אבחון פסיכודידקטי או טפול פסיכולוגי
הורים רבים פונים אלי בבקשה לערוך לילדם או לילדתם אבחון פסיכודידקטי
או אבחון פסיכולוגי. בדיקה כזו נפוצה היום מאד. רבים מתלמידי הכתה עוברים אבחון
כזה, ולכן קל לשכנע את ילדכם או ילדתכם להגיע לתהליך שכזה. מה גם שבסופו הוא יוכל
לזכות בהקלות בבחינות. כלומר, מבחינת הילד/ה התהליך לרב כדאי ויש "שכר
בצידו" – ההקלות.
אולם ישנם מקרים בהם יש צורך בטפול פסיכולוגי, טפול זוגי או טפול
משפחתי, ולא באבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי, ולעיתים הקליינטים הם ההורים
ולא הילדים. ולמה כוונתי?
תהליך האבחון הפסיכודידקטי והאבחון הפסיכולוגי מתחיל קודם כל בשיחה עם
ההורים. השיחה נועדה להיכרות הדדית שלי את ההורים והילד, על פי פרטים שהם מוסרים,
ושל ההורים אותי. כבר בשיחה כזו עולים ההורים; האם הם יושבים קפואים על מקומם,
מתוחים או מתנועעים, איזה מקום ישיבה הם בוחרים ובאיזה מרחק מההורה השני. אני שמה
לב לדרך הדבור; מי הדובר? מי מתחיל ראשון? מה טון הדבור וכדומה. מה הדינמיקה בין
ההורים; מהי מידת ההסכמה או השוני בדעות בינהם.
ישנם מקרים בהם עולים
מאפיינים מאד ברורים ובולטים, שצרך להיות עיוור כדי לא לראות אותם. למשל, על כל
שאלה פשוטה ואינפורמטיבית, כמו: איך עבר ההריון או הלידה עם הילד/ה המועמד לאבחון,
עולים וויכוחים קשים ומרים בין ההורים, כאשר כל אחד מהם עומד על דעתו בתקיפות
שגרסתו אמיתית. ישנם הורים, שמתעלמים מנוכחותי ואפילו מרימים קולם וזורקים משפטים
מעליבים ופוגעים להורה השני.
ברב המקרים כאשר אני מאמתת את המתרחש בחדר הקליניקה שלי ומבררת האם
התנהגויות כאלה גם קורות במציאות. אם אכן כך הדבר, ולרב הורים מודים בכל, אני
משקפת את מחשבותי ותחושותי שהאוירה המלחמתית והביקורתית בבית משפיעה על תפקודו של
הילד/ה בכלל ועל הישגיו הלימודיים בכלל. חישבו מה קורה לילד/ה החוזר לביתו, סביבתו
הבטוחה, ולא מוצא מקום שלו ורגוע ללמוד בו ולנוח בו. לחילופין, הוא מאזין וצופה
בויכוחים קולניים אינסופיים של הוריו. איך זה היה משפיע המצב הוא כזה, והיסטוריית
החיים של הילד/ה מחזקים זאת, הפתרון אינו אבחון פסיכודידקטי אלא צורך להיכנס
לתהליך של טפול זוגי להורים ן/או טפול פסיכולוגי לילד/ה שיקבל כלים להתמודד עם
הלחץ והמצוקה הקיימים בבית.
קישורים נוספים:
תודה רבה על המידע.
השבמחקהרבה אנשים אינם מבחינים את ההבדלים בין אבחון דידקטי לאבחון פסיכולוגי, ומאוד מפחדים מהמילה פסיכולוגי. אני חושב שזה דבר שעדיין מרתיע אנשים מלקחת את ילדיהם לאבחון מסוג זה ולא פשוט לעשות אבחון דידקטי.
אני חושב שזה חשוב להסביר שאבחון דידקטי מתמקד בעיקר בקשיים הלימודיים ולא מתעסק בקשיים הרגשיים והחברתיים של הנבדק. כאשר הציעו לבני לעשות אבחון פסיכולוגי מאוד נלחצתי ומאוד התגוננתי אבל לאחר שקיבלתי הסבר (הרבה בעזרת האינטרנט) הבנתי כי לא מדובר בדבר רע אלא כנראה שבני סובל גם מקשיים אחרים חוץ מהלימודים ולכן הסכמתי לכך.
האבחון הפסיכולוגי נתן לו הרבה כלים להתמודד עם הלחצים והקשיים החברתיים ואני חושב שזה מאוד חשוב!