11.6.19

עדכון אבחון לפסיכומטרי



שימו לב!!! נשאר פחות מחודש להגשת בקשות לקבלת התאמות לבחינה הפסיכומטרית/ מבחן אמי"ר / מבחן יע"ל.

ה – 8.7 הינו המועד האחרון להגשת בקשה כזו על מנת לעבור את הבחינה הפסיכומטרית במועד קיץ 2019 בתנאים מותאמים.

המרכז לבחינות אבחון והערכה מבקש עדכון אבחון לפסיכומטרי/ אבחון לבחינת אמי"ר/ אבחון לבחינת יע"ל אלא אם כן יש בידך מסמך כזה מ – 5 שנים אחרונות, ובלבד שהתבצע מגיל 16 ואילך.

מדוע יש צורך בעידכון אבחון לפסיכומטרי/ מבחן אמי"ר / מבחן יע"ל?
שאלה כזו שואלים רבים מהזקוקים לאבחון לפסיכומטרי, במיוחד אם אובחנו בעבר פעם אחת או יותר באחד מסוגי האבחון הבאים: אבחון פסיכודידקטי, אבחון דידקטי, אבחון ליקויי למידה, אבחון פסיכולוגי, אבחון קשב ורכוז וכד'.

לכך כמה תשובות:
אימות מימצאים זהים בהשוואה בין אבחונים שונים (אבחון פסיכודידקטי, אבחון ליקויי למידה, אבחון דידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון קשב ורכוז), שנעשו בזמנים שונים ועל ידי מאבחנים שונים, מחזק קיום הלקות.

יחד עם זאת, השוואה בין אבחונים שנעשו לאורך השנים, מעידה על שינויים המתרחשים בעוצמת הלקות וביכולתה לעכב את תהליך הלמידה. במקרים בהם ניתן טפול כמו: הוראה מתקנת, ריפוי בעיסוק, ריפוי בדבור טפול תרופתי בקשיי קשב ורכוז – ניתן לצפות בשיפור מצבו של התלמיד/ה לאורך השנים. כך למשל, ילד שהיתקשה במיומנויות מוטוריקה עדינה וכתב ידו לא היה ברור, אך הוא הצליח לשפר את רמת קריאות כתב היד לאחר טפול בריפוי בעיסוק, יתכן שבמקרה כזה הקושי בכתיבה כבר לא יבוא לידי ביטוי, והוא לא צריך הקלות בפרק הכתיבה.

יתר על כן, ישנם מקרים, בהם קשיים, שהורשמו כחמורים על פי תיעוד האבחונים הקודמים, אין להם ביטוי במימצאי עדכון אבחון לפסיכומטרי בשל עזרה אינטנסיבית בהוראה מתקנת. לכן חשוב מאד להציג מסמכי האבחונים הקודמים (אבחון פסיכודידקטי, אבחון דידקטי, אבחון ליקויי למידה, אבחון פסיכולוגי, אבחון קשב ורכוז) וכן אשורים ממורים שסייעו וקדמו אתכם בעבר. תיעוד כזה יכול הרבה פעמים להוות שיכנוע מספק לקיום ליקויי למידה בעבר, ויסייע לקבלת התאמות לבחינה הפסיכומטרית, שכן ליקויי הלמידה נותנים עדין את ביטויים בתפקודכם (כמו: קושי בקריאה והבנת הנקרא).

מימצאי אבחון פסיכודידקטי מראים בדרך כלל כמה וכמה פונקציות לקויות, שרק בצפיה בהם לאורך השנים ניתן לזהות מהי הלקות הראשית ומהי המשנית; למשל ילד שזוהה עם קשיי קשב ורכוז עם היפראקטיביות כבר בבית הספר היסודי, תפקודו הלימודי לווה בהפרעות, ריבוי היעדרויות ובעיות התנהגות, שלכך נוספו גם קשיים בכתיבה וקריאה. יתכן שאבחון מאוחר עדין יזהה את קשיי הקשב והרכוז, אך שאר הקשיים יקבלו התייחסות מינורית או יעלמו. בהתבוננות במימצאי האבחונים השונים (אבחון לפסיכומטרי, אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון דידקטי, אבחון ליקויי למידה, אבחון קשב ורכוז) לאורך השנים, ניתן יהיה למקד ביתר דיוק מהי הלקות העיקרית, ממנה סובל הנבדק ולהמליץ על ההקלות המתאימות שיעזרו לכם לעבור את הבחינה בהצלחה!!!


קרא עוד:

5.6.19

חינוך רגיל או חינוך מיוחד?



מגיעים אלי פניות בזמן האחרון לביצוע אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי או אבחון ליקויי למידה - מהורים, שנכחו בוועדות השמה ברשויות העירוניות והמקומיות, בהן עלה תפקודו של התלמיד/ה בכל היבטיו; לימודי, רגשי וחברתי – והועלתה הצעה של השמתו של התלמיד/ה במסגרת חינוך מיוחד (כתה קטנה בתוך בית ספר רגיל או בי"ס לחינוך מיוחד).

נזכיר כי ועדת השמה כוללת בתוכה נציגים רשמיים ממשרד החינוך ומהרשות העירונית / המקומית, וגם אנשי צוות חינוכי וההורים, שמכירים את הילד/ה ויכולים לדווח עליו על סמך קשר עקבי איתו.

הורים מאויימים לעיתים מועדה כזו, וחוששים לעתידו של ילדם. לעיתים הם מתלבטים מה הדרך החינוכית המתאימה לו. במקרים כאלה פונים אלי שאערוך לילד/ה אבחון פסיכודידקטי על מנת שתתקבל תמונה אובייקטיבית לגבי חוזקות וחולשות וינתנו המלצות להתמודדות.

הם מבקשים ממני שאמליץ על סמך מימצאי אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון ליקויי למידה - על מסגרת חינוכית מתאימה: חינוך רגיל או חינוך מיוחד.

הורים רבים לא יודעים, ולכן ברצוני ליידע אותם, שיש במדינתנו חוק חינוך מיוחד, אותו כולנו צריכים לכבד ולפעול על פיו. בהמלצת ועדת דורנר (2007) נעשה תיקון בחוק זה (סעיף 11 לחוק חינוך מיוחד) שקבע 2 שינויים לגבי זכות ההורים וכך נכתב:

1. זכות ההורים לבחור את מסגרת החינוך עבור ילדם:
- בית ספר לחינוך מיוחד
- כיתה לחינוך מיוחד בבי"ס רגיל
- כתה רגילה כתלמיד משולב.

2. התקציב הולך אחרי הילד:
התקצוב יתבצע עפ"י סוג הלקות ועפ"י רמת התפקוד של התלמיד. בהתאם לכך, התקציב אינו מותנה או קשור לסוג המסגרת בה ילמד הילד. בהתאם לכך, התקציב שייקבע "ילך אחר התלמיד" ויופנה למסגרת החינוך שבה ילמד.

כלומר, על פי החוק הקיים היום, אנו הפסיכולוגים החינוכיים, יכולים להמליץ להורים על סמך מימצאי אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי או אבחון ליקויי למידה - לגבי מסגרת המתאימה לילדם, אולם ההחלטה הסופית היא בידי ההורים באיזה מסגרת לבחור. דהיינו, במקרה ודעות הצוות החינוכי, פסיכולוג חינוכי ומפקחת משרד החינוך ממליצים על חינוך מיוחד, עדין ההורים יכולים להחליט שילדם ילמד במסגרת רגילה.
תיקון סעיף נוסף בחוק קובע, כי תקציב שנקבע לילד על פי קשייו, "ילך איתו" לכל מסגרת בה ילמד. כלומר, הורים שמתנגדים למסגרת חינוך מיוחד, עדין יוכלו לקבל עבור ילדם את הסיוע שמגיע לו במסגרת החינוך הרגיל.

ההתנהלות היום מפחיתה את הלחץ, האיום והכפיה – בה נמצאו ההורים בעבר. היא מאפשרת להם לבדוק ולבחון מה מתאים לילד/ה שלהם ולבחור בעצמם. בחלק מהתהליך הם פונים לערוך אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון לקויי למידה – על מנת להתייעץ עם פסיכולוגי חינוכי, אדם אובייקטיבי, לגבי המסגרת המתאימה.

מניסיוני אני אומרת להורים שבכל בחירה יש יתרונות וחסרונות; בחינוך הרגיל, הילד נשאר עם חבריו, אולם הוא יתקשה בודאי בתהליך הלמידה. לעומת זאת, בחירה בחינוך המיוחד, מאפשרת לילד ללמוד בהתאמה ליכולותיו, אבל הסביבה החברתית משתנה ולעיתים גם מיקום המסגרת, הדורשת נסיעות.

פרט לביצוע אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי או אבחון לקויות למידה – חשוב שאתם ההורים תבקרו במסגרת החינוכית המומלצת, ותתרשמו בעצמכם. לעיתים הורים עם התנגדות גדולה, שינו את דעתם לאחר הביקור. ישנם בתי ספר לחינוך מיוחד הקובעים כמה ימי בקור במסגרת. כדאי להתעדכן ולהגיע!

חשוב לשוחח עם הורים, שילדיהם לומדים או למדו במסגרות חינוך מיוחד, לשוחח עם תלמידים שלמדו במסגרות מיוחדות ולהתרשם.

בהצלחה!!!

קרא עוד:





23.5.19

אבחון פסיכודידקטי - עכשיו או לחכות?



אני משתפת אתכם במקרה שהגיע אלי לקליניקה לא רק כדי ללמוד מהמקרה הפרטי למקרים אחרים, אלא גם להבין את הרקע וההתנהלות העומדת מאחורי מדיניות משרד החינוך ובתי הספר היום לגבי אבחון פסיכודידקטי בפרט ואבחונים בכלל.

התיישבו מולי במכון הורים מודאגים מאד לילד בכתה ב'. הילד לדבריהם, קורא וכותב, אבל כשההורים הישוו את בנם לאחיו ואחיותיו, הם הבחינו בהבדל בתפקודו והתנהלותו; 
הכתיבה לא כל כך ברורה, יש קושי בהבנת הנקרא. הילד נמנע מלכתוב ולקרוא, ומתנגד לסיוע של הוריו.

הילד, בדרכו שלו, מודע למצבו יחסית לאחיו ואחיותיו הגדולים ממנו, וכל עזרה או התמודדות עם מטלה לימודית, גורמים לחשיפת הקושי והעצמתו, ולכן הוא נמנע מלהתמודד עמו באופן עצמאי או עם עזרה. בנוסף, הילד חש דחיה חברתית, למרות שפועל יש לו חברים, והוא מוזמן להשתתף עמם בפעילויות בבית הספר ומחוצה לו.

כשלקחתי אנמנזה מההורים, כלומר פרטים על היסטוריית חייו, הבנתי שהילד הציג קשיים כבר בשלב מוקדם יותר בחייו; כבר בגיל הגן הילד טופל בטפולים פרא רפואיים בריפוי בדבור ובריפוי בעיסוק - על רקע קשיים בשפה ובמוטוריקה עדינה. הילד קבל עזרה בגן מגננת שילוב, שתפקידה לסייע באופן פרטני לילדים בחיזוק מיומנויות היסוד לקראת הכניסה לכתה א'.

בשיחה עם הורים, אני מבקשת להציג תעודות בית ספר ומחברות שהילד כותב עליהן - על מנת לקבל מידע רחב על מצבו. תעודות בכיתות הנמוכות בדרך כלל מפרגנות לילדים, ויש בהם הערכות ולא ציונים. בכל זאת הבחנתי כי אצל הילד הזה, הערכות לגבי חלק ממיומנויות היסוד מוערכות כ"שולט חלקית" וכי המחנכת העריכה את ההבעה בע"פ כטובה יותר מההבעה בכתב, מה שאומר שיתכן כי יש קושי בכתיבה.

האם המודאגת פנתה תחילה לשוחח עם מחנכת הכתה, הסגנית והיועצת. הרושם שקבלה מתשובותיהם היה כי הילד מתפקד, וכי יש ילדים נמוכים ממנו בתפקוד בכתה. הצוות החינוכי לא המליץ על אבחון ואפילו הביע התנגדות. לדבריהם, אבחון בגיל הזה מוקדם מדי וצריך לחכות. האם הבינה מדבריהם כי לבית הספר ממילא אין משאבים ומענה לעזור לשפר את מצבו של הילד. 

ההורים בכל זאת פנו אלי לאבחון פסיכודידקטי, ומימצאי האבחון אכן מיפו חוזקות לצד חולשות והמליצו על דרכי פעולה והתמודדות עם מצבו.

בעין לא מקצועית ההתרשמות היא שהילד קורא וכותב, אולם כשתפקודו נמדד באופן מבוקר והושווה לנורמות לפי גילו ורמת כיתתו, התקבלה תמונה של ילד עם סיכון לפתח לקויות למידה בהמשך בתחום הקריאה והכתיבה. המנגנונים האחראים להצלחת הקריאה (כמו: פיענוח פונולוגי, מודעות פונולוגית) והכתיבה (כמו: איות, קצב כתיבה) היו בתפקוד נמוך במדדי הקצב והדיוק. התפקודים והכישורים האחראים לקריאה וכתיבה היו בחלקם גם כן נמוכים. כך למשל, קושי בקואורדינציה עין יד יכול לגרום לקושי בכתיבה. הנמכה בפרוק והרכבה חזותיים, יכול להסביר קושי בקריאה (חבור אותיות למלים ומלים למשפטים). בעקבות המלצות האבחון הילד קבל סיוע בהוראה מתקנת, וכעבור זמן קצר המחנכת התקשרה והודיעה לאם בשמחה שיש שיפור במצבו הלימודי.

האם שמחה מאד לשמע הבשורה, אך ידעה שזה בזכות המאמצים שהשקיעה באיתור הקושי ע"י אבחון פסיכודידקטי וסיוע בהוראה מתקנת.

מדוע הצוות החינוכי מתנגד להפנייה לאבחון פסיכודידקטי? הרי במקרה לעיל ההורים שילמו מכספם עבור הבדיקה והסיוע הלימודי.

התשובה היא: הצוות החינוכי פועל על פי הנחיות ממשרד החינוך שמדיניותו לצמצם עד כמה שאפשר את ביצוע האבחונים על מנת להפחית את הבקשות לסיוע (שעות בעזרה לימודית או הקלות בבחינות):

בשל הצפה בילדים מאובחנים בשנים האחרונות בסוגי אבחון שונים (אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון דידקטי, אבחון לקויות למידה או אבחון קשב ורכוז) – משרד החינוך מביע הסתייגות ממהלך האבחון, וכפועל יוצא מנחה את המנהלים והיועצים לא להמליץ ביוזמתם על מהלך כזה, במיוחד אם הם מתרשמים שהקשיים לא משמעותיים.

הסיבה: מימצאי אבחון פסיכודידקטי תקפים על מנת לקבל שעות שילוב או שעות עזרה לימודית בבית ספר. שעות כאלה מוגבלות, ולא ניתן לחלקן לכל אחד. הן בדרך כלל ניתנות לילדים שזקוקים לעזרה ובאים ממשפחות שמצבם הסוציו אקונומי נמוך, ולא יכולות לתת סיוע פרטי לילדיהם.

בכיתות הגבוהות יותר: בחטיבה או בתיכון – אבחון פסיכודידקטי מזכה בהתאמות לבחינות. בשל ההצפה בכמות המאובחנים, מפקח משרד החינוך על אישור ההקלות ומקציב אחוזים לכל בית ספר.

תארו לעצמכם שהאם היתה מקבלת את דעת הצוות החינוכי, מרפה ומחכה ולא פונה לביצוע אבחון פסיכודידקטי או עזרה. מה היה קורה? בעוד כשנתיים ניתן היה כבר לראות פער לימודי גדול יותר, ההישגים הלימודיים היו יורדים והתסכול של הילד וההורים היה גדל, שלא לדבר על פגיעה בדימוי העצמי והחברתי ואולי הופעה של קשיים בהתנהגות.

אז יפה שעה אחת קודם! הקדימו תרופה למכה!

אבחון פסיכודידקטי הוא אכן הוצאה כספית. אך יש תמורה בצידה.

קל יותר לשפר קושי בדרגה נמוכה מקושי בדרגה גבוהה. מה גם שמדובר בילדים שמצבם הרגשי והחברתי מושפע מתפקודם הלימודי....


קישורים נוספים





8.4.19

אבחנה שלא מבחינה



בשבת האחרונה התפרסמה כתבה מעניינת מאד על בחור בשם צחי שביט, שנדחה מהצבא על רקע אבחנתו כסובל מאוטיזם קל, אספרגר עם OCD ("על רצף ההצלחות" מאת דביר עמר, אתנחתא 4.4.19 בשבע גיליון 839)


"הפסיכיאטר שאבחון את צחי, הבטיח להוריו כי בנם לא יצליח ללמוד באוניברסיטה...והוא טעה ובגדול"!!

למרות התחזית הפסימית, צחי הצליח להביא לידי ביטוי את יכולותיו האקדמיות באוניברסיטת אריאל (לסיים תואר שני ולעבוד כמתרגל), וסייע להפצה ופיתוח של משחק השחמט בארץ ובמיוחד ביהודה ושומרון, מקום מגוריו. בנוסף, הוא התפרסם בין הסטודנטים בכישוריו וביכולתו לסייע להם בתחום הלימודי, ויצר קשרים חברתיים בקמפוס.



"באופן פרדוקסלי כולם מעידים עליו שמה שמוביל אותו להצלחות בשנים האחרונות הוא דווקא יכולת התקשורת שלו עם אנשים ויחסי האנוש, דבר שהרופאים טענו שהוא לוקה בחסר. 

מסתבר שלא משנה מה האבחונים העידו עליו, דבר אחד בטוח: שביט מצליח לעמוד בכל היעדים שהוא מציב לעצמו, ומשאיר את כולם פעורי פה..."



אכן, אנחנו כאנשי מקצוע הוכשרנו כבעלי סמכות להגדיר ולתת אבחנות (כמו: ליקוי למידה, ליקוי למידה לא מילולי, הפרעת קשב ורכוז) על פי קריטריונים מקצועיים רלבנטיים ו/או על פי כלים איבחוניים (כמו: אבחון פסיכודידקטי, אבחון ליקויי למידה, אבחון פסיכולוגי, אבחון דידקטי, בדיקת קשב ורכוז, בדיקת MOXO).

יחד עם זאת, אני תמיד טוענת כי ההצלחה של כל אחד מאיתנו, למרות כל האבחנות הרפואיות או החינוכיות שניתנו, תלויה בהרבה משתנים נוספים.



כך למשל לחומרת הקושי יש משמעות גדולה; אינו דומה מי שחומרת הקושי שלו אובחנה בדרגה קלה, כמו צחי שביט, ובמקרה כזה יש סיכוי טוב יותר לשיפור, לעומת מי שחומרת קשייו ברמה גבוהה יותר, וסיכוייו לשיפור משמעותי קטנים יותר.



משתנים נוספים כמו: מוטיבציה והתמדה, תמיכה של הסביבה והמשפחה הפעלת תוכניות התערבות מקדמות – יכולים לסייע ולשנות את המצב.



כפסיכולוגית חינוכית נתקלתי לא פעם בנתונים דומים, שעלו מתוך אבחון פסיכודידקטי או אבחון ליקויי למידה, מבחינת סוג הקשיים וחומרתם. בכל זאת, משתנה המוטיבציה, שאותו אנו לא מודדים בתהליך אבחון פסיכודידקטי או אבחון ליקויי למידה, היווה מרכיב מאד משמעותי; 

מי שהשקיע מאמצים לאורך זמן בעקביות והתמדה הצליח לשפר את מצבו, ולהגיע להישגים טובים יותר ממי שרמת המוטיבציה שלו והשקעתו היו נמוכים יותר. 
כבר אמרו חכמנו על כך: "יגעת ומצאת – תאמין"!

כשאנו נמצאים בחיינו במצב מצוקה, ואנו שקועים בתוך הקושי, אנו חסרי אונים וקשה לנו להאמין ולהיות בתקוה.

אולם אם נסתכל על חיינו מ'מעוף הצפור', מלמעלה, נוכל לראות לא רק את מוקדי הקושי, אלא גם את ההתרוממות מהם וההצלחה שבאה בעקבותם. ראיה כזו יכולה לחזק ולתת כוחות להתמודדות.

קישורים נוספים:




30.1.19

אבחון לפסיכומטרי, ומה לגבי מוסדות להשכלה גבוהה?!




שאלה חשובה שרבים מהפונים לערוך אבחון לפסיכומטרי שואלים אותי היא האם האבחון מוכר במוסדות להשכלה גבוהה. השאלה חשובה היות שתהליך של עריכת אבחון לפסיכומטרי צורך זמן ומשאבים כספיים, הקליינט רוצה לדעת מה הוא יקבל בתמורה.


התשובה היא שהיות שיש חוק כיום שכל מוסד להשכלה גבוהה יכול לקבוע לעצמו את החוקים והכללים 
על פיו הוא יתנהל, ישנם מוסדות להשכלה גבוהה שאינם מקבלים את דו"ח האבחון לפסיכומטרי.


מבירורים שערכתי מסתבר שבדרך כלל מוסדות להשכלה גבוהה פרטיים כמו: המרכז הבינ-תחומי, מכללות פרטיות, בתי ספר לאחיות – מקבלים את דו"ח אבחון לפסיכומטרי ומסתמכים עליו באשור התאמות לבחינות הנערכות בחסותם.


דו"חות אבחון והמלצות לגב התאמות בבחינות, שנערכו במכוננו, התקבלו גם בחו"ל. למשל בקבלת התאמות לבחינת מיון ללימודי רפואה בארה"ב MCAT (ראה תגובת קליינט בהמשך).


לעומת זאת, מוסדות להשכלה גבוהה מטעם המדינה אינם מקבלות את דו"ח האבחון לפסיכומטרי. לרב בכל מוסד כזה יש מרכז לאבחון עצמאי אליו מופנים הסטודנטים לצורך אבחון ובדיקת התאמות לבחינות.


יחד עם זאת, מצאתי חריגים בכלל לעיל; כך למשל סטודנטים הלומדים באוניברסיטת ירושלים או באוניברסיטת אריאל קבלו אשור להשתמש באבחון לפסיכומטרי שנערך במכוננו.


ההתנהלות המתוארת לעיל מעלה תמיהה; כיצד יתכן שפסיכולוגים מומחים העובדים במכוננו וקבלו תארים מאוניברסיטאות בארץ כמו: אוניברסיטת תל אביב, אינם קבילים לתת חוות דעת במוסדות בהם למדו, הוכשרו וקבלו תעודות לעסוק במקצוע שלהם.


האם יש כאן שיקול מקצועי או רצון להשיג שליטה ומונופול על הכנסות כספיות הבאות מעריכת אבחונים??!!


מכיוון שהכללים והחוקים לעיל משתנים מומלץ לברר במוסדות להשכלה גבוהה אליהם אתם רוצים להתקבל, אם יכובדו המלצות שניתנו בדו"ח אבחון לפסיכומטרי לצורך קבלת התאמות בבחינה הפסיכומטרית.




מועד אחרון להגשת דו"ח אבחון לפסיכומטרי עד ה - 25/2/19 לניגשים לבחינה הפסיכומטרית באביב 2019!




בהצלחה!!!


קרא עוד: