הצרפתים באים
בתקופה זו בה מגיע גל עליה גדול של יהודים עולים מצרפת, ואיתם מתנגנים
צלילי השפה הצרפתית ועולה ניחוח המאכלים המיוחדים, חוזרים ועולים אצלי הזכרונות
מתקופת היותנו מהגרים בשליחות בארץ האפשרויות הבלתי נגמרות, הלא היא ארץ הזהב –
אמריקה.
אומנם לא היינו ממש עולים, אבל מעבר לארץ אחרת ואחרי כמה שנים החזרה
לארץ, גורם לטלטלה בחיי הפרט, הזוג והמשפחה. השפה האנגלית, גם אם היא שפה
בינלאומית נלמדת ונפוצה, נראתה לי בפועל אחרת, לעיתים לא מובנת בחיי השגרה היום
יומיים, ושונה מהספרים מהם למדתי ברמה האקדמית. הילדים נקלטו למערכות חינוך שלא
היה להם מושג מה נאמר שם. אז הקלישאה שילדים מסתגלים מהר וקולטים בלי בעיה שפה
זרה, לא בדיוק עבדה אצלנו. לקח כמעט 9 חודשים עד שהבנות שלי שהיו בגן ובביה"ס
היסודי הרגישו נינוחות לתקשר באנגלית. הם למדו הרבה מתוכנית הטלויזיה. החביבה
עליהם ביותר היתה התוכנית 'בארני' – שמקבילה אצלנו ל'פרפר נחמד'. כאשר מלים
בסיסיות כבר נקלטו, הם עברו לתוכניות ברמה גבוהה יותר.
החלק המתסכל ביותר היתה החברה. היות ומדובר בתרבות שונה ובהתנהלות
אחרת, ועל אף שסביבנו היתה הקהילה היהודית ובינהם ישראלים, חווינו זרות ובדידות
חברתית. אם בישראל אפשר להרים טלפון לחבר, ולבוא לבקר אותו לאחר כמה דקות, באמריקה
- יש לעשות הכנה לכך כחודש מראש. ויש להם שם לזה RESERVATION. אז לך תסביר לילדה ישראלית בת 3 או בת 5 שהחברה לא יכולה לבוא עכשיו
רק ביום שני בעוד 3 שבועות בשעה 16:15...
ויש עוד הרבה דברים שונים וחדשים שצריך להתרגל אליהם כמו מזג האויר,
צורת המגורים, הכבישים ומהירות הנהיגה, הטבע הפראי ולעיתים רוחות ההוריקן,
ההתייחסות הרצינית והאובססיבית של האנשים למזג האויר, הפרגמטיקה של השפה
(האמריקאים נוטים לדבר בלשון חיובית, אבל הם לא מתכוונים לזה תמיד. לעומת זאת
להגיד באמת מה שאתה חושב כמו בארץ נחשב לגסות רוח) ועוד ועוד.
אז לעולים הצרפתים, כמו גם לעולים אחרים המגיעים לארץ לא קל. הם
צריכים להתמודד עם הרבה דברים שונים ממה שהורגלו להם עד כה, וזה לא פשוט בכל גיל
ובכל מצב. מדינת ישראל מעניק 'סל' לעולים, אך הוא מוגבל בזמן ובתקציב. קיימת זכאות
ללמוד באולפן את השפה העברית ללא תשלום. מערכות החינוך בבתי ספר יסודי, חטיבה או
תיכון, במיוחד במקומות בהם יש כמות גדולה של עולים, מתגייסות לתת לעולים שעות עזרה
בשפה. לעיתים נפתחות כיתות עולים, בהם מלמדים את החומר יותר לאט ומותאם לתלמידים.
ישנן הקלות בבחינות בכלל ובבחינות הבגרות להם זכאים העולים, והן ניתנות אוטומטית
לפי ארץ המוצא ותאריך העליה. לאחר שנתיים מיום העליה לארץ ניתן לערוך אבחון
פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי בעברית על מנת למפות את החוזקות והחולשות ולבנות
תוכנית למודים מתאימה, ולהמליץ על הקלות לבחינות הבגרות. הקדמת תהליך האבחון
הפסיכודידקטי או האבחון הפסיכולוגי לפני תום השנתיים לשהות בארץ – אינה מומלצת,
היות וגם אם האבחון נערך בשפת האם או באמצעות מתורגמן, עדין יש חשש להטיה תרבותית
בשאלות, התואמות בחלקן את התרבות הישראלית.
תקופת הקליטה בארץ היא תקופת הסתגלות לא תמיד פשוטה ויכולה לקחת זמן.
עזרה לעולים בידידות, מידע, הכוונה ואפילו מלת עידוד יכולה לסייע. מאחלת הצלחה!!!
BONNE CHANCE!!!!
קישורים נוספים
שלום, האם ידוע לך אם קיימת התייחסות בחוזר מנכ"ל לגבי אבחון של תלמיד עולה רק לאחר שנתיים מאז הגעתו לארץ? אני מבררת לגבי אבחונים פסיכולוגים של ילדים ביסודי, לאו דווקא פסיכו-דידקטי ברור לי שכדאי לחכות לתקופת הסתגלות, אולם לעיתים ישנם מצבים שברור כי הקשיים של התלמיד אינם קשורים רק להיותו עולה, ואפילו עולה לפעמים שאלה של התאמה למסגרת, וידוע גם על קשיים בעברו, לכן חיפשתי התייחסות כלשהי לנושא ולא מצאתי. אשמח לשמוע אם יש. רותי אומן-שקד, פסיכולוגית חינוכית מומחית
השבמחק