כבר כתבתי בעבר על דחיה חברתית של ילדים ונוער ורצונם של עולים מארצות
שונות להתערות בחברה הישראלית, ולטשטש עד כמה שאפשר את סממני תרבותם המקורית, על
מנת להקל על קבלתם לחברה החדשה, אליה הגיעו.
באופן מפתיע ושונה, עולה מקרה אחר של הבטם ברהנו, בחורה ממוצא אתיופי,
שהגיעה לדרגת קצינה (סג"מ) בזכות המוטיבציה ורצונה העז ועל אף הקשיים
והמכשולים שעברה בדרך (ע"פ כתבתה של מיכל יעקוב יצחק מה – 1.7.16,"קצינה
בכל מחיר", שישישבת, ישראל היום). נוכל ללמוד מניסיונה על דרכים להתמודדות עם
השוני והקושי.
וכך מספרת הקצינה:
"מעולם לא צחקו עלי, לא ירדו עלי ולא הקניטו אותי. מעולם לא
הרגשתי נחותה בגלל צבע העור. מיד כשהגעתי למרכז קליטה כבר מצאתי חברות ישראליות.
אני חושבת שהכל תלוי בנו.
הדרך להצלחה פרושה בפני כל אדם, בלי קשר למוצאו, והשאלה היא רק מה הוא
בוחר לעשות בהזדמנויות שנקרות בדרכו.
שום דבר לא מגיע מוכן, אבל אם משקיעים – קוצרים את הפרות. זה המוטו
שמלווה אותי בחיים. אין לא יכול, יש לא רוצה. וכשרוצים משהו, משיגים אותו.
רציתי להיות כמו כולם, לא יכולתי לסבול את זה שאני לא מבינה את השפה,
אז הכנתי לעצמי לוח זמנים מסודר, קבעתי שבכל יום אני לומדת עשר מילים חדשות בעברית
וחמש מלים חדשות באנגלית. הייתי צופה הרבה בחדשות, ומהתרגום מעתיקה מילים שאני לא
מבינה, ואז הולכת ושואלת את הסטודנט שחנך אותי מה הפרוש..".
למעשה, הבטם אומרת לנו שהתגובות שאנו מקבלים מהחברה הם פועל יוצא של
מה שאנחנו משדרים. אם אנו מציגים בטחון בעצמי ביכולות שלי, למרות אי ידיעת
השפה והתרבות, ויוצרים תקשורת ידידותית עם הסובבים אותנו אפילו בתנועות ידיים או
צ'סטות ומחייכים - נוכל להשתלב בחברה.
מדבריה של הקצינה עולה שצריך להשקיע מאמצים על מנת להצליח, ולא
להיסתמך על המזל. רוחה לא נפלה והיא לא ויתרה גם כשחלתה או נכשלה בבחינות.
למעשה, הבטם הכינה לעצמה תוכנית עבודה הבנויה מצעדים קטנים והדרגתיים
עד להשגת המטרה; בתחילת הדרך למדה מלים בעברית בהתמדה, ובהמשך בצבא למדה וניגשה
שוב לבחינות על מנת שתוכל להשיג היעד, שכה רצתה בו.
לסכום,
- עלינו לסמוך על עצמנו ויכולתנו.
- חשוב להשקיע מאמץ ולאורך זמן.
- לצורך השגת המטרה כדאי לבנות תוכנית מתאימה הבנויה משלבים קטנים וקצרים, וליישם אותה בעקביות. כאשר הצלחנו להשיג שלב אחד, נוכל להתקדם לשלב הבא.
היגד ידוע אומר: לאן
שעיניך מובילות אותך לשם תגיע. הסתכל קדימה, למטרה אליה אתה רוצה להגיע, ותיצור לך
את הדרך, כשלאורכה פזורות תחנות, אליהן תגיע בצעדים, שלבים קטנים מתוכננים ובהשקעת
מאמץ.
יש אנשים שיכולים להגיע לפסגת שאיפותיהם באופן עצמאי, כמו הבטם, ויש
כאלה שזקוקים לייעוץ פסיכולוגי, תמיכה או הדרכה. לעיתים יש צורך לבצע אבחון
פסיכולוגי או אבחון פסיכודידקטי היכול למפות את החוזקות לצד החולשות ולסייע בבניית
תוכנית עבודה להתקדמות.
מקורות נוספים:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה