לשחרר דעות קדומות

לאחרונה צפיתי בסרט "אמא לא משוגעת" החושף משפחה שחיה בקבוץ בצל מחלת הנפש של האם. אמירה רענן, האם, אובחנה בגיל 18 כהפרעת אישיות גבולית, יצאה מיוזמתה להסברה על מאפייני המחלה והשלכותיה.

למעשה, הוצבה בביתם מצלמה של הרב מרדכי ורדי, במאי ותסריטאי, גם הוא חבר אותו קבוץ דתי בגוש עציון.

הגעתי לצפות בסרט מתוך סקרנות וענין כאשה, כאם וכפסיכולוגית חינוכית ועוסקת גם בטפול פסיכולוגי, טפול זוגי ובטפול במשפחתי. ההפתעה הגיעה כבר בתחילת הסרט, כשהבנתי שמדובר בחשיפה של משפחה דתית המתגוררת בקבוץ. זה "ניפץ" לי את כל הסטיגמות, הדעות הקדומות; פרסום ברבים של כל דבר שלילי ובוודאי של מחלת נפש אינו נפוץ, ומניסיוני במשפחות דתיות על אחת כמה וכמה, יש נטיה לסגירות ולשמירה על סודות המשפחה.

התסריטאי, היווה גם הוא הפתעה עבורי כשהופיע חבוש כפה ועטור זקן, נושא את התואר רב. הרב מרדכי ורדי למד תואר שני תסריטאות באוניברסיטת תל אביב, כאשר הנושא והמקום אינם נחשבים "חממה לדתיים". הרב ורדי נרתם לבקשתה של אמירה לעזור ביצירת הסרט, אותו הציגה כפרויקט מציל חיים; כאשר כל הרופאים "הרימו ידיים" מלהושיע ולמצוא פתרון לרצונה של אמירה למות, עלה רעיון של אחד הרופאים שעבודה על הסרט תחזיק אותה בחיים כל עוד הוא לא הושלם.

מעבר להפתעה, אין ספק שחשיפה כזו תורמת להסברה ולהבנה של כל הצבור והחברים הקרובים לגבי מחלת נפש והשלכותיה, ומסייעת למתן את התגובות ולהתאים אותם לחולי הנפש, שאת כאבם למעשה אנו לא רואים. בסרט אוספת אמירה את חברי הקבוץ ומסבירה להם על מחלתה. כאשר צלילי נגינתה בפסנתר נשמעים ברחבי הקבוץ הדתי בשבת, הכעסים והריכולים מתחלפים בהבנה ובמציאת הקלה בעבירה, שהרי מדובר באיסור מדרבנ"ן (נקבע ע"י רבנים) ולא מדאורייתא (נקבע מהתורה).

התבוננתי במשפחתה של אמירה; הבעל ו – 4 ילדיהם – והבנתי שכל אחד מהם "משלם" את מחיר המחלה; בני המשפחה נאלצים למלא את עבודות הבית בעצמם, האם חסרה או נעדרת בארועי החיים, ומתקשה להכיל את חוויותיהם ורגשותיהם של ילדיה. הבת הבכורה מתלוננת על התפקיד ההורי, שנכפה עליה, ומביעה את רצונה ללמוד בפנימיה, בקשה שלא נענית ע"י אמירה. הילדים, במקרה זה, הם לא במרכז. ההתחשבות היא בצרכים וברצונות של החולה, וההתגייסות אינה זמנית אלא ארוכת טווח. לצד "המחיר" נחשף "הרווח" של יישום ערכים כמו: עזרה לזולת, התחשבות באחר, שנרקם בין בני המשפחה ובין חברי הקבוץ הקרובים, שהתנדבו כל אחד בתורו לארח את אמירה וילדיה בשעות אחה"צ או בארוחות שבת, על מנת שלא תשקע בדכאון או תהיה בסכנה.

אחד המאפיינים של הפרעת אישיות גבולית היא מרידה בחוקים ובסמכות. במקרה זה מתארת מצלמתו של הרב ורדי איך מנותבת נטיה זו למקום חיובי; אמירה פועלת לקבל פסיקות רבנים להקלות במצוות ובחובות של הדת לגבי חולי נפש, כפי שמקובל לגבי חולים במחלות גופניות.

עם כל החשיפה בסרט עדין מדובר בחשיפה מוגבלת; הדכאון מובע כאחד הסימפטומים הבולטים במחלה, אך מאפיינים נוספים הקיימים במחלת הנפש הזו הוגבלו לפרסום...