אבחון פסיכודידקטי כולל
בין מרכיביו בדיקה של תחום החשבון. במהלך האבחון בודק הפסיכולוג החינוכי את הכושר
החשבוני, כלומר היכולת הקיימת אצל הנבדק על פי מבחן מתוקנן.
בנוסף, במהלך אבחון
פסיכודידקטי נבדק ידע חשבוני בסיסי, שלרב נלמד בכיתות הנמוכות, ונותן הערכה על השליטה
במנגנוני היסוד עליהם מתבססת הלמידה בחשבון. בין המנגנונים הנבדקים: חישוב ארבע
פעולות חשבון, שליטה בלוח הכפל ובסדר פעולות בחשבון, הערכת אומדן מוחשי או מופשט
ועוד.
במהלך אבחון
פסיכודידקטי ובבדיקת תחום החשבון אנחנו בדרך כלל מזהים את דרך הפעולה של התלמיד/ה,
סגנון החשיבה שלו, שימת לב לנתונים ולסימני חישוב, אופן התמודדותו הרגשית עם
המטלות החשבוניות, תגובותיו למול הצלחות וכישלונות ומצבי תסכול.
נוכל בדרך כלל להבחין
באיזה משני סגנונות העבודה פועל התלמיד. יש לנו שני סגנונות כאלה:
סגנון 'החרגול': מדובר
בסגנון קופצני ואינטואיטיבי .(TOP DOWN) אלו ילדים עם תבניות חשבוניות טובות. הם פותרים מהר
ולרב נכון, אך מתקשים להסביר את דרך הפעולה שלהם. המורות לעיתים כועסות על ילדים
אלו בכיתות הגבוהות כי הם רוצות לראות את דרך העבודה, אך התלמידים לא יכולים לתאר
ולהסביר מה עשו. התלמיד רואה תרגיל, מבין אותו היטב מלמעלה למטה, ופותר מהר ובדרך
כלל נכון.
לעומתו, סגנון
'התולעת': ההגעה לפתרון מאופיינת בעבודה איטית, צעד אחר צעד, באופן אנליטי ומסודר
(BOTTOM
UP). לא תמיד יש הבנה של התהליך. תלמידים שפועלים בסגנון 'התולעת'
יפתרו אותו תמיד בדרך ארוכה ואיטית (למשל: 3X8=8+8+8=). חלקם
בעלי יכולת חשבונית תקינה. אבל רבים מהם יש להם קושי בתחום החשבוני, ולכן הם
צריכים לעבוד לאט לאט.
תלמידים ללא לקות
בחשבון, מאופיינים בשני הסגנונות הנ"ל: סגנון 'התולעת' ו'החרגול' כאחד.
לעומת זאת, תלמידים עם דיסקלקוליה,
או לקות בחשבון, שיש להם קושי רב בהבנה חשבונית יפעלו רק בסגנון ה'תולעת'. הם לא
יכולים לעבוד מהר ובצורה אינטואיטיבית, מכיוון שיש להם קושי עמוק בהבנה חשבונית.
האבחנה בין סגנונות
העבודה היא אחד המאפיינים המסייעים לאבחנה של לקות בחשבון, דיסקלקוליה. תהליך זה
נעשה במהלך אבחון פסיכודידקטי.
קרא עוד:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה