23.5.19

אבחון פסיכודידקטי - עכשיו או לחכות?



אני משתפת אתכם במקרה שהגיע אלי לקליניקה לא רק כדי ללמוד מהמקרה הפרטי למקרים אחרים, אלא גם להבין את הרקע וההתנהלות העומדת מאחורי מדיניות משרד החינוך ובתי הספר היום לגבי אבחון פסיכודידקטי בפרט ואבחונים בכלל.

התיישבו מולי במכון הורים מודאגים מאד לילד בכתה ב'. הילד לדבריהם, קורא וכותב, אבל כשההורים הישוו את בנם לאחיו ואחיותיו, הם הבחינו בהבדל בתפקודו והתנהלותו; 
הכתיבה לא כל כך ברורה, יש קושי בהבנת הנקרא. הילד נמנע מלכתוב ולקרוא, ומתנגד לסיוע של הוריו.

הילד, בדרכו שלו, מודע למצבו יחסית לאחיו ואחיותיו הגדולים ממנו, וכל עזרה או התמודדות עם מטלה לימודית, גורמים לחשיפת הקושי והעצמתו, ולכן הוא נמנע מלהתמודד עמו באופן עצמאי או עם עזרה. בנוסף, הילד חש דחיה חברתית, למרות שפועל יש לו חברים, והוא מוזמן להשתתף עמם בפעילויות בבית הספר ומחוצה לו.

כשלקחתי אנמנזה מההורים, כלומר פרטים על היסטוריית חייו, הבנתי שהילד הציג קשיים כבר בשלב מוקדם יותר בחייו; כבר בגיל הגן הילד טופל בטפולים פרא רפואיים בריפוי בדבור ובריפוי בעיסוק - על רקע קשיים בשפה ובמוטוריקה עדינה. הילד קבל עזרה בגן מגננת שילוב, שתפקידה לסייע באופן פרטני לילדים בחיזוק מיומנויות היסוד לקראת הכניסה לכתה א'.

בשיחה עם הורים, אני מבקשת להציג תעודות בית ספר ומחברות שהילד כותב עליהן - על מנת לקבל מידע רחב על מצבו. תעודות בכיתות הנמוכות בדרך כלל מפרגנות לילדים, ויש בהם הערכות ולא ציונים. בכל זאת הבחנתי כי אצל הילד הזה, הערכות לגבי חלק ממיומנויות היסוד מוערכות כ"שולט חלקית" וכי המחנכת העריכה את ההבעה בע"פ כטובה יותר מההבעה בכתב, מה שאומר שיתכן כי יש קושי בכתיבה.

האם המודאגת פנתה תחילה לשוחח עם מחנכת הכתה, הסגנית והיועצת. הרושם שקבלה מתשובותיהם היה כי הילד מתפקד, וכי יש ילדים נמוכים ממנו בתפקוד בכתה. הצוות החינוכי לא המליץ על אבחון ואפילו הביע התנגדות. לדבריהם, אבחון בגיל הזה מוקדם מדי וצריך לחכות. האם הבינה מדבריהם כי לבית הספר ממילא אין משאבים ומענה לעזור לשפר את מצבו של הילד. 

ההורים בכל זאת פנו אלי לאבחון פסיכודידקטי, ומימצאי האבחון אכן מיפו חוזקות לצד חולשות והמליצו על דרכי פעולה והתמודדות עם מצבו.

בעין לא מקצועית ההתרשמות היא שהילד קורא וכותב, אולם כשתפקודו נמדד באופן מבוקר והושווה לנורמות לפי גילו ורמת כיתתו, התקבלה תמונה של ילד עם סיכון לפתח לקויות למידה בהמשך בתחום הקריאה והכתיבה. המנגנונים האחראים להצלחת הקריאה (כמו: פיענוח פונולוגי, מודעות פונולוגית) והכתיבה (כמו: איות, קצב כתיבה) היו בתפקוד נמוך במדדי הקצב והדיוק. התפקודים והכישורים האחראים לקריאה וכתיבה היו בחלקם גם כן נמוכים. כך למשל, קושי בקואורדינציה עין יד יכול לגרום לקושי בכתיבה. הנמכה בפרוק והרכבה חזותיים, יכול להסביר קושי בקריאה (חבור אותיות למלים ומלים למשפטים). בעקבות המלצות האבחון הילד קבל סיוע בהוראה מתקנת, וכעבור זמן קצר המחנכת התקשרה והודיעה לאם בשמחה שיש שיפור במצבו הלימודי.

האם שמחה מאד לשמע הבשורה, אך ידעה שזה בזכות המאמצים שהשקיעה באיתור הקושי ע"י אבחון פסיכודידקטי וסיוע בהוראה מתקנת.

מדוע הצוות החינוכי מתנגד להפנייה לאבחון פסיכודידקטי? הרי במקרה לעיל ההורים שילמו מכספם עבור הבדיקה והסיוע הלימודי.

התשובה היא: הצוות החינוכי פועל על פי הנחיות ממשרד החינוך שמדיניותו לצמצם עד כמה שאפשר את ביצוע האבחונים על מנת להפחית את הבקשות לסיוע (שעות בעזרה לימודית או הקלות בבחינות):

בשל הצפה בילדים מאובחנים בשנים האחרונות בסוגי אבחון שונים (אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון דידקטי, אבחון לקויות למידה או אבחון קשב ורכוז) – משרד החינוך מביע הסתייגות ממהלך האבחון, וכפועל יוצא מנחה את המנהלים והיועצים לא להמליץ ביוזמתם על מהלך כזה, במיוחד אם הם מתרשמים שהקשיים לא משמעותיים.

הסיבה: מימצאי אבחון פסיכודידקטי תקפים על מנת לקבל שעות שילוב או שעות עזרה לימודית בבית ספר. שעות כאלה מוגבלות, ולא ניתן לחלקן לכל אחד. הן בדרך כלל ניתנות לילדים שזקוקים לעזרה ובאים ממשפחות שמצבם הסוציו אקונומי נמוך, ולא יכולות לתת סיוע פרטי לילדיהם.

בכיתות הגבוהות יותר: בחטיבה או בתיכון – אבחון פסיכודידקטי מזכה בהתאמות לבחינות. בשל ההצפה בכמות המאובחנים, מפקח משרד החינוך על אישור ההקלות ומקציב אחוזים לכל בית ספר.

תארו לעצמכם שהאם היתה מקבלת את דעת הצוות החינוכי, מרפה ומחכה ולא פונה לביצוע אבחון פסיכודידקטי או עזרה. מה היה קורה? בעוד כשנתיים ניתן היה כבר לראות פער לימודי גדול יותר, ההישגים הלימודיים היו יורדים והתסכול של הילד וההורים היה גדל, שלא לדבר על פגיעה בדימוי העצמי והחברתי ואולי הופעה של קשיים בהתנהגות.

אז יפה שעה אחת קודם! הקדימו תרופה למכה!

אבחון פסיכודידקטי הוא אכן הוצאה כספית. אך יש תמורה בצידה.

קל יותר לשפר קושי בדרגה נמוכה מקושי בדרגה גבוהה. מה גם שמדובר בילדים שמצבם הרגשי והחברתי מושפע מתפקודם הלימודי....


קישורים נוספים





8.4.19

אבחנה שלא מבחינה



בשבת האחרונה התפרסמה כתבה מעניינת מאד על בחור בשם צחי שביט, שנדחה מהצבא על רקע אבחנתו כסובל מאוטיזם קל, אספרגר עם OCD ("על רצף ההצלחות" מאת דביר עמר, אתנחתא 4.4.19 בשבע גיליון 839)


"הפסיכיאטר שאבחון את צחי, הבטיח להוריו כי בנם לא יצליח ללמוד באוניברסיטה...והוא טעה ובגדול"!!

למרות התחזית הפסימית, צחי הצליח להביא לידי ביטוי את יכולותיו האקדמיות באוניברסיטת אריאל (לסיים תואר שני ולעבוד כמתרגל), וסייע להפצה ופיתוח של משחק השחמט בארץ ובמיוחד ביהודה ושומרון, מקום מגוריו. בנוסף, הוא התפרסם בין הסטודנטים בכישוריו וביכולתו לסייע להם בתחום הלימודי, ויצר קשרים חברתיים בקמפוס.



