובים, שמגובה באבחון לפסיכומטרי או
אבחון פסיכודידקטי, כמו גם בתעודות ו/או מסמכים מהעבר, אך בתנאי שהנבדק יודע להתמודד
עם בעיות מילוליות ומבין מה הדרך שיש לחשב על מנת להגיע לפתרון.
נציין כי כאשר הביצועים
החלשים בחשבון נובעים משיטות למידה, היעדרויות משיעורים, חרדות או הפרעות נפשיות
אחרות לא מדובר בדיסקלקוליה, ונוכל פעמים רבות להסיק על כך ממימצאי אבחון לפסיכומטרי או
אבחון פסיכודידקטי.
קישורים נוספים:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה