28.3.16

אבחון פסיכודידקטי לילדי גן



בעקבות פניות ושאלות רבות, שהגיעו אלי בימים אלו, לגבי ילדים בגיל הגן הזקוקים לאבחון פסיכודידקטי, אבחון בשלות, אבחון פסיכולוגי או אבחון התפתחותי, להלן כמה טיפים, הסברים והבהרות:

ילדי גן חובה: גילאים 5-6 שנים:
·        

  • ילדים בני 5-6 שנים, הלומדים בגן חובה, וזכאים ע"פ תאריך הלידה שלהם ללמוד בבית ספר, ויש התלבטות לגבי התאמתם לכתה א' ו/או הועלתה מחשבה לגבי הצורך במסגרת מיוחדת (למשל, כתה א' לליקויי למידה) – מומלץ שיעברו אבחון פסיכודידקטי, הכולל בנוסף לאבחון הפסיכולוגי גם חלקים דידקטיים לבדיקת המוכנות לקריאה (כמו: זיהוי אותיות, בדיקת המודעות הפונולוגית, האבחנה החזותית ועוד), כתיבה (למשל: כתיבת שם פרטי ומשפחה) וחשבון (למשל: ספירה, חבור וחסור עד 10) ברמה הנדרשת בגילאים אלו. כ"כ נבדקת באבחון הפסיכודידקטי הבשלות הרגשית והחברתית ללמודים במסגרת ביה"ס. האבחון נקרא גם אבחון בשלות. ניתן גם להעביר למטרה זו רק אבחון פסיכולוגי, שאינו כולל את החלקים הדידקטיים (לעיל). מדובר באבחון קצר ומצומצם יותר מבחינת המימצאים שלו מהאבחון הפסיכודידקטי, שאינו נותן מידע רחב, אך הוא גם כן אפשרי.

  •  במקרים בהם יש התלבטות לגבי מוכנות או בשלות רגשית של הילד/ה לכתה א', כדאי לערוך אבחון פסיכודידקטי או אבחון בשלות רק לקראת סוף שנת הלמודים בגן חובה (בחודשים: מאי, יוני, יולי), משום שבגילאים אלו יכולים להתרחש שינויים משמעותיים בטווח של חצי שנה ויותר. בצורה כזו תקבלו חוות דעת עדכנית ומהימנה יותר לגבי מצבו של הילד/ה.

  • כאשר קיימת התלבטות לגבי עליה לכתה א' או שנה נוספת בגן חובה, רצוי לערוך רישום כפול. כלומר; רשמו את הילד/ה במועדי הרישום המפורסמים בישובכם לגן חובה, הרצוי לכם, לפי מקום המגורים לשנת הלמודים הבאה. במקביל מומלץ לרשום את הילד לכתה א' בבי"ס המועדף עליכם.

באופן כזה, תוכלו לערוך אבחון פסיכודידקטי או אבחון בשלות בשלב מאוחר יותר, ובחודשים האחרונים של השנה (אפריל, מאי, יוני), ולקבל מימצאים עדכניים יותר.
עם קבלת תוצאות העדכניות של האבחון הפסיכודידקטי או אבחון הבשלות והמלצותיו, תוכלו לבטל את הרישום המיותר (גן או בי"ס).
במקומות, בהם לא ניתן לערוך רישום כפול, רתוי לרשום את הילד לגן החובה, בו תרצו שילמד בשנה הבאה. במקרה והאבחון הפסיכודידקטי או אבחון הבשלות ימליץ על עליה לכתה א', תוכלו לבטל את הרישום בגן, ולרשמו לכתה א'. בד"כ בביה"ס אין מגבלה מקום, ויש מחוייבות לקבלו, מה שלא קיים במסגרת גן חובה.

ילדי גן גילאים 2- 4 שנים:
 

  • ילדים בגילאים 2.5 – 4 שנים, יערוך את האבחון פסיכולוג התפתחותי, רצוי מומחה. פסיכולוג התפתחותי יכול לאבחן ולטפל בילדים בגיל הרך עד 9 שנים.
  • המינוח המקצועי לאבחון המבוקש לילדים בגילאים 2.5 - 4 שנים הוא אבחון התפתחותי או אבחון פסיכולוגי.

  • כאשר מדובר בילדים בגילאים 4-6 שנים, האבחון יעשה ע"י פסיכולוג התפתחותי ו/או פסיכולוג חינוכי, רצוי מומחה, היות שגילאים אלו משותפים לפסיכולוגים משני התחומים. נסביר כי תחום אחריותו של פסיכולוג חינוכי כוללת ילדים ותלמידים במערכות חינוך מגוונות החל מגיל 4 שנים ומעלה (גן, בי"ס יסודי, חטיבה, תיכון ופסיכומטרי).

  •  האבחון הנערך לילדי הגן נקרא אבחון פסיכולוגי או אבחון התפתחותי, כאשר אין למעשה הבדל בתהליך או בכלי האבחון המועברים לילד.

  •  מימצאי האבחון לילדי גן והמלצותיו (אבחון התפתחותי, אבחון פסיכולוגי, אבחון פסיכודידקטי, אבחון בשלות) יכוון אתכם ההורים ואת הצוות החינוכי לדרכי פעולה מתאימים ולבניית תוכנית עבודה עבור הילד כמו: עזרה בתחום הלימודי, מסגרת למודים מתאימה, שעות סיוע של גננת שילוב, פניה לטפולים פרא רפואיים (ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת) או קבלת הדרכה נכונה לשיפור התנהגות הילד או מצבו החברתי.

  • גילו הצעיר של ילד/ה בגן מגדיל במקרים רבים את הסיכויים לשפר את מצבו כתגובה לקבלת עזרה נכונה. לכן, ככל שתקדימו לערוך אבחון פסיכודידקטי, אבחון התפתחותי, אבחון פסיכולוגי או אבחון בשלות, תקבלו תמונת מצב עדכנית ומהימנה ותוכלו לעזר לילדכם.

קישורים נוספים:

אבחון בשלות לכתה א'

איך אדע אם ילדי מוכן לכתה א'?

אבחון התפתחותי


16.2.16

מתי כדאי לעשות אבחון פסיכודידקטי?





הכנתי רשימה של כמה מהמצבים האופייניים לפונים לאבחון פסיכודידקטי. מדובר במאפיינים שיכולים ל"הדליק נורה אדומה", ולאותת על הצורך לפנות להתייעצות ולערוך אבחון פסיכודידקטי.

·          

  •  כאשר ההישגים בלמודים נמוכים למרות ההשקעה.

  • כאשר הצוות החינוכי מעריך יכולות גבוהות שלא באות לידי מימוש; כלומר התלמיד יכול להגיע להישגים גבוהים בהרבה ממה שהם בפועל.

  • כאשר התלמיד מתקשה לרכוש את מיומנויות היסוד כמו קריאה, חשבון ובהמשך הבנת הנקרא ואנגלית בשיטות המקובלות, ונמצא בפער מתלמידי כיתתו.

  • כאשר כתב היד לא קריא. הכתיבה מלווה בשגיאות כתיב רבות ויש הימנעות מכתיבה.

  • כאשר לתלמיד קושי לזכור את החומר הנלמד אחרי זמן.
  • כאשר התלמיד לא ממלא את המטלות הלימודיות: שעורים מבחנים וכד'.

  • כאשר התלמיד לא מספיק להשלים את המבחנים, למרות שהוא יודע את התשובות.

  • כאשר התלמיד זקוק להסברים רבים נוספים על מנת להבין שאלות ואת המתבקש ממנו.

  • כאשר התלמיד מתקשה לעבוד באופן עצמאי וזקוק לעזרה והשגחה אינטנסיביים.

  • כאשר התלמיד מפריע בשעור ו/או לא מקשיב ולא מרוכז.

  • כאשר התלמיד מאחר לשעורים ונעדר מבית הספר.

  • כאשר לתלמיד קושי ליצור קשר חברתי.

  • כאשר הצוות החינוכי מפנה את תשומת לבכם ההורים לקשיים של התלמיד.



ניתן לפנות לאבחון פסיכודידקטי בכל עת וזמן. אף פעם לא מאוחר מדי.

בכל זאת כדאי לכם לדעת מספר כללים:

·       

  •        אבחון פסיכודידקטי תקף ע"פ חוק ל – 3 שנים

  •  אבחון פסיכודידקטי הנעשה החל מכתה ז' ואילך תקף עד סוף כתה יב' לצורך התאמות לבחינות הבגרות וניתן להיעזר בו לצורך זה עד גיל 25 שנים.

  • אבחון פסיכודידקטי הנעשה בגיל 16 שנים ואילך תקף גם לצורך הקלות בבחינה הפסיכומטרית למשך 5 שנים, רק במקרה שהוא כולל את כל הסעיפים הדרושים למרכז הפסיכומטרי.

 

21.1.16

למה טוב לעשות אבחון פסיכודידקטי?




אבחון פסיכודידקטי הוא מבדק שמוצע לתלמידי בי"ס יסודי, חטיבה ותיכון. 
הוא כולל:
1  1. בדיקת החלק הפסיכולוגי: מנת משכל- IQ ומצב רגשי חברתי.
2  2.   בדיקת החלק הדידקטי - הכולל בדיקה של כל מה שקשור במצב הלימודי: קריאה, חשבון, כתיבה, הבנת הנקרא ואנגלית.
3 3. בשני חלקי האבחון: הפסיכולוגי והדידקטי - נבדקים במבחנים שונים התפקודים האחראים ללמידה: זכרון, קשב ורכוז, מוטוריקה, תפיסה חזותית ושמיעתית ועוד, ויחד נותנים תמונה מקיפה וברורה של מצב הנבדק, לאחר ניתוח המימצאים על ידי פסיכולוג חינוכי מומחה.
4 4. אבחון פסיכודידקטי ממפה תמונת מצב של חוזקות לצד חולשות וממליץ על דרכי התמודדות עם הקשיים ו/או בניית תוכנית למודים מתאימה.

למה אם כן צריך או כדאי לערוך אבחון פסיכודידקטי?

  • אבחון פסיכודידקטי הוא המקיף ביותר, ונותן תמונת מצב כוללת ומעמיקה על הנבדק.
  •  ניתוח מימצאי אבחון פסיכודידקטי נעשה על ידי פסיכולוג חינוכי מומחה המנוסה בתחום.
  • מימצאי אבחון פסיכודידקטי יסייעו להבנה טובה יותר של מצבך.
  •  אבחון פסיכודידקטי מזהה חוזקות לצד חולשות.
  • אבחון פסיכודידקטי מאתר ליקויי למידה כמו לקות שפתית, דיסגראפיה, דיסקלקוליה, קשיי קשב וכרוז', ליקויי למידה לא מילוליים ועוד.
  • ינתנו המלצות איך להתמודד עם הקשיים ואיך ללמוד בדרך נכונה. למשל, כאשר ממצאי האבחון מצביעים על זכרון שמיעתי טוב מזכרון חזותי, תכוון ללמוד בעזרת שינון ולמידה בע"פ באופן פרטני או עם חבר/ה. במקרה זה שיחה ודיון בחומר הלימודי מומלצים מאד. לעומת זאת, סיכומים ורישומים במקרה אינם יעילים.
  •  קבלת התאמות בדרכי ההיבחנות למשל: כאשר יש קושי בהבנת הנקרא לאחר קריאה עצמאית, אך הבנה משתפרת משמעותית לאחר האזנה לטקסט, ניתן להיעזר בקלטות או בהקראה של שאלות המבחן על מנת להבינו טוב יותר. בדו"ח אבחון פסיכודידקטי ינתנו המלצות מסוג זה.
  •  דו"ח אבחון פסיכודידקטי יזכה בקבלת שעות שילוב (עזרה) בבי"ס.
  •  דו"ח אבחון פסיכודידקטי יכוון את הצוות החינוכי בבי"ס ובמסגרת פרטית לתוכנית עבודה ולדרכי הוראה מתאימים.
  •   ישנם מקרים שלאחר אבחון פסיכודידקטי תכוון ללמוד במסגרות אחרות מתאימות יותר למשל: בי"ס למחוננים, גן שפתי, גן טפולי, כתה קטנה לליקויי למידה, בי"ס לחינוך מיוחד ועוד.
  • התהליכים בבית הספר לאיתור, זיהוי וטפול בקשיים של מסוג זה לעיתיים איטיים, במיוחד כשמדובר בתלמיד/ה שקטים, כך שזמן יקר בתהליך הלמידה נאבד – וחבל. לכן, חשוב להיות רגישים למצב של ילדכם: למשל, אם ילדכם סיים כתה א' והוא עדין אינו קורא, או אם קיימים קשיים בהבנת הנקרא בכיתות גבוהות יותר, אם יש קושי ללמוד ולהכין שעורים באופן עצמאי או קושי חברתי – צריכה להידלק 'נורה אדומה' אצלכם ההורים. כדאי לפנות לאבחון פסיכודידקטי מקיף לברור מקור הבעיה על מנת לטפל בה בהקדם.
  • במצב של אי וודאות והעלאת השערות לגבי מצב הילד (האם הוא עצלן? האם יש קשיי קשב ורכוז? האם חוסר הצלחה תלויה במורה?) - אבחון פסיכודידקטי יוציא ממצב אי וודאות וחוסר בהירות ויתן תשובות מקצועיות לשאלות שיש לכם לגבי ילדכם.
  • ישנם הורים שהגיעו למסקנה כי חובה על כל אחד לעבור אבחון פסיכודידקטי גם אם אין קשיים מיוחדים, על מנת לבדוק ולהעריך את המצב באופן מקצועי, ועל סמן זה להחליט על דרכי פעולה.
קישורים נוספים:

 אבחון פסיכודידקטי

ליקוי למידה: מילון מושגים

מהו ליקוי למידה?

10.6.15

ילדים לא מקובלים


התוכנית "ילדים לא מקובלים" בערוץ 10(שודר ב – 5/15) הביאה למודעות כלל הצבור מקצת מסבלם של ילדים הנפגעים מבחינה חברתית, והציגה את הקושי למצוא את הדרך הנכונה לצאת מזה. הבחנתי שברב המקרים הילדים שסבלו מחרם, נידוי או הרחקה חברתית, היו שונים באופן מסויים מהאחרים: גופנית (גבוהים מדי, נמוכים מדי, שמנים מדי), בעלי סטטוס חריג (אינם ילידי הארץ, הוריהם מבוגרים או יש להם בן משפחה חריג) וכד'. 

המאפיינים החיצוניים הללו נקלטים במהירות על ידי ילדים ונוער. במודע או שלא במודע, הם משווים מאפיינים אלו לכלל החבורה הנורמטיבית, ובשל חריגותם מהכלל, יוצרים אצל חלקם תגובות שליליות של בוז, לעג ותוקפנות.
אני יכולה לומר מניסיוני, ועל כך לא דובר בתוכנית, שקבוצת "המציקים" כוללת בד"כ ילדים ונוער, שגם להם יש חולשות, לעיתים מאותם סוגים של הילדים הלא מקובלים. על ידי השפלת הזולת, הם חשים שכבודם העצמי חוזר אליהם. בדרך זו הם מחזירים לעצמם את השליטה בחייהם (אני יודע שברגע שאקרא לילד "שמן" הוא יעלב).
תגובתם של הילדים "הלא מקובלים" משדרת בדרך כלל פגיעה, השפלה וביטחון עצמי נמוך, מה שמהווה חיזוק חיובי להתנהגותם של מפעילי החרם וההשפלות ("צדקנו"!), ומעודד אותם לחזור על כך. 

באופן דומה, אני חשה כי בחברת המבוגרים מתרחשים אותם תהליכים שליליים, אם כי לרב בצורה יותר "מהוגנת". מה קורה למשל, כשבחבורת מבוגרים ישנם בעלי סטטוס חריג (כמו: רווק/ה בגיל מתקדם, זוג נשוי הרבה שנים ללא ילדים, אדם מובטל זמן רב וכד')? במקרים כאלה מתחילים אנשים לרכל, לשאול שאלות מציקות וכד'. הפגועים חשים בושה ותסכול, ומעדיפים להישאר ב – ד' אמותיהם, מאשר לצאת להילחם על כך. כך הם נענשים פעמיים; ההתמודדות עם הבעיה והקושי לקבל תמיכה מהחברה, וכפועל יוצא הם מסתגרים בבדידותם ואין להם עם מי לחלוק את כאבם האישי.

אז מה אפשר לעשות?
  • הראו פניות ו"אוזן קשבת" לילדיכם, שירגיש שיכול לבוא ולשתף אתכם במצוקתו.
  • הרבו בחיזוקים חיוביים בתחומי החוזק אצל הילד/ה.
  • עודדו חברויות בסביבות שאינן פוגעות (כמו: חוג, תנועת נוער, שכנים, משפחה, ילדים בכתה שיכולים לתמוך)
  • היפגשו עם המחנך/ת ליידוע, לשיתוף, לשמיעת חוות דעת וחשיבה משותפת על דרכים להתמודדות.
  • רישמו את הילד/ה לחוג ספורט (ג'ודו, קארטה וכד') לחיזוק גופני וקבלת כלים להתגוננות.
  • היעזרו בסיוע מקצועי של פסיכולוגי חינוכי. במקרים כאלה תוכלו לקבל המלצות תואמות למקרה האישי שלכם כיצד לנהוג ומה לעשות וליווי מקצועי לצוות החינוכי בביה"ס. על פי הנתונים הרלבנטיים תכוונו לצורך בטפול פסיכולוגי שילווה בדרך כלל ביעוץ או הדרכת הורים. במקרים מסויימים יתכן ויומלץ לכם לעבור אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי על מנת לבדוק את המצב רגשי חברתי של ילדיכם, מה שיוכל לסייע בבניית תוכנית טפולית.

מקורות נוספים:


 

5.3.15

עולים חדשים



הצרפתים באים

 
בתקופה זו בה מגיע גל עליה גדול של יהודים עולים מצרפת, ואיתם מתנגנים צלילי השפה הצרפתית ועולה ניחוח המאכלים המיוחדים, חוזרים ועולים אצלי הזכרונות מתקופת היותנו מהגרים בשליחות בארץ האפשרויות הבלתי נגמרות, הלא היא ארץ הזהב – אמריקה.
 
אומנם לא היינו ממש עולים, אבל מעבר לארץ אחרת ואחרי כמה שנים החזרה לארץ, גורם לטלטלה בחיי הפרט, הזוג והמשפחה. השפה האנגלית, גם אם היא שפה בינלאומית נלמדת ונפוצה, נראתה לי בפועל אחרת, לעיתים לא מובנת בחיי השגרה היום יומיים, ושונה מהספרים מהם למדתי ברמה האקדמית. הילדים נקלטו למערכות חינוך שלא היה להם מושג מה נאמר שם. אז הקלישאה שילדים מסתגלים מהר וקולטים בלי בעיה שפה זרה, לא בדיוק עבדה אצלנו. לקח כמעט 9 חודשים עד שהבנות שלי שהיו בגן ובביה"ס היסודי הרגישו נינוחות לתקשר באנגלית. הם למדו הרבה מתוכנית הטלויזיה. החביבה עליהם ביותר היתה התוכנית 'בארני' – שמקבילה אצלנו ל'פרפר נחמד'. כאשר מלים בסיסיות כבר נקלטו, הם עברו לתוכניות ברמה גבוהה יותר. 

 
החלק המתסכל ביותר היתה החברה. היות ומדובר בתרבות שונה ובהתנהלות אחרת, ועל אף שסביבנו היתה הקהילה היהודית ובינהם ישראלים, חווינו זרות ובדידות חברתית. אם בישראל אפשר להרים טלפון לחבר, ולבוא לבקר אותו לאחר כמה דקות, באמריקה - יש לעשות הכנה לכך כחודש מראש. ויש להם שם לזה RESERVATION. אז לך תסביר לילדה ישראלית בת 3 או בת 5 שהחברה לא יכולה לבוא עכשיו רק ביום שני בעוד 3 שבועות בשעה 16:15...

 
ויש עוד הרבה דברים שונים וחדשים שצריך להתרגל אליהם כמו מזג האויר, צורת המגורים, הכבישים ומהירות הנהיגה, הטבע הפראי ולעיתים רוחות ההוריקן, ההתייחסות הרצינית והאובססיבית של האנשים למזג האויר, הפרגמטיקה של השפה (האמריקאים נוטים לדבר בלשון חיובית, אבל הם לא מתכוונים לזה תמיד. לעומת זאת להגיד באמת מה שאתה חושב כמו בארץ נחשב לגסות רוח) ועוד ועוד.

אז לעולים הצרפתים, כמו גם לעולים אחרים המגיעים לארץ לא קל. הם צריכים להתמודד עם הרבה דברים שונים ממה שהורגלו להם עד כה, וזה לא פשוט בכל גיל ובכל מצב. מדינת ישראל מעניק 'סל' לעולים, אך הוא מוגבל בזמן ובתקציב. קיימת זכאות ללמוד באולפן את השפה העברית ללא תשלום. מערכות החינוך בבתי ספר יסודי, חטיבה או תיכון, במיוחד במקומות בהם יש כמות גדולה של עולים, מתגייסות לתת לעולים שעות עזרה בשפה. לעיתים נפתחות כיתות עולים, בהם מלמדים את החומר יותר לאט ומותאם לתלמידים. ישנן הקלות בבחינות בכלל ובבחינות הבגרות להם זכאים העולים, והן ניתנות אוטומטית לפי ארץ המוצא ותאריך העליה. לאחר שנתיים מיום העליה לארץ ניתן לערוך אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי בעברית על מנת למפות את החוזקות והחולשות ולבנות תוכנית למודים מתאימה, ולהמליץ על הקלות לבחינות הבגרות. הקדמת תהליך האבחון הפסיכודידקטי או האבחון הפסיכולוגי לפני תום השנתיים לשהות בארץ – אינה מומלצת, היות וגם אם האבחון נערך בשפת האם או באמצעות מתורגמן, עדין יש חשש להטיה תרבותית בשאלות, התואמות בחלקן את התרבות הישראלית.
 
תקופת הקליטה בארץ היא תקופת הסתגלות לא תמיד פשוטה ויכולה לקחת זמן. עזרה לעולים בידידות, מידע, הכוונה ואפילו מלת עידוד יכולה לסייע. מאחלת הצלחה!!!


BONNE CHANCE!!!!

קישורים נוספים