מגיעים אלי פניות בזמן האחרון לביצוע אבחון פסיכודידקטי,
אבחון פסיכולוגי או אבחון ליקויי למידה - מהורים, שנכחו בוועדות השמה ברשויות
העירוניות והמקומיות, בהן עלה תפקודו של התלמיד/ה בכל היבטיו; לימודי, רגשי וחברתי
– והועלתה הצעה של השמתו של התלמיד/ה במסגרת חינוך מיוחד (כתה קטנה בתוך בית ספר
רגיל או בי"ס לחינוך מיוחד).
נזכיר כי ועדת השמה כוללת בתוכה נציגים רשמיים ממשרד החינוך ומהרשות
העירונית / המקומית, וגם אנשי צוות חינוכי וההורים, שמכירים את הילד/ה ויכולים
לדווח עליו על סמך קשר עקבי איתו.
הורים מאויימים לעיתים מועדה כזו, וחוששים לעתידו של ילדם.
לעיתים הם מתלבטים מה הדרך החינוכית המתאימה לו. במקרים כאלה פונים אלי שאערוך
לילד/ה אבחון פסיכודידקטי על מנת שתתקבל תמונה אובייקטיבית לגבי חוזקות וחולשות
וינתנו המלצות להתמודדות.
הם מבקשים ממני שאמליץ על סמך מימצאי אבחון פסיכודידקטי,
אבחון פסיכולוגי, אבחון ליקויי למידה - על מסגרת חינוכית מתאימה: חינוך רגיל או
חינוך מיוחד.
הורים רבים לא יודעים, ולכן ברצוני ליידע אותם, שיש במדינתנו
חוק חינוך מיוחד, אותו כולנו צריכים לכבד ולפעול על פיו. בהמלצת ועדת דורנר (2007)
נעשה תיקון בחוק זה (סעיף 11 לחוק חינוך מיוחד) שקבע 2 שינויים לגבי זכות ההורים וכך נכתב:
1. זכות ההורים לבחור את מסגרת החינוך עבור ילדם:
- בית ספר לחינוך מיוחד
- כיתה לחינוך מיוחד בבי"ס רגיל
- כתה רגילה כתלמיד משולב.
2. התקציב הולך אחרי הילד:
התקצוב יתבצע עפ"י סוג הלקות ועפ"י רמת התפקוד של התלמיד.
בהתאם לכך, התקציב אינו מותנה או קשור לסוג המסגרת בה ילמד הילד. בהתאם לכך, התקציב
שייקבע "ילך אחר התלמיד" ויופנה למסגרת החינוך שבה ילמד.
כלומר,
על פי החוק הקיים היום, אנו הפסיכולוגים החינוכיים, יכולים להמליץ להורים על סמך
מימצאי אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי או אבחון ליקויי למידה - לגבי מסגרת
המתאימה לילדם, אולם ההחלטה הסופית היא בידי ההורים באיזה מסגרת לבחור. דהיינו, במקרה
ודעות הצוות החינוכי, פסיכולוג חינוכי ומפקחת משרד החינוך ממליצים על חינוך מיוחד,
עדין ההורים יכולים להחליט שילדם ילמד במסגרת רגילה.
תיקון
סעיף נוסף בחוק קובע, כי תקציב שנקבע לילד על פי קשייו, "ילך איתו" לכל
מסגרת בה ילמד. כלומר, הורים שמתנגדים למסגרת חינוך מיוחד, עדין יוכלו לקבל עבור
ילדם את הסיוע שמגיע לו במסגרת החינוך הרגיל.
ההתנהלות
היום מפחיתה את הלחץ, האיום והכפיה – בה נמצאו ההורים בעבר. היא מאפשרת להם לבדוק
ולבחון מה מתאים לילד/ה שלהם ולבחור בעצמם. בחלק מהתהליך הם פונים לערוך אבחון
פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון לקויי למידה – על מנת להתייעץ עם פסיכולוגי
חינוכי, אדם אובייקטיבי, לגבי המסגרת המתאימה.
מניסיוני
אני אומרת להורים שבכל בחירה יש יתרונות וחסרונות; בחינוך הרגיל, הילד נשאר עם
חבריו, אולם הוא יתקשה בודאי בתהליך הלמידה. לעומת זאת, בחירה בחינוך המיוחד,
מאפשרת לילד ללמוד בהתאמה ליכולותיו, אבל הסביבה החברתית משתנה ולעיתים גם מיקום
המסגרת, הדורשת נסיעות.
פרט
לביצוע אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי או אבחון לקויות למידה – חשוב שאתם ההורים תבקרו במסגרת החינוכית המומלצת, ותתרשמו בעצמכם. לעיתים הורים עם התנגדות
גדולה, שינו את דעתם לאחר הביקור. ישנם בתי ספר לחינוך מיוחד הקובעים כמה ימי בקור
במסגרת. כדאי להתעדכן ולהגיע!
חשוב לשוחח עם הורים, שילדיהם לומדים או למדו במסגרות חינוך מיוחד, לשוחח עם תלמידים שלמדו במסגרות מיוחדות ולהתרשם.
בהצלחה!!!
קרא עוד:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה