17.2.21

דיסקלקוליה - המרה של בחינת הבגרות במתמטיקה

 

אבחנה של דיסקלקוליה או לקות בחשבון, הניתנת לאחר אבחון פסיכודידקטי, משמעה  קשיים בשליטה

בפעילויות בסיסיות בחשבון, בהבנה וזכירה של מונחים המייצגים מושגים כמותיים, קושי בהבנת השפה החשבונית, זכירת נוסחאות וארגון המספרים על הדף. הלקות מושפעת מתפקודי הקשב והרכוז, הערוץ החזותי, תפקודי השפה והמוטוריקה.

אבחנה של דיסקלקוליה או לקות בחשבון על סמך אבחון פסיכודידקטי מאפשרת לקבל המרה (החלפה) של בחינת הבגרות ברמה של 3 יחידות לימוד באחד מהמקצועות המדעיים: ביולוגיה, פיזיקה או כימיה ברמה של 3 יחידות למוד.

התאמה זו היתה כדאית עד שנת תשע"ז. תלמידים שאושר להם התאמה של המרה של בחינת הבגרות במתמטיקה 3 יח"ל, בהמלצת אבחון פסיכודידקטי, למדו ונבחנו בדרך כלל בבחינת הבגרות בביולוגיה ברמה של 3 יחידות למוד במקום במתמטיקה.

 אולם, השינויים שנעשו לאחר שנת תשע"ז על ידי משרד החינוך, שמים בספק את כדאיות יישום ההתאמה של :המרה של בחינת הבגרות במתמטיקה בהמלצת אבחון פסיכודידקטי מהסיבות הבאות

  •         כיום מי שממיר את מקצוע המתמטיקה באחד מהמקצועות המדעיים, נבחן ברמה של 3 יחידות לימוד מתוך 5 יחידות לימוד.

מכיוון שכיום אין רמה של 3 יח"ל במקצועות המדעיים, אלא רק רמה של 5 יח"ל, התלמיד נבחן בבחינת הבגרות במקצועות המדעיים ברמה 3 יח"ל מתוך הרמה הגבוהה – 5 יח"ל. כפועל יוצא יש צורך להתמודד עם חומר ברמה גבוהה יותר ביחס לרמת הלימוד עליה נבחנים (3 יח"ל) במקצוע המדעי, שהוחלף עם מתמטיקה.

  •          בחינות הבגרות במקצועות המדעיים דורשת ידע מתמטי גבוה מזה שנדרש בבחינת הבגרות במתמטיקה ברמה של 3 יח"ל.

  •         בחינת הבגרות במתמטיקה 3 יח"ל מורכבת כיום מ – 3 חלקים:

ציון בית ספרי, שהוא הערכה פנימית, המבוססת על ציוני עבודות שהתלמיד הגיש – 25%.

שאלון ראשון חיצוני (35381) – 35%, שממוצע הציונים הארצי בו הוא 75.

שאלון שני חיצוני (35382) – 40%, שממוצע הציונים הארצי בו הוא 55.

בחלוקה המוצגת לעיל, יש סיכוי גבוה למי שאובחן עם דיסקלקוליה או לקות בחשבון באבחון פסיכודידקטי, לעבור את בחינת הבגרות במתמטיקה – 3 יח"ל.

כמו כן הציון בשאלון החיצוני הראשון (35381) הינו ציון צבירה. כלומר – ניתן ניקוד חלקי על סעיפי השאלה, שנענו נכון, גם אם התלמיד לא ענה על כל השאלה בצורה נכונה. הציון ניתן על הדרך גם אם יש טעות בחישוב וכד'.

  •         רב האוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה ברשות המדינה לא מקבלים ללמודים אקדמאיים תלמידים ללא בחינת בגרות במתמטיקה ברמה של לפחות 3 יח"ל, גם אם אובחנו עם דיסקלקוליה באבחון פסיכודידקטי.

ידוע מקרה של ילד שאובחן כדיסקלקולי באבחון פסיכודידקטי כבר מגיל צעיר. מעקב הצוות החינוכי אחרי התקדמותו אישרה אבחנה זו לאורך השנים. למרות זאת, התלמיד הצליח לעבור את בחינת הבגרות במתמטיקה 3 יח"ל ולקבל ציון 100 בלי לדעת ולהבין מתמטיקה. המורה שלו, המורה אירה, קראה היטב את דו"ח אבחון פסיכודידקטי, ומצאה כי יש לתלמיד זכרון טוב מאד. היא הסתמכה על יכולותיו אלו, ולימדה אותו איך לזכור תבניות ונוסחאות לפתירת בחינת הבגרות במתמטיקה, שיש לה תמיד את אותו מבנה, רק המספרים משתנים. מצ"ב סרטון לספור זה:  https://www.youtube.com/watch?v=FNZ3XSKXhW0

מכל האמור לעיל, כדאי לשקול היטב אם כדאי ליישם את ההתאמה של המרת בחינת הבגרות במתמטיקה באחד מהמקצועות המדעיים, שהומלצה באבחון פסיכודידקטי. במקרה ויש לתלמיד/ה הבנה חשבונית, כדאי לאפשר לו/לה ללמוד מתמטיקה בכתה ט', ולהשאיר את קבלת ההחלטה לשלב מאוחר יותר; יישום המלצת המרת בחינת הבגרות במתמטיקה ברמה של 3 יח"ל לפי המלצת אבחון פסיכודידקטי, על פי ההתקדמות.

קרא עוד

לעבור את בחינת הבגרות במתמטיקה עם לקות למידה - סרטון
לקויות למידה
ליקוי למידה - מילון מושגים
לקות למידה - אבחנה
הקלות בבחינות הבגרות ע"פ חוזר מנכ"ל


29.11.20

מבחן וודקוק-ג'ונסון III בעברית

 

מבחן וודקוק-ג'ונסון III בגרסתו העברית יצא בשעה טובה לאור לאחר תקופה ארוכה של עבודת מחקר להתאמתו לאוכלוסיה בישראל. אנו שמחים לבשר כי מכון עטרה כבר רכש מבחן זה ונעזר בו באופן מותאם לקליינטים בתהליך של אבחון פסיכודידקטי על מנת לתת לכם את המענה הטוב ביותר.

הגרסה הישראלית מבוססת על סוללת המבחנים הקוגניטיביים:  THE WOODCOCK-JOHNSON III TESTS OF COGNITIVE ABILITIES (WJ III COG)

הבודקים את היכולות הקוגניטיביות, והיא כוללת 23 מבחנים, ומיועדת לטווח גילאים רחב מגיל גן ועד גיל 18 שנים. המבחן מיועד להעברה על ידי פסיכולוג חינוכי מומחה, עם ניסיון בתחום בתהליך של אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי.

מבחני וודקוק-ג'ונסון מושתתים על תיאוריית ,CHC ומקשרים בין יכולת ותהליכים קוגניטיביים ובין מיומנויות קריאה, כתיבה וחשבון.

המודל CHC פותח בשנת 2000 על ידי קווין מק'גרו חוקר משכל ופסיכולוג חינוכי, והוא היה הבסיס למבחני וודקוק-ג'ונסון במהדורתם הנוכחית.

מודל CHC רואה במשכל מבנה היררכי בן שלוש רמות:

ברמה העליונה ניצב ה – G, רמת המשכל הכללית, שאותה מנסים לאמוד באמצעות הציון IQ. ה – G מורכב מכמה יכולות קוגניטיביות רחבות, שכל אחת מהן מורכבת מכמה יכולות קוגניטיביות צרות. המבחנים במבחני המשכל בודקים את היכולות הקוגניטיביות הצרות. 

·       בעזרת מבחני וודקוק-ג'ונסון, כחלק מתהליך אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי, אפשר לקבוע את מנת המשכל של הנבחן, לאפיין את היכולות הקוגניטיביות שלו ובכלל זה לזהות את החוזקות ואת החולשות שלו בזמן נתון .

·       ניתן להפיק מידע שיסייע בתהליך של אבחנה מבדלת או בתהליך של קבלת החלטות בנוגע לנבחן. למשל, חוזקה בחשיבה פלואידית יכולה לתמוך בהמלצה על שיבוץ בהקבצה גבוהה או בקורס מתקדם במתמטיקה; חולשה במודעות פונולוגית יכולה להסביר ליקויים בהתפתחות המיומנויות של קריאת מילים בודדות ואיות; הנמכה בידע מגובש יכולה להסביר קשיים בביצוע משימות בבית הספר, המחייבת הבנת הנקרא. 

·       אפשר להשתמש במבחני וודקוק-ג'ונסון גם כדי להרחיב מידע שהופק באבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי או אבחון לקויות למידה או כדי לאשש תוצאות שהתקבלו במבחנים אחרים.

·        השימוש במבחני וודקוק ג'ונסון מסייע באיפיון התפקוד של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים וגם במתן המלצות להשמה במסגרות חינוכיות ולדרכי התערבות מתאימות בתהליך רחב של אבחון פסיכודידקטי.

·        התוצאות של מבחני וודקוק-ג'ונסון מסייעות בהערכת לקות למידה לפי הגדרות שונות. מתמונת המצב המתקבלת מהמבחנים אפשר לשער מהם המקורות הקוגניטיביים לחוזקות של הנבחן ולחולשות שלו במיומנויות קריאה, כתיבה וחשבון, בביצוע משימות בבית הספר ובתפקוד היום-יומי בכלל וזאת בתהליך רחב של אבחון פסיכודידקטי. 

·       תהליך ההערכה באמצעות מבחני וודקוק-ג'ונסון מאפשר לפסיכולוג החינוכי להפיק מידע עשיר של החוזקות והחולשות של הנבחן כל זאת בתהליך רחב של אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי. על בסיס מידע זה צוות בית הספר יכול לתכנן תוכניות חינוכיות פרטניות, המותאמות אישית לנבחן.

·        ניתן להעריך שינויים החלים בביצועיו של הנבחן לאחר פרק זמן של טפול כלשהו, למשל לאחר שנה של טפול בתחום הדבור והשפה או לאחר התערבות תרופתית או לאחר התערבות חינוכית אחרת או בהשוואה למימצאי אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי קודם.   

      קרא עוד:

סו אבחון פסיכודיקטי


    חוק חינוך מיוחד


     לקות למידה - אבחנה


27.10.20

הארכת זמן במבחן MCAT


סטודנטים פונים למכון עטרה לעבור אבחון פסיכודידקטי על מנת לבדוק התאמות במבחן .MCAT מדובר במבחן אמריקאי לרוצים להתקבל ללימודי רפואה בארה"ב. 

אוכלוסיית הסטודנטים הניגשים לבחינת MCAT כוללת סטודנטים עם יכולות טובות ומוטיבציה גבוהה, לחלקם כבר יש תואר ראשון באחד ממקצועות המדע, לרב מאוניברסיטה מוכרת בארה"ב. לפונים לאבחון פסיכודידקטי לקבל הקלות למבחן MCAT יש בדרך כלל אבחונים קודמים מהעבר: אבחון פסיכודידקטי, אבחון דידקטי ו/או אבחון פסיכולוגי. חלקם אובחנו בעבר כסובלים מהפרעת קשב ורכוז (ADD, ADHD), וטופלו תרופתית.

 

מדובר במבחן הנערך בשפה האנגלית ובנוי בצורת ברירת מסיחים. המבחן מעריך ידע בתחומים מגוונים של המדע (פיזיקה, כימיה, ביולוגיה) וידע כללי בתחומים אחרים, שאינם מדעיים. המבחן דורש קריאה מהירה ויכולת טובה להבין את הנקרא.

 

ההתאמות בבחינת MCAT ניתנות על רקע ליקויי למידה, קשיי קשב ורכוז ו/או מגבלה רפואית / פסיכיאטרית. אבחון פסיכודידקטי נדרש כאשר מדובר בליקויי למידה בקריאה, כתיבה או חשבון.


בתהליך אבחון פסיכודידקטי נלקחת היסטוריית חיים רלבנטית, תוך התייחסות למימצאי אבחונים קודמים, תעודות מלמודים בבית ספר ו/או מוסדות להשכלה גבוהה. תוצאות מבחני קבלה כמו: TOFEL, SAT או מבחני MCAT קודמים חשובים לניתוח תחומי החוזק והחולשה כמו גם להשוואה בין תוצאות שנעשו ללא קבלת התאמה של הארכת זמן במבחנים, לעומת ציונים שהתקבלו כאשר ניתנה התאמה של הארכת זמן במבחנים. במפגש אבחון פסיכודידקטי מועברת בטריית מבחנים רלבנטית הכוללת בין השאר בדיקת אינטליגנציה, תפקודים שאחראים ללמידה כמו: זכרון, מוטוריקה, קשב ורכוז ועוד, ומיומנויות יסוד בקריאה, כתיבה, חשבון ואנגלית. התייחסות מיוחדת ניתנת לתאור איכות עבודה עם ובלי מגבלת זמן.


הסובלים מהפרעת קשב ורכוז, מתבקשים להציג תיעוד של אבחון ההפרעה לפני גיל 12 שנים. בנוסף, מתבקשת אבחנה עדכנית משלוש שנים אחרונות של רופא מומחה לקשב ורכוז, שיבצע אבחנה של מאפייני ההפרעה, ואבחנה מבדלת לשלילת קשיים אחרים (כמו: דכאון, חרדה).


ההתאמה המבוקשת במבחן MCAT היא הארכת זמן עד 50%, המאפשרת להספיק לענות על יותר שאלות. ישנן גם התאמות כמו: היבחנות בחדר נפרד וחלוקת המבחן ליומיים.


למעשה, מדובר בדרישות תואמות ברובן לאלו המפורסמים על ידי המרכז הארצי לבחינות והערכה, ולתהליך דומה לפונים לאבחון פסיכודידקטי לקבלת התאמות בבחינה הפסיכומטרית.


דו"ח אבחון פסיכודידקטי לבקשת התאמות למבחן MCAT יתורגם לאנגלית על מנת להציגו רשמית בפני הועדה המאשרת את ההתאמות בבחינת MCAT.


קליינטים ממליצים

30.8.20

למידה מרחוק



תקופת הקורונה הביאה איתה אתגרים רבים לכולנו בכל הקשור למערכת החינוך, למורים, התלמידים וההורים;

במפגשים שלי עם הורים ותלמידים במהלך אבחון פסיכודידקטי נראה כי הקשר בין ההורים לילדיהם השתפר. 'הלמידה מרחוק' החזירה את ההורים לילדים, לבית. הקשר בין ההורים לילדים התחזק. מוקדשת תשומת לב רבה יותר לתהליך הלמידה האינדבידואלי של הילד/ה ולהבנת צרכיו.

ישנם תלמידים שדרך הלמידה מרחוק היטיבה עמם כמו למשל תלמידים הסובלים מחרדת בחינות; הלמידה בביתם בסביבה מוכרת ומוגנת, השלמת מטלות הלמידה ללא מגבלת זמן, האפשרות להיעזר בחומרי הלמידה פתוחים – כל אלו הפחיתו את רמת החרדה, וההישגים שלהם עלו כתוצאה מכך.

קבוצה מסויימת של ילדים שעברו אבחון פסיכודידקטי, ונמצאו סובלים מקשיים של קשב ורכוז, ומוסחים מרעשים, מצליחים בלמודים מרחוק, היות ונושא הרעשים מנוטרל בשיטה הזו. האפשרות לחזור ולצפות בשעורים כמה פעמים מסייעת להם להשלים המידע, מה שלא ניתן לעשות בשעורים המסורתיים המועברים במסגרת הכתה.

לעומת זאת, ישנם תלמידים רבים המתקשים בלמידה מרחוק. חלקם אובחנו בתהליך אבחון פסיכודידקטי כסובלים מליקויי למידה ו/או קשיי קשב ורכוז, וזקוקים לתיווך בלמידה, להשגחה ותזכורות לקום בבוקר בזמן על מנת שיוכלו להתיישב מול המחשב, ולא יפסידו את השעורים המתוזמנים. חלקם זקוקים לתיווך או להסבר נוסף, ומתקשים ליישם בפועל את ההקניות התיאורטיות.

הורים רבים מתגייסים לעזור לילדים, אך לא לכולם יש את הכישורים הדרושים לכך. יש הנעזרים בעזרה פרטית על מנת להשלים את החומרים החסרים.

פרט לצורך בהצטיידות במחשב והתקנתו בבית, אלו תכונות ויכולות דרושים לתלמידים על מנת ליישם ביעילות את 'הלמידה מרחוק'?
רכוז,
מוטיבציה,
זכרון טוב,
יכולת להקשיב,
מוכנות לבקש עזרה.
יכולת מוטורית טובה,
ידע בסיסי בהפעלת המחשב.
משמעת עצמית להשלים את המטלות, גם אם אין פקוח צמוד של המורה,
יכולת לקלוט בערוץ החזותי והשמיעתי, וליישם הידע לתרגילים,
קבלת סמכות ההורה בבית בכל הקשור ללמידה ועוד...

אין ספק שהמעבר ל'למידה מרחוק' ידרוש הסתגלת והתאמה לתלמידים כמו גם להורים ולמורים. אבחון פסיכודידקטי, אם כן, ידרש בעתיד לתת מענה לא רק לדרך הלמידה המותאמת לתלמיד/ה, אלא גם להדרכת ההורה בעזרה בהתנהלות בצורת הלמידה זו ובתיווך החומר הלימודי.

קרא עוד:






28.7.20

פסיכולוגי חינוכי בבית הספר



... קולות רמים עלו מחדר המנהלת, שם התקיימה ישיבה בין צוותית של הסגל החינוכי. מחנכת כתה א' התלוננה בכעס רב כי בכיתתה המאוכלסת לומדת תלמידה, שאינה מתאימה לחינוך הרגיל. היא הרחיבה בדבריה ותארה את חוסר תפקודה של הילדה, שמתקשה להבין הנחיות פשוטות ונראית לה עם פיגור שכלי.

היה רמז בדבריה ל'פשלה' של הצוות האחראי למיון התלמידים במעבר מהגן לבית הספר, ולכך שהילדה לא עברה אבחון פסיכודידקטי או לפחות אבחון פסיכולוגי לפני היכנסה לבית הספר. המחנכת בקשה להעביר את המסר כי היא לא יכולה לעזור לילדה עם  צרכים מיוחדים להתקדם, ובכך ניסתה לעצור ביקורת עתידית במקרה והילדה לא תרכוש את הקריאה, שהיא המשימה העיקרית בשנה ראשונה.

המידע של הצוות החינוכי על הילדים חשוב כי הוא מסייע לנווט את העזרה המתאימה לכל אחד על פי צרכיו. המידע המועט בתיק האישי על התלמידה לא סייע, ואני נכנסתי כפסיכולוגית חינוכית לתצפת על הילדה בכתה בזמן השעור, על מנת לאסוף נתונים ולנסות להבין את המתרחש.

המחנכת הסבה את תשומת לבי כבר בכניסתי לכתה, לתלמידה המדוברת, שעמדה ליד שולחנה בספסל הראשון.  היא הסבירה את חוסר תפקודה של התלמידה כבר במעמד התחלתי זה, שלא תאם את המשימה אותה מילאו שאר התלמידים.

הסתכלתי בתלמידה החמודה, וראיתי שהיא מרכיבה משקפיים, עם מסגרת רחבה. היא התהלכה כמו מגששת באפלה, כשכפות ידיה על הקיר. בברור שעשיתי עם אמה, ובהסכמתה דברתי גם עם רופאת העיניים שלה. התברר שהילדה מטופלת בטיפות עיניים, שמטשטשות את הראיה, והטפול אמור להימשך במשך תקופה. בעיות הראיה והטפול בהם נתן הסבר להתנהגותה ולהתנהלותה של התלמידה. כמובן הערכתה הראשונית של המחנכת שמדובר בפיגור נשללה, וניתנה התייחסות רלבנטית תואמת לצרכיה. לא נכנס כאן לפרטים רפואיים, אבל מה שהמקרה הזה מלמד הוא כי אסור לשפוט אף אחד. חשוב לבדוק, חשוב לברר ולדבר...

לקיחת האנמנזה היא שיחה מקדימה עם ההורים לפני עריכת אבחון פסיכודידקטי לקבלת מידע התפתחותי, לימודי, חברתי ומשפחתי על התלמיד/ה מלידה ועד היום. בשיחה זו אני שואלת בין השאר על תפקודי הראיה, השמיעה, השינה והאכילה.

אין טעם לערוך אבחון פסיכודידקטי כשהתלמיד הולך לישון לאחר חצות וקם בקושי ליום הלמודים שלאחריו, ומתקשה לתפקד בלמודים. אין טעם לערוך אבחון פסיכודידקטי כשהתלמיד אוכל פעם ראשונה כשהוא חוזר מבית ספר, ומתלונן על חוסר רכוז. למה הדבר דומה? למכונית שנוסעת בלי דלק.

אין טעם לערוך אבחון פסיכודידקטי כשיש נוזלים באוזניים או ירידה בשמיעה והילד לא רכש את השפה הדבורה. יתכן שהוא לא שומע טוב ולכן לא למד. יתכן מאד שגם לאחר שנטפל בחלק הרפואי, נראה צורך לערוך אבחון פסיכודידקטי, אבל חשוב לקחת בחשבון את כל הנתונים האחרים.
קרא עוד:
סוגי אבחונים
לקויות למידה