"באופן פרדוקסלי כולם מעידים עליו שמה שמוביל אותו להצלחות בשנים האחרונות הוא דווקא יכולת התקשורת שלו עם אנשים ויחסי האנוש, דבר שהרופאים טענו שהוא לוקה בחסר. 

מסתבר שלא משנה מה האבחונים העידו עליו, דבר אחד בטוח: שביט מצליח לעמוד בכל היעדים שהוא מציב לעצמו, ומשאיר את כולם פעורי פה..."



אכן, אנחנו כאנשי מקצוע הוכשרנו כבעלי סמכות להגדיר ולתת אבחנות (כמו: ליקוי למידה, ליקוי למידה לא מילולי, הפרעת קשב ורכוז) על פי קריטריונים מקצועיים רלבנטיים ו/או על פי כלים איבחוניים (כמו: אבחון פסיכודידקטי, אבחון ליקויי למידה, אבחון פסיכולוגי, אבחון דידקטי, בדיקת קשב ורכוז, בדיקת MOXO).

יחד עם זאת, אני תמיד טוענת כי ההצלחה של כל אחד מאיתנו, למרות כל האבחנות הרפואיות או החינוכיות שניתנו, תלויה בהרבה משתנים נוספים.



כך למשל לחומרת הקושי יש משמעות גדולה; אינו דומה מי שחומרת הקושי שלו אובחנה בדרגה קלה, כמו צחי שביט, ובמקרה כזה יש סיכוי טוב יותר לשיפור, לעומת מי שחומרת קשייו ברמה גבוהה יותר, וסיכוייו לשיפור משמעותי קטנים יותר.



משתנים נוספים כמו: מוטיבציה והתמדה, תמיכה של הסביבה והמשפחה הפעלת תוכניות התערבות מקדמות – יכולים לסייע ולשנות את המצב.



כפסיכולוגית חינוכית נתקלתי לא פעם בנתונים דומים, שעלו מתוך אבחון פסיכודידקטי או אבחון ליקויי למידה, מבחינת סוג הקשיים וחומרתם. בכל זאת, משתנה המוטיבציה, שאותו אנו לא מודדים בתהליך אבחון פסיכודידקטי או אבחון ליקויי למידה, היווה מרכיב מאד משמעותי; 

מי שהשקיע מאמצים לאורך זמן בעקביות והתמדה הצליח לשפר את מצבו, ולהגיע להישגים טובים יותר ממי שרמת המוטיבציה שלו והשקעתו היו נמוכים יותר. 
כבר אמרו חכמנו על כך: "יגעת ומצאת – תאמין"!

כשאנו נמצאים בחיינו במצב מצוקה, ואנו שקועים בתוך הקושי, אנו חסרי אונים וקשה לנו להאמין ולהיות בתקוה.

אולם אם נסתכל על חיינו מ'מעוף הצפור', מלמעלה, נוכל לראות לא רק את מוקדי הקושי, אלא גם את ההתרוממות מהם וההצלחה שבאה בעקבותם. ראיה כזו יכולה לחזק ולתת כוחות להתמודדות.

קישורים נוספים:




30.1.19

אבחון לפסיכומטרי, ומה לגבי מוסדות להשכלה גבוהה?!




שאלה חשובה שרבים מהפונים לערוך אבחון לפסיכומטרי שואלים אותי היא האם האבחון מוכר במוסדות להשכלה גבוהה. השאלה חשובה היות שתהליך של עריכת אבחון לפסיכומטרי צורך זמן ומשאבים כספיים, הקליינט רוצה לדעת מה הוא יקבל בתמורה.


התשובה היא שהיות שיש חוק כיום שכל מוסד להשכלה גבוהה יכול לקבוע לעצמו את החוקים והכללים 
על פיו הוא יתנהל, ישנם מוסדות להשכלה גבוהה שאינם מקבלים את דו"ח האבחון לפסיכומטרי.


מבירורים שערכתי מסתבר שבדרך כלל מוסדות להשכלה גבוהה פרטיים כמו: המרכז הבינ-תחומי, מכללות פרטיות, בתי ספר לאחיות – מקבלים את דו"ח אבחון לפסיכומטרי ומסתמכים עליו באשור התאמות לבחינות הנערכות בחסותם.


