27.9.16

אבחון לקויי למידה: להשיג את הבלתי אפשרי



השתתפתי בשבוע שעבר ביום עיון שערך המרכז הפסיכומטרי לאבחון והערכה בכל הקשור להתאמות הניתנות בבחינה הפסיכומטרית לאחר אבחון פסיכודידקטי או אבחון לפסיכומטרי.

מעבר לעידכונים וחידושים שעלו בהרצאות השונות לגבי אבחון פסיכודידקטי או אבחון לפסיכומטרי, הציג דר' עופר קצ'רגין, ראש החוגים סוציולוגיה ואזרחות במכללת אורנים, מימצאים ומסקנות ממחקרו: התחזות ברשת – לקויות למידה ומרמה: מאפיינים, מקורות והשלכות (המאמר התפרסם במגמות ביוני 2016).

מדובר במחקר מעניין ויחודי מסוגו בארץ שנערך לגבי תופעת ה"מלינגרינג" או המתחזים באבחון. הנבדקים מגיעים לאבחון על מנת לקבל תווית של לקויי למידה כדי לזכות בהקלות בבחינות בפסיכומטרי ובמוסדות להשכלה גבוהה, ובכך להשיג תארים, מעמד ובהמשך גם פרנסה וכסף.

האשמה אינה בסטודנטים, כך נאמר, אלא בתרבות הקיימת סביב לקויי למידה. אבחנה של לקות למידה מזכה לא רק בהקלות בבחינות הבגרות או בבחינה הפסיכומטרית, אלא מאפשרת לסטודנט לקבל יחס מכבד, תומך ומכיל בסביבה האקדמית ממורים ומרצים. כל זאת, משום שלמדנו בשנים האחרונות להבין שלקות למידה היא לא עצלות, אלא קושי נוירולוגי משמעותי, וניתן לאפשר לסטודנט לממש את ידיעותיו בעזרת התאמות בבחינות. תפיסתו של הסטודנט את עצמו גם כן משתנה לאחר האבחון, והוא מתרץ את קשייו בסיבות נוירולוגיות הקשורות ללקות למידה, ולא חושב שעליו להשקיע יותר מאמץ או אולי לקבל עזרה לימודית או רגשית.

בעבודתי פגשתי בתלמידים וסטודנטים, שהציגו קשיים אמיתיים שהוגדרו כלקות למידה. כך למשל, אבחון פסיכודידקטי המאתר או מאשר קיום דיסגראפיה, שהיא לקות בכתיבה. סטודנט שנמצא ברצף הגבוה של לקות זו מתקשה לכתוב, כתב ידו לא קריא ומלווה בריבוי שגיאות כתיב. מחד גיסא, הסטודנט משקיע מאמץ בכתיבה, מאידך גיסא, התוצר לא ברור ונראה כקשקוש לקורא את הכתוב, כך שלא ניתן לאמוד את ידיעותיו של סטודנט זה על פי תשובותיו הכתובות. במקרה כזה ניתן להמליץ על בחינות בעל פה במקום בכתב ובמוסדות המאפשרים זאת ניתן להמליץ על  כתיבת התשובות במחשב במקום בכתב יד. סטודנטים אלו לרב מצלמים את הלוח בזמן השעור או מבקשים העתקים מהכתוב מחבריהם.

יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם התלמידים מגיעים לאבחון פסיכודידקטי כשהמניע שלהם הוא "זכיה" בהקלות בבחינות, אולם המימצאים שעולים באבחון הפסיכודידקטי אינם מצביעים על לקויי למידה (שבגינם ניתן להמליץ על הקלות) אלא על סיבות אחרות המסבירות את מצבו של הנבחן כמו: קשיים רגשיים, חברתיים, משפחתיים, חרדות, לחץ וכדומה. במקרים כאלה, ההמלצות היעילות הן טפול פסיכולוגי או קבלת כלים ודרכי פעולה בתהליך של יעוץ פסיכולוגי. כשמדובר בגילאים צעירים, חשובה גם הדרכת הורים או מתן יעוץ להורים. המציאות מראה כי המלצות כאלה אינן מיושמות במקרים רבים, כך גם המלצות לקבלת עזרה לימודית כמו הוראה מתקנת. מסתבר כי קל, נוח ואולי זול יותר לבקש את ההתאמות המומלצות באבחון ולחסוך השקעה לימודית.

באופן שונה לחלוטין, אנו עדים לאנשים עם מוגבלויות פיזיות, נכים בגופם, העושים מאמצים עילאיים על מנת להגיע להישגים בתחום הספורט; עיוורים, קטועי רגליים והנעזרים בכסאות גלגלים הצליחו להתחרות בתחום השיט, הטניס ועוד ולזכות במדליות במשחקים הפראלימפיים בריו. 

כיצד נוצר מצב שאנשים תקינים מחפשים דרך לקבלת פטור והקלות, ואנשים מוגבלים משיגים את הבלתי אפשרי???!!!

קישורים נוספים:




28.7.16

למצוא את הכוחות שיש בנו...




למצוא את הכוחות שבנו ולהתפעל מהם! כך הרגשתי כשקראתי את כתבתו של יריב פלג "גיבורים" (ישראל היום, שישישבת 8.7.16). בכתבה מסופר על קשר אהבה בין אירנה בת ה – 29, המטפלת ודואגת לאחיה עמר בן 25 הסובל מתסמונת דאון, לאחר שאמם נפטרה בגיל צעיר מסרטן. יחד עם זוגות אחים כמותם, הם ערכו טראק בהרי ההימלאיה, על כל הקשיים שכרוכים בזה, והצליחו. 

למרות שהיו רגעי פחד וחרדה ומכשולים פיזיים ורגשיים להתמודד עמם בדרך, עמר זוכר יותר את ההצלחה ופחות את הפחד "היה לי קשה לטפס, נפלתי, הרגל התנפחה וכאבה, ואפילו חבשו לי אותה, אבל היה לי גם כיף גדול. זה טוב לעשות משהו קשה ולהצליח בו"!

זוג האחים לא נפרד גם בחיי היום יום. יחד עם העיסוקים השונים, אירנה רואה עצמה אחראית לאחיה עמר, ומבלה  עמו בבית ומחוצה לו. למרות הקושי, הדאגה והטפול, אירנה פיתחה קשר טוב עם אחיה עמר, ורואה אותו כמתנה וכחבר. 

אחת הסיבות שהשפיעו על הקשר הטוב, כפי שמסופר, היא הדרך בה התייחסה אמם ז"ל לעמר. אירנה מספרת כי אמם התייחסה לאחיה כילד רגיל, מה שהקרין גם על סביבתו...

בעבודתי, אני פוגשת הורים שדאגתם לילד שלהם  גרמה להם לוותר ולסלוח לו. במיוחד כשמדובר בילד עם קשיים כמו ליקויי למידה, קשיי קשב ורכוז, קשיים חברתיים, קשיים רגשיים או לפעמים מחלה. ההורים עוזרים לילד על ידי כך שהם עושים עבורו את התפקידים והמטלות שבאחריותו. הם חושבים שבכך הם מקלים על הילד וכל זאת, מתוך רגשות של רחמים, הזדהות יתר והשתתפות בגורל...
אילו מסרים מקבל או מבין ילד כזה שעושים עבורו את המטלות, שעוזרים לו יתר על המידה, שמוותרים לו להתמודד עם הקושי???

הילד מבין שהוא חלש, לא מסוגל ולא יכול, שהוא זקוק לעזרה, והוא מפסיק להתאמץ ולנסות מוותר מהר מאד ולא מתמודד עם הקשיים.

כך שלמעשה, התוצאה שמקבלים היא הפוכה למה שרצינו או התכוונו. הילד הופך לפסיבי, תלותי, לא מאמין בעצמו והערכתו העצמית יורדת.

מימצאים כאלה עולים גם בבדיקת החלק הרגשי והחברתי של אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי או אבחון ליקויי למידה.

לעומת זאת, הורים שמאתגרים את הילדים שלהם ודורשים מהם (כמובן בהתאם לגילם וליכולתם) משיגים תוצאה טובה:

  •   הילד מפנים את המסר "אני יכול"!

  • הוא מצליח לפתח עצמאות ומתחזק.

  •   הילד רוכש הרגלי עבודה

  • מבין את הקשר בין השקעת מאמץ להשגת מטרה

  • ממלא תפקידיו בבית ובתהליך הלמידה בהתאם לגילו וליכולתו.


בואו נלמד מהאחים הגבורים: אירנה ועמר, וננסה גם אנחנו להעביר לילדנו ולקרובנו מסרים חיוביים של עוצמה ויכולת הכוללים גם הרבה חום ואהבה.


קרא עוד:

19.7.16

לאן שעיניך מובילות אותך לשם תגיע




כבר כתבתי בעבר על דחיה חברתית של ילדים ונוער ורצונם של עולים מארצות שונות להתערות בחברה הישראלית, ולטשטש עד כמה שאפשר את סממני תרבותם המקורית, על מנת להקל על קבלתם לחברה החדשה, אליה הגיעו.

באופן מפתיע ושונה, עולה מקרה אחר של הבטם ברהנו, בחורה ממוצא אתיופי, שהגיעה לדרגת קצינה (סג"מ) בזכות המוטיבציה ורצונה העז ועל אף הקשיים והמכשולים שעברה בדרך (ע"פ כתבתה של מיכל יעקוב יצחק מה – 1.7.16,"קצינה בכל מחיר", שישישבת, ישראל היום). נוכל ללמוד מניסיונה על דרכים להתמודדות עם השוני והקושי.

וכך מספרת הקצינה:

"מעולם לא צחקו עלי, לא ירדו עלי ולא הקניטו אותי. מעולם לא הרגשתי נחותה בגלל צבע העור. מיד כשהגעתי למרכז קליטה כבר מצאתי חברות ישראליות. אני חושבת שהכל תלוי בנו.

הדרך להצלחה פרושה בפני כל אדם, בלי קשר למוצאו, והשאלה היא רק מה הוא בוחר לעשות בהזדמנויות שנקרות בדרכו.

שום דבר לא מגיע מוכן, אבל אם משקיעים – קוצרים את הפרות. זה המוטו שמלווה אותי בחיים. אין לא יכול, יש לא רוצה. וכשרוצים משהו, משיגים אותו.

רציתי להיות כמו כולם, לא יכולתי לסבול את זה שאני לא מבינה את השפה, אז הכנתי לעצמי לוח זמנים מסודר, קבעתי שבכל יום אני לומדת עשר מילים חדשות בעברית וחמש מלים חדשות באנגלית. הייתי צופה הרבה בחדשות, ומהתרגום מעתיקה מילים שאני לא מבינה, ואז הולכת ושואלת את הסטודנט שחנך אותי מה הפרוש..".

למעשה, הבטם אומרת לנו שהתגובות שאנו מקבלים מהחברה הם פועל יוצא של מה שאנחנו משדרים. אם אנו מציגים בטחון בעצמי ביכולות שלי, למרות אי ידיעת השפה והתרבות, ויוצרים תקשורת ידידותית עם הסובבים אותנו אפילו בתנועות ידיים או צ'סטות ומחייכים - נוכל להשתלב בחברה.

מדבריה של הקצינה עולה שצריך להשקיע מאמצים על מנת להצליח, ולא להיסתמך על המזל. רוחה לא נפלה והיא לא ויתרה גם כשחלתה או נכשלה בבחינות.

למעשה, הבטם הכינה לעצמה תוכנית עבודה הבנויה מצעדים קטנים והדרגתיים עד להשגת המטרה; בתחילת הדרך למדה מלים בעברית בהתמדה, ובהמשך בצבא למדה וניגשה שוב לבחינות על מנת שתוכל להשיג היעד, שכה רצתה בו.

לסכום, 

  • עלינו לסמוך על עצמנו ויכולתנו. 
  • חשוב להשקיע מאמץ ולאורך זמן. 
  • לצורך השגת המטרה כדאי לבנות תוכנית מתאימה הבנויה משלבים קטנים וקצרים, וליישם אותה בעקביות. כאשר הצלחנו להשיג שלב אחד, נוכל להתקדם לשלב הבא. 


היגד ידוע אומר: לאן שעיניך מובילות אותך לשם תגיע. הסתכל קדימה, למטרה אליה אתה רוצה להגיע, ותיצור לך את הדרך, כשלאורכה פזורות תחנות, אליהן תגיע בצעדים, שלבים קטנים מתוכננים ובהשקעת מאמץ.

יש אנשים שיכולים להגיע לפסגת שאיפותיהם באופן עצמאי, כמו הבטם, ויש כאלה שזקוקים לייעוץ פסיכולוגי, תמיכה או הדרכה. לעיתים יש צורך לבצע אבחון פסיכולוגי או אבחון פסיכודידקטי היכול למפות את החוזקות לצד החולשות ולסייע בבניית תוכנית עבודה להתקדמות. 

מקורות נוספים:





2.6.16

זקוק לאבחון פסיכודידקטי? שים לב!




מחיר אבחון פסיכודידקטי כשלעצמו אינו יכול לומר על איכותו של התוצר. לכאן נכנסים משתנים רבים שחשוב לבדוק: 


           מהי הכשרת המאבחן המבצע את האבחון הפסיכודידקטי?


  • פסיכולוג חינוכי מומחה ובכיר הוא למעשה המומחה המתאים ביותר לערוך אבחון פסיכודידקטי.

  • פסיכולוג חינוכי מומחה סיים תואר ראשון ושני בתחום הפסיכולוגיה באוניברסיטה מוכרת בארץ. בנוסף, הוא עבר בחינת התמחות על מנת לקבל תואר מומחה. תואר מומחה כפסיכולוג חינוכי מוענק לאחר כמה שנים של התנסות בעבודה וקבלת הדרכה במקום מוכר (למשל, שרות פסיכולוגי חינוכי).

  • התואר הנוסף, פסיכולוג בכיר, מוענק לאחר עוד כמה שנים של התנסות ועבודה ומתן הדרכה לפסיכולוגים אחרים.

  •   פסיכולוג חינוכי מומחה ובכיר, הוא למעשה, פסיכולוג בעל ידע נרחב, עם ניסיון של שנים רבות בעבודה,    מה שמקנה לו יתרון לא רק בהתמצאות בכלי אבחון מגוונים, אלא גם בפיענוח נכון של המימצאים ובהתנהלות מול מקרים מגוונים.


מהם כלי האבחון בהם נעזרים באבחון פסיכודידקטי?

  •  ככלל בכלי האבחון הבסיסיים משתמשים רב הפסיכולוגים. כך למשל, בדיקת אינטליגנציה נעשית בדרך כלל על ידי ערכת הווקסלר, אלא שלערכה זו יש כמה גרסאות; חלקן חדשות וחלקן ישנות. 

              כמובן, שעדיף לערוך את האבחון הפסיכודידקטי בעזרת הכלים העדכניים והחדישים ביותר שיוצאים לשוק,       ורצוי שהנורמות יהיו עדכניות לאוכלוסיית הישראלים.

  • חשוב לברר אם בבדיקה של אבחון פסיכודידקטי נכללת גם בדיקת המודעות המורפו תחבירית בתחום הקריאה, המשמעותית מאד לאבחנה של לקות שפתית.

  • כמו כן כדאי לבדוק אם אבחון פסיכודידקטי כולל בדיקה מורחבת של תחום החשבון והאנגלית. כך למשל, מי שלומד 4 או 5 יחידות אנגלית צריך לעבור אישור של ועדה במשרד החינוך בשאלונים מסויימים של המבחן על מנת להיעזר בהתאמות הבאות: בחינה מתוקשבת, התעלמות משגיאות כתיב, השמעת שאלון הבחינה מתוך קלטת, הקלדה או הקלטת תשובות הנבחן במחשב. 

               כאמור, הקלות אלו ואחרות יתקבלו לאישור במשרד החינוך רק   
              לאחר שהתלמיד/ה עבר/ה אבחון פסיכודידקטי.

  •  כדאי לברר מה היחודיות של אבחון פסיכודידקטי במקום אליו פניתם. למשל, יש מקומות בהם מוסיפים בדיקה ממוחשבת של קשב ורכוז, וכך ניתן לחסוך עלויות וזמן המתנה בתור בקופ"ח, על מנת  לבצע בדיקה כזו בנוסף.

  • כדאי לברר אם דו"ח אבחון פסיכודידקטי עומד בדרישות של משרד החינוך ועונה על הקריטריונים בועדות השונות, בהם הוא מוצג כמו: ועדת שילוב, ועדת השמה, ועדת התאמות וכד'. 

             כך למשל, כיום דו"ח אבחון פסיכודידקטי חיב לכלול נספח תוצאות המבחנים המופיע בד"כ בסוף הדו"ח.


       קבלת המלצה לאבחון פסיכודידקטי? כדאי לבדוק:

  •  במקרה בו קבלתם המלצות היכן לעבור אבחון פסיכודידקטי כדאי לבדוק על מה ההמלצה מתבססת: התנסות אישית, שמועה, חברות ועוד. כדאי לבקש מנותן ההמלצה להרחיב ולפרט הסיבות לכך.

  • כדאי שתנסו לבדוק האם תוכלו לפנות בשאלות בזמן או לאחר האבחון הפסיכודידקטי; מידת זמינותו של הפסיכולוג החינוכי המומחה, והאם יסכים לסייע לכם כל עוד דו"ח אבחון פסיכודידקטי תקף.


            קרא עוד: