כתה קטנה לחינוך מיוחד ללקויות למידה

כתה קטנה ללקויות למידה מיועדת לילדים שעברו אבחון פסיכודידקטי ואותרו עם לקויות למידה ו/או קשב ורכוז. לרב מדובר בתלמידים עם ריבוי לקויות וקשיים ו/או שרמת הלקות היא גבוהה, כך שמסגרת חינוך רגיל אינה מתאימה עבורם, והם מתקשים ללמוד בה. בדרך כלל מדובר במצבים מורכבים, כך שהקושי הוא לא רק בתחום הלימודי, אלא מתבטא גם בקשיים חברתיים, וויסות רגשי או וויסות התנהגותי.

מצבם של התלמידים הללו כפי שהשתקף מתוך מימצאי אבחון פסיכודידקטי בצורה אינטגרטיבית הביא להמלצה לשקול ועדת איפיון וזכאות על מנת לקבל את הסיוע הדרוש להם בתחום הלימודי, הרגשי והחברתי.

הצוות החינוכי, שקבל את דו"ח אבחון פסיכודידקטי, מפנה את המקרה לועדת איפיון וזכאות (או מה שנקרא בעבר ועדת השמה), שמתכנסת בזמנים מסויימים בשנה, על מנת לקבוע את סוג איפיון המגבלה ואת המסגרת המתאימה לתלמיד/ה; חינוך רגיל או חינוך מיוחד.

לפי תיקון חוק חינוך מיוחד (סעיף 11) ההורים יכולים כיום להתייחס להחלטת ועדת איפיון וזכאות ב- 3 אופנים:

1.      לקבל את החלטת הועדה ללמוד במסגרת חינוך מיוחד.

2.      לסרב להחלטת הועדה, ולהמשיך למודים בחינוך הרגיל.

3.      להסכים להחלטת הועדה לקבל את שעות השילוב המגיעות לילד/ה, אך לבקש ליישם אותם בחינוך הרגיל (מה שמשתמע מתיקון החוק).

תיקון החוק הביא זכות בחירה רחבה יותר להורים לגבי ילדיהם. מה שקורה בפועל בשל כך, שתלמידים שאמורים ללמוד בבית ספר לחינוך מיוחד, לומדים לעיתים במסגרות כמו: כתה קטנה בתוך בית ספר רגיל, על פי בחירת ההורים. הכיתות הקטנות שמיועדות לילדים בעלי אינטליגנציה תקינה, ועברו אבחון פסיכודידקטי ואותרו עם לקויות למידה וקשב ורכוז, יכולים למצוא עצמם עם תלמידים עם אבחנות לא תואמות לכתה, או עם לקויות חמורות יותר, מה שמשפיע על צורת הלימוד, החומר הלימודי ורמתו.

לכן, אם קבלתם המלצה לאחר ביצוע תהליך של אבחון פסיכודידקטי לכתה קטנה ללקויות למידה וקשב ורכוז. חשוב היום לבדוק עד כמה שניתן מי התלמידים, שנמצאים בכתה הקטנה, לקבל מידע מהוריהם וחוות דעתם על הצוות החינוכי, התקדמות הכתה והילד/ה.

לתשומת לבכם, הכתה הקטנה לרב מאוכלסת בבנים, כאשר הבנות הן מיעוט, מה שיכול ליצור קשיים חברתיים לתלמידות המיועדות ללמוד בכתה הקטנה.

הורים סיפרו לי, שלמרות שגילו פתיחות לקבל המלצת ועדת איפיון וזכאות לאחר אבחון פסיכודידקטי והסכימו שילדם ילמד בכתה קטנה ללקויות למידה, הם התאכזבו לנוכח מקרי אלימות בין תלמידי הכתה הקטנה, המאוכלסת בעיקר עם בנים. זה עוד שיקול שכדאי לקחת בחשבון, במיוחד כשמדובר בילדה.

לתלמידים שעברו אבחון פסיכודידקטי, ובעקבותיו עברו ועדת איפיון וזכאות וכבר לומדים בכתה הקטנה במסגרת החינוך הרגיל, חשוב לבדוק שילוב בכיתה הרגילה, במקצועות שהם לא בתחומי הקושי. כך למשל, תלמיד עם לקות בקריאה, אך כשיר בספורט או מתעניין באומנות, חשוב לשלבו בשיעורי ספורט או שעורים לא פורמליים תואמים בכתה הרגילה, על מנת שיבוא באינטראקציה עם בני גילו וילמד ליצור איתם קשרים ולחזק את ביטחונו העצמי. כאשר השילוב החלקי בחינוך הרגיל מצליח, ניתן להגביר את כמות השעורים בהם ישתלב בחינוך הרגיל. על פי התקדמותו ניתן לשקול מעבר ללמודים בחינוך הרגיל עם תמיכה. יתכן שבמקרה זה יהיה כדאי לערוך שוב אבחון פסיכודידקטי לעידכון והערכת מצבו של התלמיד.

קרא עוד:

תיקון לחוק חינוך מיוחד

השמה במסגרת חינוך מיוחד

מסגרות חינוך מיוחד

אבחון לפסיכומטרי, אבחון להשלמה / שיפור בחינות הבגרות

לאחר השרות הצבאי, אתם מתפנים לחשוב על העתיד. חלקכם בוחרים להשלים את בחינות הבגרות או לשפר ציונים. אחרים פונים ללמוד לבחינה הפסיכומטרית.

במקרים בהם אתם סובלים מלקויות למידה, קשב ורכוז או אתם על הרצף האוטיסטי ASD, אתם זכאים להגיש בקשה לקבלת התאמות בבחינות הבגרות ו/או הבחינה הפסיכומטרית.

התהליך כולל אבחון פסיכודידקטי ואבחון לקויות למידה בעזרתם מאתרים את מנת המשכל, ממפים את תקינות / אי תקינות התפקודים האחראים ללמידה (זכרון, קשב ורכוז, מוטוריקה ועוד). בנוסף, נבדקים ההישגים במיומנויות היסוד: קריאה, הבנת הנקרא, כתיבה, חשבון, אנגלית – יחסית לרמת תיכון. במקרים מסויימים יש התייחסות גם למאפיינים רגשיים חברתיים על פי הרלבנטיות של הפניה.

לקויות למידה וקשב ורכוז אינם מתחילים בגיל הבגרות המאוחרת. הם מתחילים משנות הילדות ולעיתים באים לביטוי כבר בשנות הגן והגיל הרך. לכן הנימוקים לקבלת התאמות בבחינה הפסיכומטרית ובבחינות הבגרות אינם מתבססים רק על מימצאי האבחון אלא גם על מידע שנאסף מהיסטוריית החיים בתחום ההתפתחותי, הלימודי, הרגשי והחברתי לאורך השנים. בשל כך, חשוב להציג תיעוד של תעודות בית ספר, דיווח מורים, דו"ח אבחון פסיכודידקטי או אבחון דידקטי או אבחון לקויות למידה מהעבר, סכומי טפול בריפוי בעיסוק או ריפוי בדבור - המחזקים את קיום הלקות, הבאה לביטוי באבחון לפסיכומטרי או באבחון להשלמת בגרויות.

במקרים של לקות קשב מבקש המרכז הפסיכומטרי תיעוד רפואי לאבחנה מלפני גיל 12 שנים. כמו כן חשוב להציג תיעוד עדכני ללקות משלוש שנים אחרונות ע"י רופא מומחה בתחום (פסיכיאטר או נוירולוג). מכיוון שאנו יודעים היום כי לקות הקשב אינה עומדת בפני עצמה, אלא מתלוות אליה מחלות נילוות כמו: השמנת יתר, חרדה, דכאון ועוד. חשוב להביא עדויות שהלקות מפריעה בשני תפקודים נוספים בחיים חוץ מלמידה למשל: במהלך השרות הצבאי, בעבודה, בנהיגה, בחברה או בתפקוד הרגשי. במקרים אלו חשוב לפנות לגורמים רלבנטיים שיתעדו את הקשיים (למשל: מפקד בצבא או מנהל בעבודה).

המאובחנים על הרצף האוטיסטי ASD גם כן זכאים להגיש בקשה לקבלת התאמות בבחינה הפסיכומטרית או לצורך השלמה ושיפור בחינות הבגרות. במקרים אלו נדרש אבחון פסיכודידקטי בנוסף לאבחונים רשמיים ומוכרים שאיבחנו את בעיית הרצף האוטיסטי. באוכלוסיה זו קיים מיגוון רחב של השפעת הרצף האוטיסטי על התפקוד הלימודי. אבחון פסיכודידקטי ממפה את לקויות הלמידה הרלבנטיות ומדייק את ההתאמות לבחינה הפסיכומטרית ולבחינות הבגרות.

קרא עוד:

אבחון לפסיכומטרי

לקות למידה - מהי?