דו"חות אבחון והמלצות לגב התאמות בבחינות, שנערכו במכוננו, התקבלו גם בחו"ל. למשל בקבלת התאמות לבחינת מיון ללימודי רפואה בארה"ב MCAT (ראה תגובת קליינט בהמשך).


לעומת זאת, מוסדות להשכלה גבוהה מטעם המדינה אינם מקבלות את דו"ח האבחון לפסיכומטרי. לרב בכל מוסד כזה יש מרכז לאבחון עצמאי אליו מופנים הסטודנטים לצורך אבחון ובדיקת התאמות לבחינות.


יחד עם זאת, מצאתי חריגים בכלל לעיל; כך למשל סטודנטים הלומדים באוניברסיטת ירושלים או באוניברסיטת אריאל קבלו אשור להשתמש באבחון לפסיכומטרי שנערך במכוננו.


ההתנהלות המתוארת לעיל מעלה תמיהה; כיצד יתכן שפסיכולוגים מומחים העובדים במכוננו וקבלו תארים מאוניברסיטאות בארץ כמו: אוניברסיטת תל אביב, אינם קבילים לתת חוות דעת במוסדות בהם למדו, הוכשרו וקבלו תעודות לעסוק במקצוע שלהם.


האם יש כאן שיקול מקצועי או רצון להשיג שליטה ומונופול על הכנסות כספיות הבאות מעריכת אבחונים??!!


מכיוון שהכללים והחוקים לעיל משתנים מומלץ לברר במוסדות להשכלה גבוהה אליהם אתם רוצים להתקבל, אם יכובדו המלצות שניתנו בדו"ח אבחון לפסיכומטרי לצורך קבלת התאמות בבחינה הפסיכומטרית.




מועד אחרון להגשת דו"ח אבחון לפסיכומטרי עד ה - 25/2/19 לניגשים לבחינה הפסיכומטרית באביב 2019!




בהצלחה!!!


קרא עוד:





30.12.18

מתי כדאי לערוך אבחון לפסיכומטרי?




כמעט כל מי שלומד לבחינה הפסיכומטרית נתקל בקשיים במהלך הלמודים ו/או בהתנסות בבחינה מהסוג הזה באינטרנט או במהלך הקורס.

הקושי העיקרי של התלמידים בבחינה הפסיכומטרית הוא עמידה בזמנים המוקצבים לכל פרק, והצלחה במענה על כמה שיותר שאלות. משימה לא פשוטה לגבי רבים הניגשים לבחינה הפסיכומטרית ורוצים להשיג ציון מקסימלי על מנת להתקבל למוסד להשכלה גבוהה.

הקושי לעמוד בזמני הבחינה הפסיכומטרית מביא רבים לפנות לאבחון לפסיכומטרי ולבקש  התאמה של הארכת זמן ובכך להגביר את הסיכוי להספיק לענות על יותר שאלות בבחינה ולקבל ציון גבוה יותר, מה שמגביר את הסיכויים להתקבל לחוגי הלימוד המועדפים.

כדאי להבין שביצוע אבחון לפסיכומטרי כשלעצמו, אינו מזכה בוודאות בהארכת זמן או בהתאמה אחרת במבחן.

התאמות בבחינה הפסיכומטרית ניתנות בראש ובראשונה בשל אבחנה של ליקויי למידה. אבחנה כזו מאומתת על ידי ביצוע אבחון לפסיכומטרי עדכני. אולם תנאי זה אינו מספיק. יש לגבות אבחנה של ליקויי למידה באבחונים פסיכודידקטיים או אבחון דידקטי או אבחון ליקויי למידה מהעבר. כמו כן חשוב להראות תיעוד לגבי קיום ליקויי למידה מתעודות בית ספר (הישגים, הערות, הערכות מורים) ומדיווח מורים לגבי סיוע שניתן בלמודים ובעיקר בהוראה מתקנת.

ההתאמות הניתנות בבחינה הפסיכומטרית במקביל להוכחת קיום ליקויי למידה על ידי אבחון פסיכודידקטי או אבחון לפסיכומטרי אינם בהכרח הארכת זמן, אבל הן בהחלט חוסכות זמן.

ההתאמות ניתנות בהתאם ללקות הלמידה המאובחנת על ידי אבחון לפסיכומטרי. כך למשל, מי שהוכיח לקות שפתית וקריאתו בעברית איטית ומשובשת, התאמה בבחינה של הקראת שאלון הבחינה תאפשר לו להבין את השאלות טוב יותר ובמהירות רבה ובכך יחסך זמן, וידיעותיו של הנבחן יבואו לידי ביטוי טוב יותר כשהטקסט מוקרא.


מתי, אם כי, כדאי לפנות לערוך אבחון לפסיכומטרי?


  • אם יש לך עבר היסטורי של לקויות למידה וברשותך מסמכים המתעדים קשיים אלו בדו"חות אבחון פסיכודידקטי, אבחון ליקויי למידה או אבחון דידקטי.
  • יש תיעוד לקשיים אלו בתעודות בית ספר (הישגים נמוכים בתחומי הקושי ו/או הערות המלמדות על הקשיים) ובמסמכים לגבי סיוע לימודי ובעיקר בהוראה מתקנת.
  •  ליקויי הלמידה לעיל באים לידי ביטוי גם כיום ומעכבים את תהליך הלמידה.


אם ענית בחיוב על כל הסעיפים לעיל - כדאי לך לפנות לאבחון לפסיכומטרי על מנת לבדוק זכאות לקבל התאמות בבחינה הפסיכומטרית, שיסייעו לך למצות את הידע הקים. כדאי לקחת בחשבון שיש נתונים אינדבידואליים בכל מקרה היכולים להשפיע על אישור או שלילת קבלת התאמות בבחינה הפסיכומטרית.


נזכיר כי תאריך אחרון להגשת בקשה לקבלת התאמות בבחינה הפסיכומטרית שתערך ב – אביב 2019 הוא 25/2/19.

בתאריך זה ניתן להגיש בקשות לאחר ביצוע אבחון פסיכודידקטי גם עבור בחינת אמי"ר (אנגלית מיון לרמות) ובחינת יע"ל (בחינה מיון בעברית).



קרא עוד:


22.11.18

צריך אבחון פסיכודידקטי? שים לב!




השוק האינטרנטי מוצף בהצעות למבצעי אבחון פסיכודידקטי, מה שמקשה לקבל את ההחלטה במה לבחור. 

אני מביאה כמה טיפים למי שמתלבט בבחירת המקום או המאבחן המתאים עבור בנו או בתו לביצוע אבחון פסיכודידקטי.

אבחון פסיכודידקטי אינו עוד רהיט או מכשיר חשמלי שקונים לבית ואם טעיתם בבחירתו, יש דרכים לתיקון הטעות (כמו: החלפתו, קניית מוצר אחר וכד').

אבחון פסיכודידקטי מיועד לבן או לבת שלכם על מנת שימפה את הסיבות לקשיים בגינם פניתם, ואמור להמליץ על דרכי פעולה מתאימים. העדר מקצועיות יכולה להביא לטעויות באבחון, בפרשנות התוצאות ובדרכי הפתרון, שיגררו חודשים ולעיתים שנים של התנהלות לא נכונה ללא התקדמות ושיפור. לא למצב כזה ייחלתם...

מחיר אבחון פסיכודידקטי כשלעצמו אינו יכול לומר על איכותו של התוצר. לכאן נכנסים משתנים רבים שחשוב לבדוק:

·   1. הכל כלול?!

כמו בכל מוצר שאתם קונים ומשלמים עליו, חשוב לבדוק מה המחיר שהוצע כולל.

א. אבחון החלק הדידקטי שהוא החלק הלימודי, כולל בדיקת מיומנויות יסוד: קריאה, הבנת הנקרא, כתיבה והבעה בכתב, חשבון מורחב, הבנה חשבונית ואנגלית מורחב.

בהעדר אחד מחלקי האבחון למשל: חשבון או אנגלית, המימצאים שיתקבלו יהיו חלקיים ולא ממצים ולא ניתן יהיה לקבל הקלות לבחינות הבגרות. לחילופין, תצטרכו להשלים חלקים אלו בנפרד, מה שידרוש עוד עלות כספית. שימו לב שאכן כל החלקים הללו נכללים במחיר שהוצע.  

ב. בנוסף, בדקו האם מתקיימים מפגשים עם ההורים לפני האבחון על מנת לקבל מידע על הילד/ה שלכם. האם נערך מפגש מסכם עם ההורים להסבר המימצאים ואפשרות לשאול שאלות. 
שליחת דו"ח אבחון פסיכודידקטי במייל בלבד משאירה אתכם ללא תשובות לשאלות בגינם הגעתם לאבחון פסיכודידקטי. 
דו"ח אבחון פסיכודידקטי כתוב בשפה מקצועית ומותאמת לאנשי חינוך וטפול המבינים בדרך כלל את המושגים. שפה זו אינה תמיד ברורה לאנשים שאינם מהתחום. חשוב שתקבלו הסבר בשפה מובנת לכם לגבי תוצאות האבחון ודרכי הפעולה הנגזרות ממנו.


2. חשוב לברר מה הייחודיות של המקום אליו פניתם לאבחון פסיכודידקטי לעומת מקומות אחרים, וכך תוכלו גם להעריך את העלות לעומת התמורה שאתם מקבלים. במכוננו, מכון עטרה, אנו מעבירים בנוסף לבטריית המבחנים הבסיסית של אבחון פסיכודידקטי גם את מבדק המוקסו MOXO , שהוא מבדק ממוחשב של קשב ורכוז. במצב כזה ניתן לחסוך עלויות וזמן לקביעת בדיקה זו. בנוסף, מימצאי האבחון נותנים תשובות מדוייקות, מקיפות וממצות.

בנוסף, אנו מציעים על פי הצורך, מפגש הדרכה במוסד החינוכי (בית ספר או גן) על מנת להעביר מימצאי האבחון לצוות החינוכי, ויותר מכך לנתב אותם לדרכי הפעולה המתאימים. מפגשים כאלו מתקיימים בנוכחות ההורים ובהסכמתם. מניסיוני, מפגשים אלו יעילים מאד ומסייעים לקדום התלמיד/ה.


3. חשוב לברר אם האבחון מועבר באופן פרטני או קבוצתי. ישנם מקומות המעבירים אבחונים לקבוצה שלמה של נבדקים בו זמנית. במקרה כזה שקלו יתרון של חסכון בעלויות, לעומת חסרון של העדר התייחסות אישית לצרכים האינדבידואליים.

·   4. מהי הכשרת המאבחן המבצע את האבחון הפסיכודידקטי?
חשוב לברר מהי הכשרת המאבחן המבצע את  אבחון פסיכודידקטי. פסיכולוג חינוכי מומחה ובכיר הוא למעשה המומחה המתאים ביותר לערוך אבחון פסיכודידקטי.
פסיכולוג חינוכי כבר קבל תואר ראשון ושני בתחום הפסיכולוגיה לאחר שסיים את כל חובותיו. בנוסף, הוא עבר בחינת התמחות על מנת לקבל תואר מומחה, וזה לאחר 4 שנים לפחות של התנסות בעבודה וקבלת הדרכה במקום מוכר (למשל, שרות פסיכולוגי). התואר הנוסף, פסיכולוג בכיר מוענק לאחר עוד כמה שנים של התנסות ועבודה ומתן הדרכה לפסיכולוגים אחרים. 
פסיכולוג חינוכי מומחה ובכיר, הוא למעשה, פסיכולוג בעל ידע נרחב, עם ניסיון של שנים רבות בעבודה, מה שמקנה לו יתרון לא רק בהתמצאות בכלי אבחון מגוונים, אלא גם בפיענוח נכון של המימצאים.



5. חשוב שכלי האבחון עמם נערך אבחון פסיכודידקטי יהיו עדכניים ותואמים לנורמות האוכלוסיה הישראלית על מנת שניתן יהיה להפיק מהם את המידע הטוב ביותר עבור ילדכם.

בהצלחה!!!

קרא עוד:

אבחון פסיכודידקטי