אבחונים לכתות ט' פיילוט של משרד החינוך

אבחון פסיכודידקטי הוא כלי שמיומן להיעזר בו פסיכולוג חינוכי על מנת למפות חוזקות וחולשות של התלמיד/ה בבית ספר יסודי, חטיבה ותיכון ולהבין הסיבות לקשיים בתחומים שונים: לימודי, חברתי ורגשי. בשנים האחרונות מתרבות הפניות לביצוע אבחון פסיכודידקטי.

דו"ח אבחון פסיכודידקטי הינו מסמך רשמי, המכיל המלצות ודרכי פעולה לסייע לתלמיד/ה. המלצות של דו"ח אבחון פסיכודידקטי מכוונות לדרכי למידה מתאימים לתלמיד/ה, למתן שעות שילוב בבית הספר, לפיתוח חלק רגשי או חברתי, להמשך ברור רפואי ועוד.

ריבוי הפניות לאבחון פסיכודידקטי גרם להצפה של בקשות ודרישות לבית הספר מצד הורים לסיוע בשעות שילוב, בעזרה לילד ובקבלת התאמות בדרכי ההיבחנות (הקלות בבחינות). בקשות אלו, על אף שהן לטובת התקדמות התלמידים, מהוות מעמסה על מערכת החינוך, הדלה ממילא באמצעים ומשאבים כספיים.

לכן, הצוות החינוכי היום לא ממהר להמליץ להורים לפנות לאבחון פסיכודידקטי. בהנחיית מפקחי משרד החינוך המורים מונחים לעקוב אחר התלמיד ולבדוק את נחיצות האבחון, שנקבעת לרב בישיבה רב צוותית. הרעיון מבורך, אך יישומו מצריך תאום בין גורמים חינוכיים שונים לכינוס הצוות הרב מערכתי לדיון על הילד/ה, וכפועל יוצא מאבדים זמן יקר להתקדמות.

בשל ריבוי ביצוע אבחונים פסיכודידקטיים וריבוי הבקשות לקבלת התאמות בדרכי ההיבחנות בבחינות הבגרות. הקים משרד החינוך מערכת בקרה מסועפת, המצרה עם השנים את סמכותם של אנשי המקצוע והצוות החינוכי לקבל החלטות; 

למעשה, הוטלה על הצוות החינוכי ליישם ההמלצות כפי שנרשמו באבחון פסיכודידקטי, ולבדוק את נחיצותם לגבי כל תלמיד/ה, מה שצורך זמן ומשאבים. נתוני הבדיקה נידונים בוועדת התאמות של משרד החינוך על מנת לאשר או לשלול הבקשות להמלצות באבחון פסיכודידקטי.

כל זה עדין לא סייע בהפחתת הבקשות לקבלת התאמות בבחינות הבגרות...

ולכן, עלה רעיון חדש, יצירתי ומורכב יותר.

זוהי השנה השלישית שהוא מיושם כפיילוט בכמה ישובים בארץ. מדובר בתלמידים הלומדים השנה בכתה ט' בכמה ישובים בארץ בינהם: רעננה, הוד השרון, נתניה ועוד.

תלמידים אלו היו במעקב של הצוות החינוכי כבר עם היכנסם לחטיבה בכתה ז'. הם אותרו תחילה תוך עריכת מיפוי מבוקר.

בהמשך, הופעלו תוכניות התערבות ועזרה, ונבדקה השפעתם על התלמידים.

לקראת סיום כתה ח', נבחרו תלמידים לפי קריטריונים מסויימים, כעדיפות ראשונה לעריכת אחד מסוגי האבחונים: אבחון דידקטי, אבחון לקויי למידה, אבחון לקויות למידה, אבחון פסיכולוגי או אבחון פסיכודידקטי.

השנה התבקשו השפ"חים (שרות פסיכולוגי חינוכי) באיזורי הפיילוט להיערך לביצוע האבחונים לתלמידים, שנבחרו לאחר מעקב של שנתיים. אבחונים פסיכודידקטיים אלו אמורים להיות במימון משרד החינוך (סכום סמלי ינתן על ידי ההורים) ולהתבצע בתוך המבנים של השרות הפסיכולוגי. 

אלא מה, רעיונות לחוד ויישום לחוד. ביצוע מסות גדולות של אבחונים פסיכודידקטיים דורש צוות גדול, מבנים ובעיקר כסף. כדי להתגבר על חלק מהבעיות נעשתה פניה לפסיכולוגים חינוכיים פרטיים להצטרף לפרוייקט. חלק מהשפ"חים יצטרכו להפנות את המועמדים למבנים פרטיים בהם עובדים הפסיכולוגים מחוסר מקום.

על אף שביצוע אבחונים פסיכודידקטיים לתלמידי הפיילוט של כתות ט', היה אמור להתחיל בתחילת שנת הלמודים, הוא כרגע (אנחנו כבר בחופשת חנוכה) הפרוייקט משתהה בשל חוסר תקציב...

קישורים נוספים:

ליקויי למידה - מלון מושגים

ליקוי למידה  אבחנה

לקות למידה - מהי?

סוגי האבחונים

אבחון פסיכודידקטי - איך לבחור?

הורים יקרים!

אנחנו בתקופה של אחרי כל החופשים והחגים, ונמצאים כבר ברצף למודים ארוך עד לחופשת החנוכה. התלמידים כבר הסתגלו למסגרות החדשות, למורים, לחברים ומתקדמים בכל יום בחומרי הלמידה במקצועות השונים. יחד עם זאת, יש תלמידים שלא עומדים בקצב הלמידה, מגלים קושי בתחום זה או אחר, מתקשים להתרכז לאורך זמן ולפעמים מפריעים בכתה וזקוקים לעזרת ההורים או מורים פרטיים.

אתם כהורים צריכים לשקול את רמת החומרה של הקשיים של ילדיכם; כמה זמן הקושי קיים, באיזה תדירות הוא מופיע. מה תגובת הילד/ה לעזרה שאתם נותנים לו, האם ניכר שיפור לאורך זמן או לאחר מתן סיוע? האם הילד קולט מסרים, מפנים אותם ומיישם אותם בהמשך בצורה עצמאית?

העין הבוחנת, הדואגת והביקורתית שלכם ההורים מאוד חשובה כאן, משום שאתם מכירים את הילד שלכם מרגע לידתו ויכולים להשוות את התפתחותו בנקודות זמן שונות על רצף החיים ולבדוק אם קיים שיפור או חלה הרעה, ומהם לדעתכם הסיבות לכך.

כיום עומדת בפני ההורים אפשרות של אבחון פסיכודידקטי, אבחון מקיף היכול למפות חוזקות וחולשות של הילד/ה, לאתר ולמקד את הסיבות לקשיים ולהמליץ על דרכי התמודדות. ככל שתקדימו, תאבחנו את הבעיה ותכוונו לדרכי פעולה מתאימות, ילדכם ייתרם מסיוע ומדרך מותאמת עבורו ללמידה. יוכל להשיג הצלחות ולמנוע תסכולים.

בחירת המקום או הפסיכולוג לעריכת אבחון פסיכודידקטי הוא גם כן לא פשוט. כיום יש מבחר גדול של אפשרויות לערוך אבחון פסיכודידקטי. כמו לכל דבר, אתם בד"כ פונים לקבל הצעת מחיר מכמה מקומות. אבחון פסיכודידקטי הוא לא רק השוואה של מחיר. מחיר נמוך לא יתן בהכרח את אותו תוצר כמו מחיר גבוה. 

יש עוד נתונים חשובים שמשפיעים על איכות התהליך והתוצר והם:

כישוריו של הפסיכולוג החינוכי – האם הוא מומחה או בהליך התמחות. וותק בעבודה חשוב מאד במקרים כאלה היות שפסיכולוג חינוכי, עבודתו משתבחת עם השנים כתוצאה מצבירת ניסיון והתנסות. אבחון פסיכודידקטי הוא לא רק העברת בטריית מבחנים ורישום ציונים. אבחון פסיכודידקטי דורש מיומנות וניסיון באיסוף נתונים על היסטוריית החיים של הילד/ה, וביצוע אינטגרציה נכונה של המימצאים ביצירת פרופיל אמיתי של הילד/ה לגבי הסיבות שמסבירות את קשיו ומתן המלצות תואמות. חשובה אם כן מיומנותו וניסיונו של פסיכולוג חינוכי מומחה בתהליך אבחון פסיכודידקטי להגיע לשורש הבעיה.

חשוב לברר מה כוללת בטריית המבחנים ובמה יתרון המקום שפניתם לעריכת אבחון פסיכודידקטי על פני מקומות אחרים. למשל, במכוננו מועבר מבדק ממוחשב מוקסו MOXO או TOVA (טובה) לבדיקת קשב ורכוז. רכיב זה נכלל במחיר הכללי, וחוסך עלויות וזמן המתנה בהמשך לביצוע מבדק זה במקום אחר.

אבחון פסיכודידקטי כולל לא רק בדיקת קריאה וכתיבה, אלא גם בדיקה של חשבון ואנגלית באופן מורחב, שפעמים רבות לא נכללים במחיר המוצג לצרכן.

מפגש הכרות עם ההורים לפני אבחון פסיכודידקטי חשוב מאד לברור היסטוריית החיים של הילד/ה מבחינה התפתחותית, לימודית, משפחתית וחברתית. ישנם המדלגים עליו או מקצרים אותו.

חשוב לבדוק האם מתקיימת פגישת משוב להורים, בו מוסברים מימצאי אבחון פסיכודידקטי בשפה מובנת. במפגש זה ניתנת האפשרות לשאול שאלות ולהבין מה מצב הילד/ה ומהם דרכי הפעולה הנדרשים. ישנם מקומות ששולחים את דוח אבחון פסיכודידקטי במייל, ולא ניתנים להורים הסברים לגבי מצב הילד/ה שלהם.

ישנם מקרים מסויימים שיש צורך לערוך מפגש משוב עם הצוות החינוכי. מפגש כזה נעשה בהסכמת ההורים ובנוכחותם. חשוב לברר אם שרות זה נכלל במחיר אבחון פסיכודידקטי.

דבר נוסף, חשוב לבדוק האם תהיה אפשרות נגישה וישירה לחזור בשאלה או בבעיה שנוצרת לאורך שנות תקפותו של דו"ח אבחון פסיכודידקטי. אבחון פסיכודידקטי הנעשה בחסות מקומות ציבוריים כמו: קופת חולים, ספק אם תהיה כתובת לחזור למאבחן/ת אחרי כמה שנים, כאשר כבר לא יעבוד במקום זה.

בהצלחה!!!

קרא עוד:

לקויות למידה

אבחון פסיכודידקטי

קשב ורכוז

חוק חינוך מיוחד

אבחון לפסיכומטרי

חברים יקרים!

מועד אחרון להגשת בקשה לקבלת הקלות בבחינה הפסיכומטרית הוא 5.11.19, לנבחנים בבחינה הפסיכומטרית במועד חורף הקרוב.

הבחינה הפסיכומטרית נחשבת כקובעת גורלות לגבי עתידם של הבוגרים המבקשים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה; ככל שהציון בבחינה הפסיכומטרית גבוה יותר, הסיכוי להתקבל ללמודים בחוג הנחשק גבוהים יותר, במיוחד במקצועות היוקרה כמו: הנדסה, משפטים, פסיכולוגיה, רפואה ועוד. 
אפשר להגיד לזכותם של הבוגרים הישראלים כי קיימת אצל חלקם מוטיבציה גבוהה להישגיות והצלחה. חוגי הלימוד במקצועות הנחשקים, מובילים בהמשך לעבודה במסלולי עבודה במקצועות החופשיים, ששכרם גבוה יחסית לשאר המקצועות במשק הישראלי. 
מי שאובחן בעבר כליקוי למידה ו/או עם הפרעת קשב ורכוז יכול להגיש בקשה למרכז הארצי לבחינות ולהערכה לקבלת הקלות או התאמות בבחינה הפסיכומטרית. 
נציין כי גם מי שהוא בעל מוגבלות פיזית כמו: לקות ראיה, בעיה אורטופדית וכד' וגם מי שסובל מהפרעות נפשיות מסויימות (כמו: חרדות,  OCD ) וכן מגבלויות פיזיות רלבנטיות כמו: לקות ראיה, בעיה אורטופדית וכדומה, זכאים להגיש בקשה לקבלת הקלות בבחינה הפסיכומטרית.

רכזתי עבורכם תשובות לשאלות בנושא אבחון  לפסיכומטרי: 

מתי כדאי לערוך אבחון לפסיכומטרי?

איך לעבור מבחן אמי"ר בקלות?

מה הסיכוי שלי לקבל התאמות בבחינה הפסיכומטרית?

מידע והדרכה במילוי שאלונים לאבחון לפסיכומטרי

אבחון לפסיכומטרי - להשיג את הבלתי אפשרי

אבחון לפסיכומטרי - מידע

המלצות קליינטים

ועוד המלצות בפייסבוק העסקי

נשמח לענות בכל שאלה 0556822582; 09-7717099

בהצלחה!!!

עידכונים ושינויים בתהליך אבחון פסיכודידקטי

הורים יקרים!

תוכנית מלקות ללמידה המיועדת לתלמידים ליקויי למידה מופעלת מזה כשנתיים כפיילוט (תוכנית ניסיונית) בחמש עשרה מקומות בארץ, ובינהם רעננה, הוד השרון ונתניה.

הרעיון העומד מאחורי התוכנית מלקות ללמידה הינו טוב מיסודו, ובמהותו רוצה לאתר את התלמידים הסובלים מלקויות למידה משמעותיות, ללא קשר למצב הסוציו אקונומי של המשפחות מהם הם מגיעים, ולתת להם סיוע לימודי מתאים. כל זה במטרה לשלוט ולבקר על האוכלוסיה העוברת אבחון פסיכודידקטי או אבחון לקויי למידה או אבחון דידקטי או אבחון פסיכולוגי לצורך קבלת התאמות או הקלות בבחינות הבגרות.

בשנתיים האחרונות נעשה מעקב אחרי התלמידים הלומדים בכיתות ז'  - ח', ועולים בשנת הלמודים הקרובה (תש"פ) לכתה ט'. בתקופה זו זוהו תלמידים עם קשיים על פי מבחני הערכה, שנעשו להם ועל פי הישגים לימודיים והתנהלותם במהלך השנה בכתה. התלמידים שולבו על פי הצורך בתוכנית חינוכית מתאימה כמו: דרך הוראה שונה או עזרי הוראה מותאמים לקשייהם, תוך מעקב אחר התקדמותם. לקראת סיום כתה ח', נבדקה התקדמות התלמידים בהערכה מחודשת, שהושוותה למצבם בתחילת כתה ז'. תלמידים, שהראו קשיים משמעותיים, גילו פער בתפקודם לאחר מתן התאמות בבחינות (כמו: הקראת שאלות במבחנים, הארכת זמן וכד') והוערכו בסבירות גבוהה כליקויי למידה – תלמידים אלו יאובחנו (אבחון פסיכודידקטי, אבחון דידקטי, אבחון לקויות למידה, אבחון פסיכולוגי) בשרות הפסיכולוגי בישובם על ידי פסיכולוגים חינוכיים מהשפ"ח או פסיכולוגים מומחים פרטיים, שהצטרפו לסייע לאבחון מסות גדולות אלו של תלמידים.

כאמור מדובר בתוכנית פיילוט ניסיונית, ועדין לא ידוע מה תהיה השפעתה על התלמידים בפרט, הצוות החינוכי ומערכות החינוך בכלל. כמו בכל ענין, יועלו יתרונות וחסרונות של תוכנית זו, ויפיקו מסקנות לשיפור ההתנהלות בעתיד.

התוכנית הביאה לעמימות רבה בקרב הורים ומורים לגבי ההתייחסות לאבחונים מכל סוג שהוא: אבחון פסיכודידקטי, אבחון דידקטי או אבחון לקויי למידה. נציין כי התוכנית מופעלת כרגע רק על תלמידים שיחלו ללמוד בכתה ט' בשנה"ל הנוכחית ורק באזורים שנקבעו כמוקדי הניסוי.

פרט לאוכלוסייה המשתתפת בניסוי לעיל, נשארו תלמידים רבים: תלמידי תיכון, כיתות ז' – ח' ותלמידי בית הספר היסודי וכמובן תלמידי כתה ט', שאינם מאזורי תחום הניסוי, שיכולים להיעזר באבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון ליקויי למידה או אבחון דידקטי - על מנת לברר מהם הסיבות לקשייהם ולקבל המלצות להתמודדות לשיפור מצבם. הזמן במקרים כאלו לא עושה את שלו. התלמידים עוברים לכתה הבאה, צריכים להתמודד עם דרישות גבוהות יותר ללא כלים או דרכים חדשות וללא עזרה. בדרך זו צובר התלמיד תסכול, חוסר אונים ולעיתים מוותר מהתמודדות, נושר מבית ספר או מעביר האנרגיה לאפיקים שליליים (כמו: התנהגות לא נאותה).

לאורך כל שנות עבודתי כפסיכולוגית חינוכית, ומדובר כבר כמעט ב – 30 שנות ניסיון, עבר נושא אבחון פסיכודידקטי תהפוכות ושינויים, שחלקם נובעים מרצון לנתב פלח זה שמכיל כוח ועוצמה (כלכלית וארגונית) כל אחד לתחומו, ורק מקצתם נובעים משקולים מקצועיים.

בעבר פסיכולוג חינוכי שהיתה לו המיומנות והמומחיות לבצע אבחון פסיכודידקטי, המליץ על דרכי התמודדות על פי נתוני אבחון פסיכודידקטי שערך, והמלצותיו התקבלו מול הרשויות. בהמשך, ובשל העליה בכמות ההמלצות להקלות בבחינות הבגרות, משרד החינוך החל לפקח תחילה על ההקלות המשמעותיות (כמו: בחינות בע"פ ובחינות מותאמות) שעלו מתוך אבחון פסיכודידקטי, ובהמשך הרחיב את הפיקוח לכל סוגי ההתאמות / הקלות לבגרות. כרגע, משרד החנוך שם לעצמו מטרה להקטין את כמות האבחונים מכל סוג שהוא (אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון לקויות למידה, אבחון דידקטי), על מנת לצמצם את האישורים להקלות הניתנים לתלמידים העוברים את בחינות הבגרות. 
מה תהיה השפעת התוכנית מלקות ללמידה? האם היא תשיג את מטרותיה. מי ירויח ומי יפסיד? ימים יגידו...

קרא עוד:

לקויות למידה

אבחון פסיכודידקטי - עכשיו או לחכות.

ליקוי למידה לא מילולי

השעיית תלמיד מבי"ס - האם יעיל?

כמעט בכל כתה יש היום תלמיד אחד או שניים, הלוקחים על עצמם את תפקיד "ליצן הכתה" וגורמים להפרעות בשעורים. הערות, רעשים, זריקת פתקים וחפצים, פטפוטים אינסופיים ולעיתים גם התחצפות והרמת קול או כסא כנגד האחר.

בדרך כלל מדובר בתלמידים הסובלים מקשיי קשב ורכוז עם היפראקטיביות ADHD, שאחד ממאפייניו הוא קושי בוויסות ההתנהגות. אבל לא רק ילדים עם קשיי קשב ורכוז עם היפראקטיביות ADHD מפריעים בכתה. ישנם ילדים שעוברים משברים שונים של החיים (הורים מתגרשים, ויכוחים בבית וכד') או ילדים עם דימוי עצמי נמוך על רקע ליקויי למידה חמורים -  ה"מתנהגים" את קשייהם ופורקים את תסכוליהם בכתה בין חבריהם. ישנם ילדים שנגררים אחרי הילדים המפריעים. חלק מהילדים הללו עברו אבחון פסיכודידקטי, אבחון ליקויי למידה או אבחון קשב ורכוז. חלקם טרם עברו אבחון פסיכודידקטי, אבחון ליקויי למידה או אבחון קשב ורכוז – והסיבה לקשייהם לא נמצאה.

כאשר מדובר בהפרעה מוגזמת הגורמת לפגיעה פיזית או מילולית בתלמידים ומורים ו/או לפגיעה בניהול השעור בכתה ובמקרים בהם האזהרות והערות לא הועילו למיתון ההתנהגות - יש בסמכות הנהלת בית הספר להשהות את התלמיד ליום עד ארבעה ימים.

סביבת בית הספר הפכה לסביבה לא פשוטה להתמודדות לחלק מהתלמידים והמורים. לכך תרמה ההשקפה ששמה את הילד וצרכיו במרכז, התרופפות הסמכות של ההורים והמורים והתרבות המתקדמת, המנהלת את חיי היום יום למול אמצעי התקשורת.

התלמידים שרוצים ללמוד, מוסחים מההפרעות של תלמידים אחרים, במיוחד אלו הסובלים מקשיי קשב ורכוז. המורים מתקשים להאציל את סמכותם על תלמידיהם. האמצעים שעומדים לרשות המורים מוגבלים, וכמעט כל תגובה שלהם מבוקרת על ידי הורים, תלמידים, מנהלים מפקחים ועוד. התלמידים המפריעים גם כן סובלים. אומנם חלקם מטופלים בתרופות האמורות למתן את הסימפטומים של קשיי הקשב והרכוז, אבל לעיתים  זה לא מספיק. המנגנון הפנימי המווסת את התגובות המילוליות והגופניות לא מפותח אצל הסובלים מקשיי קשב ורכוז ADHD, וקיים חסך במיומנויות אלו.

לצערינו, ההשעיה היא כמעט "הנשק" האחרון של מערכת החנוך להתמודד עם בעיות ההתנהגות. לאחר שיחות עם התלמיד והוריו, אזהרות והתראות מגיעה ההשעיה בעקבות התרחשות אירוע קיצוני ומוגזם בו יש פגיעה בתלמידים אחרים. המסר המועבר בעקבות ההשעיה: "הגזמת...כך לא מתנהגים בבית ספרנו...". לרב מוצעת להורים אפשרות של אבחון פסיכודידקטי, אבחון ליקויי למידה ואבחון קשב ורכוז על מנת לאבחן מה הסיבות להתנהגותו של התלמיד.

יש הורים שלא ממהרים לקחת את הילד לאבחון פסיכודידקטי, אבחון ליקויי למידה או אבחון קשב ורכוז, ומנסים לפתור את המצב בצורות אחרות. ללא מענה נכון המצב הרבה פעמים מסלים, וכמעט כולם יוצאים נפגעים; התלמיד המפריע עם קשיי הקשב והרכוז צובר הערות שליליות, המחזקות את דימוי ה"ילד הרע" שבו. לעיתים העונש הופך לפרס המתורגם לעוד כמה ימי חופש שניתנו לו. ההורים מתוסכלים וכועסים על הצוות החינוכי, שלא נותן מענה לילדם. הם מפסידים ימי עבודה או צריכים לדאוג להשגחה חלופית כשמדובר בילדים המושהים בכיתות הנמוכות. התלמידים האחרים בכתה מתקדמים באיטיות רבה יותר ומפסידים חומר לימודי, בשל ההפרעות בשעורים. המורים גם כן מתוסכלים ומתקשים להביא לשיפור המצב.

הגיעו אלי כמה בוגרים אחרי שרות צבאי, שהציגו הפרעות התנהגות בבית ספר. הם הגיעו אלי לערוך אבחון פסיכודידקטי או אבחון לפסיכומטרי ותארו בפני את היסטוריית החיים שלהם. במקרים אלו לא חסרו מסמכים המוכיחים את בעיות ההתנהגות שהציגו כתוצאה מהפרעת הקשב והרכוז. בהסתכלות לאחור על שנים אלו הם ראו את בעיות ההתנהגות שלהם כעובדה. למרות הטפול האינטנסיבי בתרופות בקשיי הקשב והרכוז, אבחונים רבים שעברו (אבחון פסיכודידקטי, אבחון לקויי לידה), העזרות והתיווך המסיבי שקבלו בהוראה מתקנת ושעורים פרטיים, בעיות ההתנהגות פחתו, אך לא נמנעו. אפשר לומר כי התגייסות הצוות החינוכי למקרים, מתן אוזן קשבת, אמפתיה ומציאת פתרונות מנהליים (העברה לכתה מקבילה) – סייעו במקצת להקלת הסימפטומים.

אני מסכימה כי קשר טוב בין מורה לתלמיד יכול לעשות פלאים. יכולת זו תלויה באישיות של כל אדם ובמידה שבה הוא יכול לממש אותה. זה לא קל. זה לא פשוט, במיוחד במערכת החינוך בישראל בה הכיתות מאוכלסות מאד (כ – 40 תלמידים בכתה), ולא יכולות לתת מענה אינדבידואלי מספק לכל תלמיד (בניגוד למערכת החינוך הקיימת במדינות שונות בעולם).

קרא עוד:

משעים ולא מתמודדים - כתבה ישראל היום 25/7/19

קשר מורה תלמיד - סרטון

אבחון פסיכודידקטי - במה מסייע?

הימים החמים בארצנו בתקופת חופשת הקיץ, הם זמן טוב להורים להשלים ולסדר עניינים הקשורים לילדיהם, ובינהם עריכת אבחון פסיכודידקטי או אבחון לקויי למידה, אבחון קשב ורכוז.

זוהי תקופה עמוסה בה מגיעים אלי הורים, ילדים ונוער, לאחר שנה שחלקם חוו תסכולים בתחום הלימודי ו/או בתחום החברתי בבית הספר ומחוצה לו. קושי בתחום מסויים, יהא אשר יהא, יכול להשפיע ולעכב תפקוד בתחום אחר ולגרור שרשרת של חסכים, פערים ועיכובים. 

אבחון פסיכודידקטי בודק לעומק את מצב התלמיד/ה וממפה חוזקות וחולשות, מציע סיבות והסברים לתפקוד הלקוי וממליץ על דרכים להתמודדות.

הנה מקרה של ילד חמוד ויפה בכתה ג', שהגיע אלי לצורך אבחון פסיכודידקטי בשל קשיים חמורים בהתנהגות שהציג בכתה, שכללו גם תוקפנות פיזית ומילולית. הוא הירשה לעצמו לזרוק כסאות על ילדים בשעת כעס, והיה חשש לפגיעה בהם. בנוסף עלו קשיים בתחום הלימודי; הילד לא היה פנוי ללמידה, והחל להיווצר פער בחומר. לא היה ברור מה גורם למה; האם קיימים קשיי קשב ורכוז ו/או קשיים התנהגותיים, שמעכבים למידה בתחום או בשל קושי לימודי הילד חש תיסכול, והחל להתדרדר מבחינה התנהגותית.

ההורים הגיעו אלי לשיחה עם תינוקת שרק נולדה, וסיפרו כי האוירה בבית טובה ומקבלת גם מצד הילד המדובר. ההורים תארו ילד שקט ורגוע בבית, המתנהג באופן הפוך ושלילי בבית הספר ובכתה, בה הוא לומד. באותה שנה היו כמה חילופי מורות, והתרשמתי שיתכן שהקשר בין המחנכת והילד לוקה בחסר ומשפיע על תפקודו. הרי לקשר עם המחנכת בכיתות הנמוכות יש השפעה גדולה על תפקודם של התלמידים. צוות בית הספר נפגש עם  ההורים, ובשיחות עלו מחשבות להשמתו בכתה לחינוך מיוחד, מה שהגביר את תחושת המתח והלחץ של ההורים, שפנו אלי לערוך אבחון פסיכודידקטי.

מימצאי אבחון פסיכודידקטי הראו ילד אינטליגנטי עם יכולות גבוהות בתחומים רבים. בדיקת ליקויי למידה לא כיוונה לקשיים משמעותיים. המבדק הממוחשב מוקסו MOXO הבודק קשב ורכוז שהועבר לילד, וכן מבחנים נוספים שבדקו את התחום, העלו חששות כי יתכן ומדובר בקושי בקשב ורכוז, המלווה בבעיות התנהגות. 
יחד עם זאת, בדיקת החלק הרגשי בתוך אבחון פסיכודידקטי העלתה מתחים בתחום הבית והמשפחה. כך למשל, הילד צייר בית וסיפר כי הוא נשרף באש. לשיחת הסכום הגיעה האם לבדה, וסיפרה כי האב עזב את הבית. מדיווח האם עלו מתחים בתחום הזוגי, שעל אף שלא בוטאו בגלוי, היה להם, אין ספק, השפעה על תפקודו של הילד הקטן, שעבר אצלי אבחון פסיכודידקטי.

מכיוון שמדובר במשבר נקודתי בתחום המשפחה, המשפיע על התנהגות הילד ומצבו, לא היה צורך להמליץ על השמתו בכתה של חינוך מיוחד. המלצות היו לתת לילד חיזוק בתחום הלימודי על מנת שיצמצם פערים, הצוות החינוכי קבל הנחיות כיצד לנהוג בילד במצבי רגיעה והתפרצות כאחד. לצד המשך בדיקה אצל רופא פסיכיאטר מומחה לילדים שישלול או יאשר את קשיי הקשב והרכוז, הונחו ההורים לקבל תמיכה רגשית לעצמם ולילד. עברו כמה חודשים, וקבלתי טלפון נרגש מהאם, שספרה כי האב חזר לאחר תקופה קצרה הביתה, העניינים בינהם סודרו והילד חזר לתלם ולשגרה כשהוא ממצה את יכולותיו. דוגמא זו ממחישה כי אבחון פסיכודידקטי נתן מבט נוסף על מצבו של הילד; הראה את יכולותיו התקינות ושלל קיום ליקויי למידה. שיחה עם ההורים יחד עם מימצאי התחום הרגשי הובילו למסקנה כי המיקוד לקושי נמצא בתחום המשפחתי, וההמלצות לסוג הטפול היו בהתאם.

קרא עוד:

סוגי אבחונים

אבחון לבית ספר יסודי

אבחון לתיכון ולחטיבה

קשר מורה תלמיד

ליקויי למידה - רגשי חברתי

עדכון אבחון לפסיכומטרי

שימו לב!!! נשאר פחות מחודש להגשת בקשות לקבלת התאמות לבחינה הפסיכומטרית/ מבחן אמי"ר / מבחן יע"ל.

ה – 8.7 הינו המועד האחרון להגשת בקשה כזו על מנת לעבור את הבחינה הפסיכומטרית במועד קיץ 2019 בתנאים מותאמים.

המרכז לבחינות אבחון והערכה מבקש עדכון אבחון לפסיכומטרי/ אבחון לבחינת אמי"ר/ אבחון לבחינת יע"ל אלא אם כן יש בידך מסמך כזה מ – 5 שנים אחרונות, ובלבד שהתבצע מגיל 16 ואילך.

מדוע יש צורך בעידכון אבחון לפסיכומטרי/ מבחן אמי"ר / מבחן יע"ל?

שאלה כזו שואלים רבים מהזקוקים לאבחון לפסיכומטרי, במיוחד אם אובחנו בעבר פעם אחת או יותר באחד מסוגי האבחון הבאים: אבחון פסיכודידקטי, אבחון דידקטי, אבחון ליקויי למידה, אבחון פסיכולוגי, אבחון קשב ורכוז וכד'.

לכך כמה תשובות:

אימות מימצאים זהים בהשוואה בין אבחונים שונים (אבחון פסיכודידקטי, אבחון ליקויי למידה, אבחון דידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון קשב ורכוז), שנעשו בזמנים שונים ועל ידי מאבחנים שונים, מחזק קיום הלקות.

יחד עם זאת, השוואה בין אבחונים שנעשו לאורך השנים, מעידה על שינויים המתרחשים בעוצמת הלקות וביכולתה לעכב את תהליך הלמידה. במקרים בהם ניתן טפול כמו: הוראה מתקנת, ריפוי בעיסוק, ריפוי בדבור טפול תרופתי בקשיי קשב ורכוז – ניתן לצפות בשיפור מצבו של התלמיד/ה לאורך השנים. כך למשל, ילד שהיתקשה במיומנויות מוטוריקה עדינה וכתב ידו לא היה ברור, אך הוא הצליח לשפר את רמת קריאות כתב היד לאחר טפול בריפוי בעיסוק, יתכן שבמקרה כזה הקושי בכתיבה כבר לא יבוא לידי ביטוי, והוא לא צריך הקלות בפרק הכתיבה.

יתר על כן, ישנם מקרים, בהם קשיים, שהורשמו כחמורים על פי תיעוד האבחונים הקודמים, אין להם ביטוי במימצאי עדכון אבחון לפסיכומטרי בשל עזרה אינטנסיבית בהוראה מתקנת. לכן חשוב מאד להציג מסמכי האבחונים הקודמים (אבחון פסיכודידקטי, אבחון דידקטי, אבחון ליקויי למידה, אבחון פסיכולוגי, אבחון קשב ורכוז) וכן אשורים ממורים שסייעו וקדמו אתכם בעבר. תיעוד כזה יכול הרבה פעמים להוות שיכנוע מספק לקיום ליקויי למידה בעבר, ויסייע לקבלת התאמות לבחינה הפסיכומטרית, שכן ליקויי הלמידה נותנים עדין את ביטויים בתפקודכם (כמו: קושי בקריאה והבנת הנקרא).

מימצאי אבחון פסיכודידקטי מראים בדרך כלל כמה וכמה פונקציות לקויות, שרק בצפיה בהם לאורך השנים ניתן לזהות מהי הלקות הראשית ומהי המשנית; למשל ילד שזוהה עם קשיי קשב ורכוז עם היפראקטיביות כבר בבית הספר היסודי, תפקודו הלימודי לווה בהפרעות, ריבוי היעדרויות ובעיות התנהגות, שלכך נוספו גם קשיים בכתיבה וקריאה. יתכן שאבחון מאוחר עדין יזהה את קשיי הקשב והרכוז, אך שאר הקשיים יקבלו התייחסות מינורית או יעלמו. בהתבוננות במימצאי האבחונים השונים (אבחון לפסיכומטרי, אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון דידקטי, אבחון ליקויי למידה, אבחון קשב ורכוז) לאורך השנים, ניתן יהיה למקד ביתר דיוק מהי הלקות העיקרית, ממנה סובל הנבדק ולהמליץ על ההקלות המתאימות שיעזרו לכם לעבור את הבחינה בהצלחה!!!

קרא עוד:

אבחון לפסיכומטרי

מתי כדאי לערוך אבחון לפסיכומטרי?

מה הסיכוי שלי לקבל התאמות בבחינה הפסיכומטרית?

איך לעבור את בחינת אמי"ר בקלות

חינוך רגיל או חינוך מיוחד?

מגיעים אלי פניות בזמן האחרון לביצוע אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי או אבחון ליקויי למידה - מהורים, שנכחו בוועדות השמה ברשויות העירוניות והמקומיות, בהן עלה תפקודו של התלמיד/ה בכל היבטיו; לימודי, רגשי וחברתי – והועלתה הצעה של השמתו של התלמיד/ה במסגרת חינוך מיוחד (כתה קטנה בתוך בית ספר רגיל או בי"ס לחינוך מיוחד).

נזכיר כי ועדת השמה כוללת בתוכה נציגים רשמיים ממשרד החינוך ומהרשות העירונית / המקומית, וגם אנשי צוות חינוכי וההורים, שמכירים את הילד/ה ויכולים לדווח עליו על סמך קשר עקבי איתו.

הורים מאויימים לעיתים מועדה כזו, וחוששים לעתידו של ילדם. לעיתים הם מתלבטים מה הדרך החינוכית המתאימה לו. במקרים כאלה פונים אלי שאערוך לילד/ה אבחון פסיכודידקטי על מנת שתתקבל תמונה אובייקטיבית לגבי חוזקות וחולשות וינתנו המלצות להתמודדות.

הם מבקשים ממני שאמליץ על סמך מימצאי אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון ליקויי למידה - על מסגרת חינוכית מתאימה: חינוך רגיל או חינוך מיוחד.

הורים רבים לא יודעים, ולכן ברצוני ליידע אותם, שיש במדינתנו חוק חינוך מיוחד, אותו כולנו צריכים לכבד ולפעול על פיו. בהמלצת ועדת דורנר (2007) נעשה תיקון בחוק זה (סעיף 11 לחוק חינוך מיוחד) שקבע 2 שינויים לגבי זכות ההורים וכך נכתב:

1. זכות ההורים לבחור את מסגרת החינוך עבור ילדם:

- בית ספר לחינוך מיוחד

- כיתה לחינוך מיוחד בבי"ס רגיל

- כתה רגילה כתלמיד משולב.

2. התקציב הולך אחרי הילד:

התקצוב יתבצע עפ"י סוג הלקות ועפ"י רמת התפקוד של התלמיד. בהתאם לכך, התקציב אינו מותנה או קשור לסוג המסגרת בה ילמד הילד. בהתאם לכך, התקציב שייקבע "ילך אחר התלמיד" ויופנה למסגרת החינוך שבה ילמד.

כלומר, על פי החוק הקיים היום, אנו הפסיכולוגים החינוכיים, יכולים להמליץ להורים על סמך מימצאי אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי או אבחון ליקויי למידה - לגבי מסגרת המתאימה לילדם, אולם ההחלטה הסופית היא בידי ההורים באיזה מסגרת לבחור. דהיינו, במקרה ודעות הצוות החינוכי, פסיכולוג חינוכי ומפקחת משרד החינוך ממליצים על חינוך מיוחד, עדין ההורים יכולים להחליט שילדם ילמד במסגרת רגילה.

תיקון סעיף נוסף בחוק קובע, כי תקציב שנקבע לילד על פי קשייו, "ילך איתו" לכל מסגרת בה ילמד. כלומר, הורים שמתנגדים למסגרת חינוך מיוחד, עדין יוכלו לקבל עבור ילדם את הסיוע שמגיע לו במסגרת החינוך הרגיל.

ההתנהלות היום מפחיתה את הלחץ, האיום והכפיה – בה נמצאו ההורים בעבר. היא מאפשרת להם לבדוק ולבחון מה מתאים לילד/ה שלהם ולבחור בעצמם. בחלק מהתהליך הם פונים לערוך אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון לקויי למידה – על מנת להתייעץ עם פסיכולוגי חינוכי, אדם אובייקטיבי, לגבי המסגרת המתאימה.

מניסיוני אני אומרת להורים שבכל בחירה יש יתרונות וחסרונות; בחינוך הרגיל, הילד נשאר עם חבריו, אולם הוא יתקשה בודאי בתהליך הלמידה. לעומת זאת, בחירה בחינוך המיוחד, מאפשרת לילד ללמוד בהתאמה ליכולותיו, אבל הסביבה החברתית משתנה ולעיתים גם מיקום המסגרת, הדורשת נסיעות.

פרט לביצוע אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי או אבחון לקויות למידה – חשוב שאתם ההורים תבקרו במסגרת החינוכית המומלצת, ותתרשמו בעצמכם. לעיתים הורים עם התנגדות גדולה, שינו את דעתם לאחר הביקור. ישנם בתי ספר לחינוך מיוחד הקובעים כמה ימי בקור במסגרת. כדאי להתעדכן ולהגיע!

חשוב לשוחח עם הורים, שילדיהם לומדים או למדו במסגרות חינוך מיוחד, לשוחח עם תלמידים שלמדו במסגרות מיוחדות ולהתרשם.

בהצלחה!!!

קרא עוד:

סוגי אבחונים וההבדל בינהם

לקויות למידה

הפרעת קשב ורכוז

השמה במסגרת חינוך מיוחד

ועדת השמה, ועדת שילוב - מהן?

אבחון פסיכודידקטי - עכשיו או לחכות?

אני משתפת אתכם במקרה שהגיע אלי לקליניקה לא רק כדי ללמוד מהמקרה הפרטי למקרים אחרים, אלא גם להבין את הרקע וההתנהלות העומדת מאחורי מדיניות משרד החינוך ובתי הספר היום לגבי אבחון פסיכודידקטי בפרט ואבחונים בכלל.

התיישבו מולי במכון הורים מודאגים מאד לילד בכתה ב'. הילד לדבריהם, קורא וכותב, אבל כשההורים הישוו את בנם לאחיו ואחיותיו, הם הבחינו בהבדל בתפקודו והתנהלותו; 
הכתיבה לא כל כך ברורה, יש קושי בהבנת הנקרא. הילד נמנע מלכתוב ולקרוא, ומתנגד לסיוע של הוריו.

הילד, בדרכו שלו, מודע למצבו יחסית לאחיו ואחיותיו הגדולים ממנו, וכל עזרה או התמודדות עם מטלה לימודית, גורמים לחשיפת הקושי והעצמתו, ולכן הוא נמנע מלהתמודד עמו באופן עצמאי או עם עזרה. בנוסף, הילד חש דחיה חברתית, למרות שפועל יש לו חברים, והוא מוזמן להשתתף עמם בפעילויות בבית הספר ומחוצה לו.

כשלקחתי אנמנזה מההורים, כלומר פרטים על היסטוריית חייו, הבנתי שהילד הציג קשיים כבר בשלב מוקדם יותר בחייו; כבר בגיל הגן הילד טופל בטפולים פרא רפואיים בריפוי בדבור ובריפוי בעיסוק - על רקע קשיים בשפה ובמוטוריקה עדינה. הילד קבל עזרה בגן מגננת שילוב, שתפקידה לסייע באופן פרטני לילדים בחיזוק מיומנויות היסוד לקראת הכניסה לכתה א'.

בשיחה עם הורים, אני מבקשת להציג תעודות בית ספר ומחברות שהילד כותב עליהן - על מנת לקבל מידע רחב על מצבו. תעודות בכיתות הנמוכות בדרך כלל מפרגנות לילדים, ויש בהם הערכות ולא ציונים. בכל זאת הבחנתי כי אצל הילד הזה, הערכות לגבי חלק ממיומנויות היסוד מוערכות כ"שולט חלקית" וכי המחנכת העריכה את ההבעה בע"פ כטובה יותר מההבעה בכתב, מה שאומר שיתכן כי יש קושי בכתיבה.

האם המודאגת פנתה תחילה לשוחח עם מחנכת הכתה, הסגנית והיועצת. הרושם שקבלה מתשובותיהם היה כי הילד מתפקד, וכי יש ילדים נמוכים ממנו בתפקוד בכתה. הצוות החינוכי לא המליץ על אבחון ואפילו הביע התנגדות. לדבריהם, אבחון בגיל הזה מוקדם מדי וצריך לחכות. האם הבינה מדבריהם כי לבית הספר ממילא אין משאבים ומענה לעזור לשפר את מצבו של הילד. 

ההורים בכל זאת פנו אלי לאבחון פסיכודידקטי, ומימצאי האבחון אכן מיפו חוזקות לצד חולשות והמליצו על דרכי פעולה והתמודדות עם מצבו.

בעין לא מקצועית ההתרשמות היא שהילד קורא וכותב, אולם כשתפקודו נמדד באופן מבוקר והושווה לנורמות לפי גילו ורמת כיתתו, התקבלה תמונה של ילד עם סיכון לפתח לקויות למידה בהמשך בתחום הקריאה והכתיבה. המנגנונים האחראים להצלחת הקריאה (כמו: פיענוח פונולוגי, מודעות פונולוגית) והכתיבה (כמו: איות, קצב כתיבה) היו בתפקוד נמוך במדדי הקצב והדיוק. התפקודים והכישורים האחראים לקריאה וכתיבה היו בחלקם גם כן נמוכים. כך למשל, קושי בקואורדינציה עין יד יכול לגרום לקושי בכתיבה. הנמכה בפרוק והרכבה חזותיים, יכול להסביר קושי בקריאה (חבור אותיות למלים ומלים למשפטים). בעקבות המלצות האבחון הילד קבל סיוע בהוראה מתקנת, וכעבור זמן קצר המחנכת התקשרה והודיעה לאם בשמחה שיש שיפור במצבו הלימודי.

האם שמחה מאד לשמע הבשורה, אך ידעה שזה בזכות המאמצים שהשקיעה באיתור הקושי ע"י אבחון פסיכודידקטי וסיוע בהוראה מתקנת.

מדוע הצוות החינוכי מתנגד להפנייה לאבחון פסיכודידקטי? הרי במקרה לעיל ההורים שילמו מכספם עבור הבדיקה והסיוע הלימודי.

התשובה היא: הצוות החינוכי פועל על פי הנחיות ממשרד החינוך שמדיניותו לצמצם עד כמה שאפשר את ביצוע האבחונים על מנת להפחית את הבקשות לסיוע (שעות בעזרה לימודית או הקלות בבחינות):

בשל הצפה בילדים מאובחנים בשנים האחרונות בסוגי אבחון שונים (אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון דידקטי, אבחון לקויות למידה או אבחון קשב ורכוז) – משרד החינוך מביע הסתייגות ממהלך האבחון, וכפועל יוצא מנחה את המנהלים והיועצים לא להמליץ ביוזמתם על מהלך כזה, במיוחד אם הם מתרשמים שהקשיים לא משמעותיים.

הסיבה: מימצאי אבחון פסיכודידקטי תקפים על מנת לקבל שעות שילוב או שעות עזרה לימודית בבית ספר. שעות כאלה מוגבלות, ולא ניתן לחלקן לכל אחד. הן בדרך כלל ניתנות לילדים שזקוקים לעזרה ובאים ממשפחות שמצבם הסוציו אקונומי נמוך, ולא יכולות לתת סיוע פרטי לילדיהם.

בכיתות הגבוהות יותר: בחטיבה או בתיכון – אבחון פסיכודידקטי מזכה בהתאמות לבחינות. בשל ההצפה בכמות המאובחנים, מפקח משרד החינוך על אישור ההקלות ומקציב אחוזים לכל בית ספר.

תארו לעצמכם שהאם היתה מקבלת את דעת הצוות החינוכי, מרפה ומחכה ולא פונה לביצוע אבחון פסיכודידקטי או עזרה. מה היה קורה? בעוד כשנתיים ניתן היה כבר לראות פער לימודי גדול יותר, ההישגים הלימודיים היו יורדים והתסכול של הילד וההורים היה גדל, שלא לדבר על פגיעה בדימוי העצמי והחברתי ואולי הופעה של קשיים בהתנהגות.

אז יפה שעה אחת קודם! הקדימו תרופה למכה!

אבחון פסיכודידקטי הוא אכן הוצאה כספית. אך יש תמורה בצידה.

קל יותר לשפר קושי בדרגה נמוכה מקושי בדרגה גבוהה. מה גם שמדובר בילדים שמצבם הרגשי והחברתי מושפע מתפקודם הלימודי....

קישורים נוספים

סוגי אבחון

אבחון לקויות למידה

אבחון קשב ורכוז

לקות למידה - אבחנה

ליקויי למידה: מלון מושגים

אבחנה שלא מבחינה

בשבת האחרונה התפרסמה כתבה מעניינת מאד על בחור בשם צחי שביט, שנדחה מהצבא על רקע אבחנתו כסובל מאוטיזם קל, אספרגר עם OCD ("על רצף ההצלחות" מאת דביר עמר, אתנחתא 4.4.19 בשבע גיליון 839)

"הפסיכיאטר שאבחון את צחי, הבטיח להוריו כי בנם לא יצליח ללמוד באוניברסיטה...והוא טעה ובגדול"!!

למרות התחזית הפסימית, צחי הצליח להביא לידי ביטוי את יכולותיו האקדמיות באוניברסיטת אריאל (לסיים תואר שני ולעבוד כמתרגל), וסייע להפצה ופיתוח של משחק השחמט בארץ ובמיוחד ביהודה ושומרון, מקום מגוריו. בנוסף, הוא התפרסם בין הסטודנטים בכישוריו וביכולתו לסייע להם בתחום הלימודי, ויצר קשרים חברתיים בקמפוס.

"באופן פרדוקסלי כולם מעידים עליו שמה שמוביל אותו להצלחות בשנים האחרונות הוא דווקא יכולת התקשורת שלו עם אנשים ויחסי האנוש, דבר שהרופאים טענו שהוא לוקה בחסר. 

מסתבר שלא משנה מה האבחונים העידו עליו, דבר אחד בטוח: שביט מצליח לעמוד בכל היעדים שהוא מציב לעצמו, ומשאיר את כולם פעורי פה..."

אכן, אנחנו כאנשי מקצוע הוכשרנו כבעלי סמכות להגדיר ולתת אבחנות (כמו: ליקוי למידה, ליקוי למידה לא מילולי, הפרעת קשב ורכוז) על פי קריטריונים מקצועיים רלבנטיים ו/או על פי כלים איבחוניים (כמו: אבחון פסיכודידקטי, אבחון ליקויי למידה, אבחון פסיכולוגי, אבחון דידקטי, בדיקת קשב ורכוז, בדיקת MOXO).

יחד עם זאת, אני תמיד טוענת כי ההצלחה של כל אחד מאיתנו, למרות כל האבחנות הרפואיות או החינוכיות שניתנו, תלויה בהרבה משתנים נוספים.

כך למשל לחומרת הקושי יש משמעות גדולה; אינו דומה מי שחומרת הקושי שלו אובחנה בדרגה קלה, כמו צחי שביט, ובמקרה כזה יש סיכוי טוב יותר לשיפור, לעומת מי שחומרת קשייו ברמה גבוהה יותר, וסיכוייו לשיפור משמעותי קטנים יותר.

משתנים נוספים כמו: מוטיבציה והתמדה, תמיכה של הסביבה והמשפחה הפעלת תוכניות התערבות מקדמות – יכולים לסייע ולשנות את המצב.

כפסיכולוגית חינוכית נתקלתי לא פעם בנתונים דומים, שעלו מתוך אבחון פסיכודידקטי או אבחון ליקויי למידה, מבחינת סוג הקשיים וחומרתם. בכל זאת, משתנה המוטיבציה, שאותו אנו לא מודדים בתהליך אבחון פסיכודידקטי או אבחון ליקויי למידה, היווה מרכיב מאד משמעותי; 

מי שהשקיע מאמצים לאורך זמן בעקביות והתמדה הצליח לשפר את מצבו, ולהגיע להישגים טובים יותר ממי שרמת המוטיבציה שלו והשקעתו היו נמוכים יותר. 

כבר אמרו חכמנו על כך: "יגעת ומצאת – תאמין"!

כשאנו נמצאים בחיינו במצב מצוקה, ואנו שקועים בתוך הקושי, אנו חסרי אונים וקשה לנו להאמין ולהיות בתקוה.

אולם אם נסתכל על חיינו מ'מעוף הצפור', מלמעלה, נוכל לראות לא רק את מוקדי הקושי, אלא גם את ההתרוממות מהם וההצלחה שבאה בעקבותם. ראיה כזו יכולה לחזק ולתת כוחות להתמודדות.

קישורים נוספים:

ליקויי למידה - אבחנה

ליקויי למידה לא מילוליים

הפרעת קשב ורכוז - אבחנה

מגבלה שלא מגבילה

מקרה הצלחה של טפול באספרגר קל

ליקוי למידה - מילון מושגים

אבחון לפסיכומטרי, ומה לגבי מוסדות להשכלה גבוהה?!

שאלה חשובה שרבים מהפונים לערוך אבחון לפסיכומטרי שואלים אותי היא האם האבחון מוכר במוסדות להשכלה גבוהה. השאלה חשובה היות שתהליך של עריכת אבחון לפסיכומטרי צורך זמן ומשאבים כספיים, הקליינט רוצה לדעת מה הוא יקבל בתמורה.

התשובה היא שהיות שיש חוק כיום שכל מוסד להשכלה גבוהה יכול לקבוע לעצמו את החוקים והכללים 

על פיו הוא יתנהל, ישנם מוסדות להשכלה גבוהה שאינם מקבלים את דו"ח האבחון לפסיכומטרי.

מבירורים שערכתי מסתבר שבדרך כלל מוסדות להשכלה גבוהה פרטיים כמו: המרכז הבינ-תחומי, מכללות פרטיות, בתי ספר לאחיות – מקבלים את דו"ח אבחון לפסיכומטרי ומסתמכים עליו באשור התאמות לבחינות הנערכות בחסותם.

דו"חות אבחון והמלצות לגב התאמות בבחינות, שנערכו במכוננו, התקבלו גם בחו"ל. למשל בקבלת התאמות לבחינת מיון ללימודי רפואה בארה"ב MCAT (ראה תגובת קליינט בהמשך).

לעומת זאת, מוסדות להשכלה גבוהה מטעם המדינה אינם מקבלות את דו"ח האבחון לפסיכומטרי. לרב בכל מוסד כזה יש מרכז לאבחון עצמאי אליו מופנים הסטודנטים לצורך אבחון ובדיקת התאמות לבחינות.

יחד עם זאת, מצאתי חריגים בכלל לעיל; כך למשל סטודנטים הלומדים באוניברסיטת ירושלים או באוניברסיטת אריאל קבלו אשור להשתמש באבחון לפסיכומטרי שנערך במכוננו.

ההתנהלות המתוארת לעיל מעלה תמיהה; כיצד יתכן שפסיכולוגים מומחים העובדים במכוננו וקבלו תארים מאוניברסיטאות בארץ כמו: אוניברסיטת תל אביב, אינם קבילים לתת חוות דעת במוסדות בהם למדו, הוכשרו וקבלו תעודות לעסוק במקצוע שלהם.

האם יש כאן שיקול מקצועי או רצון להשיג שליטה ומונופול על הכנסות כספיות הבאות מעריכת אבחונים??!!

מכיוון שהכללים והחוקים לעיל משתנים מומלץ לברר במוסדות להשכלה גבוהה אליהם אתם רוצים להתקבל, אם יכובדו המלצות שניתנו בדו"ח אבחון לפסיכומטרי לצורך קבלת התאמות בבחינה הפסיכומטרית.

מועד אחרון להגשת דו"ח אבחון לפסיכומטרי עד ה - 25/2/19 לניגשים לבחינה הפסיכומטרית באביב 2019!

בהצלחה!!!

קרא עוד:

מוסדות להשכלה גבוהה בחו"ל - קליינט מספר...

קליינטים כותבים

אבחון לפסיכומטרי