30.8.20

למידה מרחוק



תקופת הקורונה הביאה איתה אתגרים רבים לכולנו בכל הקשור למערכת החינוך, למורים, התלמידים וההורים;

במפגשים שלי עם הורים ותלמידים במהלך אבחון פסיכודידקטי נראה כי הקשר בין ההורים לילדיהם השתפר. 'הלמידה מרחוק' החזירה את ההורים לילדים, לבית. הקשר בין ההורים לילדים התחזק. מוקדשת תשומת לב רבה יותר לתהליך הלמידה האינדבידואלי של הילד/ה ולהבנת צרכיו.

ישנם תלמידים שדרך הלמידה מרחוק היטיבה עמם כמו למשל תלמידים הסובלים מחרדת בחינות; הלמידה בביתם בסביבה מוכרת ומוגנת, השלמת מטלות הלמידה ללא מגבלת זמן, האפשרות להיעזר בחומרי הלמידה פתוחים – כל אלו הפחיתו את רמת החרדה, וההישגים שלהם עלו כתוצאה מכך.

קבוצה מסויימת של ילדים שעברו אבחון פסיכודידקטי, ונמצאו סובלים מקשיים של קשב ורכוז, ומוסחים מרעשים, מצליחים בלמודים מרחוק, היות ונושא הרעשים מנוטרל בשיטה הזו. האפשרות לחזור ולצפות בשעורים כמה פעמים מסייעת להם להשלים המידע, מה שלא ניתן לעשות בשעורים המסורתיים המועברים במסגרת הכתה.

לעומת זאת, ישנם תלמידים רבים המתקשים בלמידה מרחוק. חלקם אובחנו בתהליך אבחון פסיכודידקטי כסובלים מליקויי למידה ו/או קשיי קשב ורכוז, וזקוקים לתיווך בלמידה, להשגחה ותזכורות לקום בבוקר בזמן על מנת שיוכלו להתיישב מול המחשב, ולא יפסידו את השעורים המתוזמנים. חלקם זקוקים לתיווך או להסבר נוסף, ומתקשים ליישם בפועל את ההקניות התיאורטיות.

הורים רבים מתגייסים לעזור לילדים, אך לא לכולם יש את הכישורים הדרושים לכך. יש הנעזרים בעזרה פרטית על מנת להשלים את החומרים החסרים.

פרט לצורך בהצטיידות במחשב והתקנתו בבית, אלו תכונות ויכולות דרושים לתלמידים על מנת ליישם ביעילות את 'הלמידה מרחוק'?
רכוז,
מוטיבציה,
זכרון טוב,
יכולת להקשיב,
מוכנות לבקש עזרה.
יכולת מוטורית טובה,
ידע בסיסי בהפעלת המחשב.
משמעת עצמית להשלים את המטלות, גם אם אין פקוח צמוד של המורה,
יכולת לקלוט בערוץ החזותי והשמיעתי, וליישם הידע לתרגילים,
קבלת סמכות ההורה בבית בכל הקשור ללמידה ועוד...

אין ספק שהמעבר ל'למידה מרחוק' ידרוש הסתגלת והתאמה לתלמידים כמו גם להורים ולמורים. אבחון פסיכודידקטי, אם כן, ידרש בעתיד לתת מענה לא רק לדרך הלמידה המותאמת לתלמיד/ה, אלא גם להדרכת ההורה בעזרה בהתנהלות בצורת הלמידה זו ובתיווך החומר הלימודי.

קרא עוד:






28.7.20

פסיכולוגי חינוכי בבית הספר



... קולות רמים עלו מחדר המנהלת, שם התקיימה ישיבה בין צוותית של הסגל החינוכי. מחנכת כתה א' התלוננה בכעס רב כי בכיתתה המאוכלסת לומדת תלמידה, שאינה מתאימה לחינוך הרגיל. היא הרחיבה בדבריה ותארה את חוסר תפקודה של הילדה, שמתקשה להבין הנחיות פשוטות ונראית לה עם פיגור שכלי.

היה רמז בדבריה ל'פשלה' של הצוות האחראי למיון התלמידים במעבר מהגן לבית הספר, ולכך שהילדה לא עברה אבחון פסיכודידקטי או לפחות אבחון פסיכולוגי לפני היכנסה לבית הספר. המחנכת בקשה להעביר את המסר כי היא לא יכולה לעזור לילדה עם  צרכים מיוחדים להתקדם, ובכך ניסתה לעצור ביקורת עתידית במקרה והילדה לא תרכוש את הקריאה, שהיא המשימה העיקרית בשנה ראשונה.

המידע של הצוות החינוכי על הילדים חשוב כי הוא מסייע לנווט את העזרה המתאימה לכל אחד על פי צרכיו. המידע המועט בתיק האישי על התלמידה לא סייע, ואני נכנסתי כפסיכולוגית חינוכית לתצפת על הילדה בכתה בזמן השעור, על מנת לאסוף נתונים ולנסות להבין את המתרחש.

המחנכת הסבה את תשומת לבי כבר בכניסתי לכתה, לתלמידה המדוברת, שעמדה ליד שולחנה בספסל הראשון.  היא הסבירה את חוסר תפקודה של התלמידה כבר במעמד התחלתי זה, שלא תאם את המשימה אותה מילאו שאר התלמידים.

הסתכלתי בתלמידה החמודה, וראיתי שהיא מרכיבה משקפיים, עם מסגרת רחבה. היא התהלכה כמו מגששת באפלה, כשכפות ידיה על הקיר. בברור שעשיתי עם אמה, ובהסכמתה דברתי גם עם רופאת העיניים שלה. התברר שהילדה מטופלת בטיפות עיניים, שמטשטשות את הראיה, והטפול אמור להימשך במשך תקופה. בעיות הראיה והטפול בהם נתן הסבר להתנהגותה ולהתנהלותה של התלמידה. כמובן הערכתה הראשונית של המחנכת שמדובר בפיגור נשללה, וניתנה התייחסות רלבנטית תואמת לצרכיה. לא נכנס כאן לפרטים רפואיים, אבל מה שהמקרה הזה מלמד הוא כי אסור לשפוט אף אחד. חשוב לבדוק, חשוב לברר ולדבר...

לקיחת האנמנזה היא שיחה מקדימה עם ההורים לפני עריכת אבחון פסיכודידקטי לקבלת מידע התפתחותי, לימודי, חברתי ומשפחתי על התלמיד/ה מלידה ועד היום. בשיחה זו אני שואלת בין השאר על תפקודי הראיה, השמיעה, השינה והאכילה.

אין טעם לערוך אבחון פסיכודידקטי כשהתלמיד הולך לישון לאחר חצות וקם בקושי ליום הלמודים שלאחריו, ומתקשה לתפקד בלמודים. אין טעם לערוך אבחון פסיכודידקטי כשהתלמיד אוכל פעם ראשונה כשהוא חוזר מבית ספר, ומתלונן על חוסר רכוז. למה הדבר דומה? למכונית שנוסעת בלי דלק.

אין טעם לערוך אבחון פסיכודידקטי כשיש נוזלים באוזניים או ירידה בשמיעה והילד לא רכש את השפה הדבורה. יתכן שהוא לא שומע טוב ולכן לא למד. יתכן מאד שגם לאחר שנטפל בחלק הרפואי, נראה צורך לערוך אבחון פסיכודידקטי, אבל חשוב לקחת בחשבון את כל הנתונים האחרים.
קרא עוד:
סוגי אבחונים
לקויות למידה

7.6.20

אבחון לפסיכומטרי גם ב'קורונה'



שמחה לבשר כי מכון עטרה חזר לפעילות רגילה של עריכת אבחון לפסיכומטרי, אבחון פסיכודידקטי ועוד, תוך שמירה על ההנחיות לפסיכולוגים כיצד להתנהל בזמן אבחון.

אבחון לפסיכומטרי לקבלת התאמות לבחינה הפסיכומטרית בספטמבר 2020 יוגש עד ה – 7.7.2020 ולא מאוחר מתאריך זה.

האבחון לפסיכומטרי כולל אבחון לקויות למידה בקריאה, כתיבה, הבנת הנקרא, חשבון ואנגלית, מבדק ממוחשב MOXO לבדיקת קשב ורכוז, מילוי שאלון לפסיכומטרי למאבחן והדרכה בהכנת תיק מסמכים למרכז הפסיכומטרי (כמו: דו"חות אבחון קודמים, תעודות בית ספר, עדויות מורים שלמדו את התלמיד).

במקרים של הסובלים מקשיי קשב ורכוז, שאובחנו לפני גיל 12 שנים, וניתן להוכיח שני תפקודי חיים, שנפגעו פרט ללמידה (כמו: נשירה מבית ספר, קשיים בקבלת סמכות, בעיות התנהגות, קשיים בדימוי עצמי או חברתי), יש להציג מסמך רפואי של רופא מומחה לקשיי קשב ורכוז, שערך את האבחנה לתסמינים (שאכן מדובר בקשיי קשב ורכוז) ועשה אבחנה מבדלת (כלומר, שלל שמדובר בקשיים אחרים כמו: חרדה, דכאון וכד').

במקרים של דיסגרפיה או קשיים בכתיבה, יש להציג מסמך עדכני של מרפאה בעיסוק מהשלוש שנים האחרונות, המאשר קשיים בתחום.

אשמח לענות על שאלות ולעזור!!! 055-6822-582

קרא עוד:




איך לעבור בחינת אמי"ר בקלות

קליינטים ממליצים

18.3.20

אבחון לפסיכומטרי – מתי לא כדאי לערוך אבחון




הניגשים לבחינה הפסיכומטרית בקיץ 2020, ומבקשים התאמות / הקלות לפסיכומטרי, מתבקשים להגיש דו"ח אבחון לפסיכומטרי עד 13.5.20.

אל תחכו ל'רגע האחרון'! חשוב ורצוי להגיש דו"ח אבחון לפסיכומטרי ותיק המסמכים כמה שיותר מוקדם.
דו"ח אבחון לפסיכומטרי הינו מסמך קביל הקובע קיום לקויות למידה המזכות בהתאמות בבחינה הפסיכומטרית. יש לצרף לדו"ח אבחון לפסיכומטרי מסמכים מהעבר המתעדים את הקשיים הללו כמו: תעודת בית ספר, דיווח מורים וכדומה.

להלן מובאים מצבים, בהם לא כדאי לפנות לאבחון לפסיכומטרי היות והסיכוי לקבל התאמות /  הקלות בגין נתונים אלו יורד. הנושאים מובאים בכלליות וכמובן שיש לבדוק כל מקרה לגופו. נשמח לעמוד לשירותכם ליעוץ והכוונה:

   1.      כאשר מדובר בקשיים רגשיים כמו: דימוי עצמי נמוך, לחץ בבחינות וכד' – יורד הסיכוי לקבל ההקלות / התאמות בבחינה הפסיכומטרית על סמך אבחון לפסיכומטרי, היות והן ניתנות על רקע ליקויי למידה ו / או קשיי קשב ורכוז.

   2.      כאשר ציוני הבגרות גבוהים מאד, כמו ממוצע מעל ל – 100 – יורד הסיכוי לקבל אשור להקלות / התאמות בבחינה הפסיכומטרית על סמך אבחון לפסיכומטרי. במקרה כזה ניתן ללמוד כי התלמיד הצליח להתגבר על קשיים בלמידה, אם היו כאלה, ולהשיג ציונים טובים מאד.

   3.      כאשר אין לכם תיעוד לקשיים מהעבר יורד הסיכוי לקבל התאמות / הקלות בבחינה הפסיכומטרית על סמך אבחון לפסיכומטרי. הכוונה לדו"חות אבחונים קודמים לתעודות בי"ס ולעדויות של מורים שלימדו אתכם בבית ספר או באופן פרטי. חשוב לעשות מאמצים לשחזר ולמצוא את המסמכים האבודים, כי הם מהווים עדויות לקשיים שלכם מגיל צעיר.
  
   4.      כאשר יש לכם קשיים בלמידה, אך הם ברמת חומרה נמוכה – ירד הסיכוי לקבל התאמות / הקלות בבחינה הפסיכומטרית ע"ס דו"ח אבחון לפסיכומטרי. למשל, אם אובחנת בעבר עם קשיי קשב ורכוז, והומלץ לך על טפול תרופתי, אבל הצלחת להתגבר ולסיים תיכון ללא יישום המלצה ובציונים גבוהים, יתכן שמדובר כאן בבעיה בדרגת חומרה קלה.
    
   5.      כאשר לא נעזרתם באנשי מקצוע בתהליך הלמידה כמו: מורה להוראה מתקנת, מורה פרטי, מטפל בקשב ורכוז, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת וכד' – ירד הסיכוי שלכם לקבל הקלות / התאמות בבחינה הפסיכומטרית על סמך דו"ח אבחון לפסיכומטרי.


    בהצלחה!!!
  
    קרא עוד:
    





13.1.20

הקלות / התאמות בבחינה הפסיכומטרית



תלמידים רבים עברו כבר אבחון דידקטי או אבחון פסיכודידקטי כשלמדו בבית ספר. בעקבות המלצות האבחון הם קבלו התאמות בבחינות הבגרות.

כאשר תלמידים אלו צריכים להיבחן בבחינה הפסיכומטרית, הם מבקשים לקבל גם כן התאמות בבחינה זו על ידי אבחון לפסיכומטרי.

אלא שהמרכז הפסיכומטרי מתנהל לפי כללים וחוקים משלו, שנוצרו במשך השנים. תלמיד שקבל הארכת זמן בבחינות הבגרות לא יקבל בהכרח הארכת זמן בבחינה הפסיכומטרית.

מניסיוני לאורך השנים, הצוות המקצועי במרכז הפסיכומטרי מחפש ליקויי למידה משמעותיים. נתונים אלו ניתן להוכיח לא רק מאבחון לפסיכומטרי עדכני, אלא גם מתיעוד מסמכים מהעבר, המעידים על קשיים אלו כמו: דו"חות אבחון קודמים, תעודות בי"ס, הערכות מורים, דיווחים על קבלת הוראה מתקנת ועוד.

אבחון לפסיכומטרי צריך לתת מענה לגבי לקויות למידה בתחום הקריאה, הכתיבה והחשבון. כאשר מדובר בדיסגראפיה, כלומר לקות בכתיבה, יש לצרף חוות דעת של מרפאה בעיסוק כמו גם מסמכים מהעבר המעידים על טפול בריפוי בעיסוק. השאלון לפסיכומטרי אותו ממלא הנבחן בכתב ידו, מהווה הוכחה טובה לקשיים בכתיבה.

כאשר מדובר בקשיי קשב ורכוז, יש להציג אבחון של הפרעת קשב ורכוז מלפני גיל 12 שנים. כמו כן יש להציג הוכחות לכשל ב – 2 תפקודי חיים נוספים, פרט לתחום הלמידה. למשל: דימוי עצמי, קושי חברתי, נשירה מבית ספר, קשיים בתעסוקה, שרות צבאי וזוגיות. 
לשם כך מומלץ לפנות לכל מי שמכיר אתכם בהקשר לקשיי הקשב והרכוז כמו: מורים, יועצים, מפקדים בצבא, מנהלים בעבודה וכו' ולבקש מהם מכתב המתעד את התנהלותכם בהקשר לקשיי הקשב והרכוז. בנוסף, יש לפנות לאבחון עדכני רפואי לפסיכיאטר או לנוירולוג מומחה לקשב ורכוז. עליו לציין כיצד הגיע אבחנה של ADD או ADHD, וכן לבצע אבחנה מבדלת; כלומר שלילת אבחנות רפואיות אחרות, להם סימפטומים דומים כמו במקרה של קשב ורכוז למשל: דכאון, חרדה ועוד. חשוב להסביר את הקשר בין קשיי הקשב והרכוז לבקשה לקבל התאמה בבחינה הפסיכומטרית. למשל: מוסחות רבה, גורת אי שימת לב וטעויות. תוספת זמן תסייע לבדוק את התשובות ולתקנן.

כאשר מדובר במגבלה רפואית כמו: לקות ראיה, לקות שמיעה, סכרת או בעיה נפשית – יש להביא מסמכים רפואיים רלבנטיים לאשור המחלה. כמו כן חשוב שהרופא יתייחס לקשר בין ההמלצה להתאמה בבחינה לבין הבעיה הרפואית. למשל, חולה סכרתי, הנדרש לטפל בעצמו בעת המבחן, זקוק לזמן נוסף על מנת לסיימו.


בהצלחה!!!

פרטים נוספים:

אבחון לפסיכומטרי

קשב ורכוז

לקויות למידה