אבחון פסיכודידקטי הוא כלי שמיומן להיעזר בו פסיכולוג חינוכי
על מנת למפות חוזקות וחולשות של התלמיד/ה בבית ספר יסודי, חטיבה ותיכון ולהבין
הסיבות לקשיים בתחומים שונים: לימודי, חברתי ורגשי. בשנים האחרונות מתרבות הפניות
לביצוע אבחון פסיכודידקטי.
דו"ח אבחון פסיכודידקטי הינו מסמך רשמי, המכיל המלצות
ודרכי פעולה לסייע לתלמיד/ה. המלצות של דו"ח אבחון פסיכודידקטי מכוונות לדרכי
למידה מתאימים לתלמיד/ה, למתן שעות שילוב בבית הספר, לפיתוח חלק רגשי או חברתי,
להמשך ברור רפואי ועוד.
ריבוי הפניות לאבחון פסיכודידקטי גרם להצפה של בקשות ודרישות
לבית הספר מצד הורים לסיוע בשעות שילוב, בעזרה לילד ובקבלת התאמות בדרכי ההיבחנות
(הקלות בבחינות). בקשות אלו, על אף שהן לטובת התקדמות התלמידים, מהוות מעמסה על
מערכת החינוך, הדלה ממילא באמצעים ומשאבים כספיים.
לכן, הצוות החינוכי היום לא ממהר להמליץ להורים לפנות לאבחון
פסיכודידקטי. בהנחיית מפקחי משרד החינוך המורים מונחים לעקוב אחר התלמיד ולבדוק את
נחיצות האבחון, שנקבעת לרב בישיבה רב צוותית. הרעיון מבורך, אך יישומו מצריך תאום
בין גורמים חינוכיים שונים לכינוס הצוות הרב מערכתי לדיון על הילד/ה, וכפועל יוצא
מאבדים זמן יקר להתקדמות.
בשל ריבוי ביצוע אבחונים פסיכודידקטיים וריבוי הבקשות לקבלת
התאמות בדרכי ההיבחנות בבחינות הבגרות. הקים משרד החינוך מערכת בקרה מסועפת, המצרה
עם השנים את סמכותם של אנשי המקצוע והצוות החינוכי לקבל החלטות;
למעשה, הוטלה על הצוות החינוכי ליישם ההמלצות כפי שנרשמו באבחון פסיכודידקטי, ולבדוק את נחיצותם לגבי כל תלמיד/ה, מה שצורך זמן ומשאבים. נתוני הבדיקה נידונים בוועדת התאמות של משרד החינוך על מנת לאשר או לשלול הבקשות להמלצות באבחון פסיכודידקטי.
למעשה, הוטלה על הצוות החינוכי ליישם ההמלצות כפי שנרשמו באבחון פסיכודידקטי, ולבדוק את נחיצותם לגבי כל תלמיד/ה, מה שצורך זמן ומשאבים. נתוני הבדיקה נידונים בוועדת התאמות של משרד החינוך על מנת לאשר או לשלול הבקשות להמלצות באבחון פסיכודידקטי.
כל זה עדין לא סייע בהפחתת הבקשות לקבלת התאמות בבחינות
הבגרות...
ולכן, עלה רעיון חדש, יצירתי ומורכב יותר.
זוהי השנה השלישית שהוא מיושם כפיילוט בכמה ישובים בארץ.
מדובר בתלמידים הלומדים השנה בכתה ט' בכמה ישובים בארץ בינהם: רעננה, הוד השרון,
נתניה ועוד.
תלמידים אלו היו במעקב של הצוות החינוכי כבר עם היכנסם לחטיבה
בכתה ז'. הם אותרו תחילה תוך עריכת מיפוי מבוקר.
בהמשך, הופעלו תוכניות התערבות ועזרה, ונבדקה השפעתם על
התלמידים.
לקראת סיום כתה ח', נבחרו תלמידים לפי קריטריונים מסויימים,
כעדיפות ראשונה לעריכת אחד מסוגי האבחונים: אבחון דידקטי, אבחון לקויי למידה, אבחון לקויות למידה, אבחון פסיכולוגי או אבחון
פסיכודידקטי.
השנה התבקשו השפ"חים (שרות פסיכולוגי חינוכי) באיזורי
הפיילוט להיערך לביצוע האבחונים לתלמידים, שנבחרו לאחר מעקב של שנתיים. אבחונים
פסיכודידקטיים אלו אמורים להיות במימון משרד החינוך (סכום סמלי ינתן על ידי
ההורים) ולהתבצע בתוך המבנים של השרות הפסיכולוגי.
אלא מה, רעיונות לחוד ויישום לחוד. ביצוע מסות גדולות של אבחונים פסיכודידקטיים דורש צוות גדול, מבנים ובעיקר כסף. כדי להתגבר על חלק מהבעיות נעשתה פניה לפסיכולוגים חינוכיים פרטיים להצטרף לפרוייקט. חלק מהשפ"חים יצטרכו להפנות את המועמדים למבנים פרטיים בהם עובדים הפסיכולוגים מחוסר מקום.
אלא מה, רעיונות לחוד ויישום לחוד. ביצוע מסות גדולות של אבחונים פסיכודידקטיים דורש צוות גדול, מבנים ובעיקר כסף. כדי להתגבר על חלק מהבעיות נעשתה פניה לפסיכולוגים חינוכיים פרטיים להצטרף לפרוייקט. חלק מהשפ"חים יצטרכו להפנות את המועמדים למבנים פרטיים בהם עובדים הפסיכולוגים מחוסר מקום.
על אף שביצוע אבחונים פסיכודידקטיים לתלמידי הפיילוט של כתות
ט', היה אמור להתחיל בתחילת שנת הלמודים, הוא כרגע (אנחנו כבר בחופשת חנוכה) הפרוייקט
משתהה בשל חוסר תקציב...
קישורים נוספים:
ליקויי למידה - מלון מושגים
ליקוי למידה אבחנה
לקות למידה - מהי?
סוגי האבחונים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה